סוף סוף
היה לי חלום צלול: אני מתעורר, קם מהמיטה, ונופל על הריצפה. אני רואה את המשבצות בבירור, ואני אומר לעצמי: "חלום צלול". אני מתרגש ואומר לעצמי "לא להתעורר" ואני מתחיל להסתחרר. כל האורות בבית דולקים. אני הולך למטבח ומסתכל בשעון שעל התנור. השעה 1:09. אני הולך לחדר המחשב, מסתכל על הדלת מקרוב, ורואה אפילו סיבי עץ קטנים. אני מנסה להחדיר יד לתוך הדלת ולא מצליח. אני מסתכל החוצה מהחדר לעציץ שנמצא בפינת האוכל (במציאות הוא לא קיים), ומנסה להרים אותו בעזרת כוח המחשבה. גם את זה אני לא מצליח. אני רואה שחושך בחוץ, ויש רוח על-פי העציץ שזז במרפסת הקטנה. אני מתיישב על הספה בחדר המחשב. אני קם וחושב: "אולי זה לא חלום". אני הולך למרפסת הגדולה, מתמקד במעקה, ומחליט שלא לקפוץ. אני חוזר ונכנס לחדר שלי. פתאום נכנסת אישה שמנה מאוד עם שמלה ורודה ומגש פיצה. היא מתחילה לצרוח ולרוץ אליי. זה מאוד הפחיד אותי. באותה שנייה אני קולט דמות בלתי ברורה, אולי אחותי. אני אומר משהו כמו: "בוא נבחר משהו אחר". אני עוצם עייניים ומתחיל להסתחרר. אני פותח עייניים ובמקום האישה השמנה מופיעה אישה רזה וצעירה, ואחרייה עוד שתיים (עכשיו באים כמה פרטים שאני מעדיף לא לספר
) ואז אני פוגש חבר שלי, לייד שולחן הכתיבה שלי, ואנחנו הולכים ביחד לאמבטייה, שנמצאת במקום לא מציאותי בבית! חברי נעלם בדרך משום מה, ואני נכנס לאמבטייה. משני צידיו של הכיור עומדות שתי דמויות. מימין עומד אדם כושי שנראה לי כמו הראפר Shaggy עם ראש מגולח, ומצד שמאל דמות לא ברורה. אני הולך לכיור לשטוף פנים ואני רואה את המים בבירור מוחלט! שאגי אומר לי בכעס: "מאז שהתחלת לחלום, כל החלונות בבית סגורים". ואני מחזיר לו מבט כעוס ואומר לו (משום מה): "אז זה מה שאתה חושב על הזמר שלי?" אז הוא עונה: "ביינתיים כן" אז אבדתי את הצלילות והתעוררתי. זה היה כל-כך כיף, חבל שפחדתי לקפוץ מהחלון…
היה לי חלום צלול: אני מתעורר, קם מהמיטה, ונופל על הריצפה. אני רואה את המשבצות בבירור, ואני אומר לעצמי: "חלום צלול". אני מתרגש ואומר לעצמי "לא להתעורר" ואני מתחיל להסתחרר. כל האורות בבית דולקים. אני הולך למטבח ומסתכל בשעון שעל התנור. השעה 1:09. אני הולך לחדר המחשב, מסתכל על הדלת מקרוב, ורואה אפילו סיבי עץ קטנים. אני מנסה להחדיר יד לתוך הדלת ולא מצליח. אני מסתכל החוצה מהחדר לעציץ שנמצא בפינת האוכל (במציאות הוא לא קיים), ומנסה להרים אותו בעזרת כוח המחשבה. גם את זה אני לא מצליח. אני רואה שחושך בחוץ, ויש רוח על-פי העציץ שזז במרפסת הקטנה. אני מתיישב על הספה בחדר המחשב. אני קם וחושב: "אולי זה לא חלום". אני הולך למרפסת הגדולה, מתמקד במעקה, ומחליט שלא לקפוץ. אני חוזר ונכנס לחדר שלי. פתאום נכנסת אישה שמנה מאוד עם שמלה ורודה ומגש פיצה. היא מתחילה לצרוח ולרוץ אליי. זה מאוד הפחיד אותי. באותה שנייה אני קולט דמות בלתי ברורה, אולי אחותי. אני אומר משהו כמו: "בוא נבחר משהו אחר". אני עוצם עייניים ומתחיל להסתחרר. אני פותח עייניים ובמקום האישה השמנה מופיעה אישה רזה וצעירה, ואחרייה עוד שתיים (עכשיו באים כמה פרטים שאני מעדיף לא לספר
