לא טיפשי, השאלה היא >
אם אושר זה מה שמרגישים במהלך הלימודים, או שכל קשת תחושות התיסכול מלוות אותך בתקופה הזו, והאושר האמיתי על ההישג מגיע באמת רק בסיום התואר...?
אני אוהבת את הלימודים מאוד, אוהבת את השהות בכיתה ובמכללה, אבל מכאן ועד להגיד שאני מאושרת מזה?
יש לי עבודה להגיש למחר, לא תהיה לי שינה בקצב הזה, אם לא אסיים הכל אחטוף נזיפה רצינית כנראה... התחושות שלי נעות בין עייפות לתסכול ולחשש שלא אסיים ואולי עדיף פשוט לשבור לישון ולא להתחיל אפילו ולפרוש מהכל.. ממש מחשבות "אובדניות לימודית"
ברגע הזה ממש- אני לא חשה ג'וי והפינס, אבל באופן כללי אני מרוצה ומאושרת מהלימודים, מזה שאני לומדת את המקצוע הזה ספציפית, ומעצם הלמידה של משהו.