סוף שבוע בתל אביב-יפו – הגרסא המלאה
- פותח הנושא amity001
- פורסם בתאריך
יום שישי - בוקר
הגענו בבוקר באוטובוס מירושלים לתחנה המרכזית החדשה ועשינו את דרכנו ברגל לכיוון המלון "מרקט האוס" שבשוק הפשפשים ביפו.
מכיוון שהיה עדין מוקדם בבוקר, חנויות האוכל באיזור התחנה המרכזית ובשוק לווינסקי עדיין לא היו פתוחות ונאלצנו להסתפק בהערכת הפוטנציאל הטמון בהן. מה שכן יצא לנו לחוות היא אומנות הרחוב הדי מרשימה שנגלית לעין רק בשעות בהן תריסי החנויות מוגפים.
בדרך עברנו במתחם נגה הקטן והמקסים הנפרש על פני מספר רחובות בין שדרות יפו וירושלים. שם ברחוב סגולה שבמרכזו גינה ציבורית קטנה יושב בית הקפה קפליקס שהוא סניף האם של בית הקפה שהפך להיות הקבוע שלנו בקניות בשוק מחנה יהודה בירושלים.
המקום התחיל ועדיין מתפקד כבית קליה לקפה שבו טוחנים קפה לעשיה ביתית. שלל החביות והשקים מלאי הפולים מסוגים שונים וריח הקפה הקלוי מוסיפים מאד לאווירה.
התפריט מאד מצומצם וכולל בעיקר קפה ומספר מאפים, בעיקר מתוקים, שנראו מאד מזמינים. לקחנו שני אספרסו על קרח ובריוש שוקולד. הקפה הבאמת משובח שלהם היה משובח גם בצורה הזו שהתאימה לבוקר השמשי שפונקנו בו. הבריוש היה גם כן מעולה, טרי ועם שוקולד טוב.
קפליקס - רחוב סגולה 15
הגענו למלון, הממוקם בפאתי שוק הפשפשים, בבנין המיועד לשימור. חלל הקבלה קטן ואינטימי ושוכנים בו שולחנות ארוחת הבוקר, פינות ישיבה לאורחים ודסק הקבלה. הפתעה נעימה - שודרגנו לחדר הפנטהוס שבקומה הרביעית והאחרונה. החדר עצמו היה כנראה לא גדול בהרבה מהחדרים האחרים אך הדבר הנפלא בו היתה המרפסת הפינתית העצומה בגודלה שנתנה לנו נוף לשוק הפשפשים עצמו ומצד שני לכיוון צפון מערב משם ניתן לראות את גורדי השחקים של תל אביב והאיזור.
מחלל הלובי של המלון נגלה דרך חלון זכוכית חלל הMILK בייקרי שחולקת אותו עיצוב עם המלון אך בעלת כניסה נפרדת מהרחוב. במקום מגוון מתחלף של מאפים ופטיסרי. לקחחנו קופסה של 6 פיננסיירים בעלי ריח וטעם חמאתי משגעים. לא התאפקנו וחזרנו לסיבוב שני בהמשך היום. אז המבחר היה שונה במקצת ולמזלנו כללה את הפחזניות שמה שמייחד אותן הוא קראסט בסגנון בצק עוגיות שנותן התנגדות בביס, יתרון נוסף של הקראסט הוא שהוא יוצר חלל גדול במרכז הפחזנית אשר מולא בפטסייר ונילי במיוחד. בנוף אכלנו גם קרמשניט. דפים דקים של בצק עלים חמאתי שמחכה לרגע ההזמנה להיות ממולאים באותו קרם נפלא. מסוג המנות שאתה מתחיל להתגעגע אליהן כבר תוך כדי אכילה.
מלון מרקט האוס, Milk Bakery – בית אשל 5
הגענו בבוקר באוטובוס מירושלים לתחנה המרכזית החדשה ועשינו את דרכנו ברגל לכיוון המלון "מרקט האוס" שבשוק הפשפשים ביפו.
מכיוון שהיה עדין מוקדם בבוקר, חנויות האוכל באיזור התחנה המרכזית ובשוק לווינסקי עדיין לא היו פתוחות ונאלצנו להסתפק בהערכת הפוטנציאל הטמון בהן. מה שכן יצא לנו לחוות היא אומנות הרחוב הדי מרשימה שנגלית לעין רק בשעות בהן תריסי החנויות מוגפים.
בדרך עברנו במתחם נגה הקטן והמקסים הנפרש על פני מספר רחובות בין שדרות יפו וירושלים. שם ברחוב סגולה שבמרכזו גינה ציבורית קטנה יושב בית הקפה קפליקס שהוא סניף האם של בית הקפה שהפך להיות הקבוע שלנו בקניות בשוק מחנה יהודה בירושלים.
המקום התחיל ועדיין מתפקד כבית קליה לקפה שבו טוחנים קפה לעשיה ביתית. שלל החביות והשקים מלאי הפולים מסוגים שונים וריח הקפה הקלוי מוסיפים מאד לאווירה.
התפריט מאד מצומצם וכולל בעיקר קפה ומספר מאפים, בעיקר מתוקים, שנראו מאד מזמינים. לקחנו שני אספרסו על קרח ובריוש שוקולד. הקפה הבאמת משובח שלהם היה משובח גם בצורה הזו שהתאימה לבוקר השמשי שפונקנו בו. הבריוש היה גם כן מעולה, טרי ועם שוקולד טוב.
קפליקס - רחוב סגולה 15
הגענו למלון, הממוקם בפאתי שוק הפשפשים, בבנין המיועד לשימור. חלל הקבלה קטן ואינטימי ושוכנים בו שולחנות ארוחת הבוקר, פינות ישיבה לאורחים ודסק הקבלה. הפתעה נעימה - שודרגנו לחדר הפנטהוס שבקומה הרביעית והאחרונה. החדר עצמו היה כנראה לא גדול בהרבה מהחדרים האחרים אך הדבר הנפלא בו היתה המרפסת הפינתית העצומה בגודלה שנתנה לנו נוף לשוק הפשפשים עצמו ומצד שני לכיוון צפון מערב משם ניתן לראות את גורדי השחקים של תל אביב והאיזור.
מחלל הלובי של המלון נגלה דרך חלון זכוכית חלל הMILK בייקרי שחולקת אותו עיצוב עם המלון אך בעלת כניסה נפרדת מהרחוב. במקום מגוון מתחלף של מאפים ופטיסרי. לקחחנו קופסה של 6 פיננסיירים בעלי ריח וטעם חמאתי משגעים. לא התאפקנו וחזרנו לסיבוב שני בהמשך היום. אז המבחר היה שונה במקצת ולמזלנו כללה את הפחזניות שמה שמייחד אותן הוא קראסט בסגנון בצק עוגיות שנותן התנגדות בביס, יתרון נוסף של הקראסט הוא שהוא יוצר חלל גדול במרכז הפחזנית אשר מולא בפטסייר ונילי במיוחד. בנוף אכלנו גם קרמשניט. דפים דקים של בצק עלים חמאתי שמחכה לרגע ההזמנה להיות ממולאים באותו קרם נפלא. מסוג המנות שאתה מתחיל להתגעגע אליהן כבר תוך כדי אכילה.
מלון מרקט האוס, Milk Bakery – בית אשל 5
יום שישי – יפו
מהמלון הלכנו לאורך רחוב יפת לכיכר חאג' כחיל ממנה יצאנו לסיור מודרך בשכונת עג'מי, הסתובבנו בין הבתים ולמדנו על עבר הווה ועתיד בשכונה הכה יפה ומורכבת.
הסיור הסתיים בתצפית מעל פארק מדרון יפו ושם אותנו בנקודה אסטרטגית מאד חשובה: שתי דקות הליכה מחומוס אבו חסן. שם אכלנו את המסבחה שהיא כנראה הטובה בארץ. נהננו מהחומוס החם, מהגרגירים שבושלו עד לכך שנמסו בפה ומרוטב הפלפלים החמוץ חריץ.
אבו חסן – הדולפין 1
ירדנו בחזרה לסיבוב בשוק הפשפשים וכשהרגשנו שאנחנו מוכנים לכך נכנסנו לסמטה צדדית שם ממוקם דוכן השווארמה של בינו גבסו – ד"ר שקשוקה. מנת שווארמת הכבש היתה מתובלת תיבול עדין מאד שנתן מקום לשחקן המרכזי במנה שהוא הבשר המצוין.
שווארמה בינו - רזיאל 26
במהלך הסיבוב בשוק הפשפשים עברנו ליד עוד הרבה מקומות אוכל שקרצו לנו וסימנו אותם לגיחות הבאות. נזכיר את פונדק דה לוקס המגיש בשרים ותוספות בסגנון ברביקיו אמריקאי. ריח הבשר הצלוי שאופף את כל סביבת המקום כמעט ופיתה אותנו להכנס לארוחת צהריים שלישית. שני מקומות נוספים שנראו מענינים הם אונזה של השף יוסי שיטרית מהקיטשן מרקט וחאן מנולי שמתהדרת בטייקים מעניינים על מסבחה.
מהמלון הלכנו לאורך רחוב יפת לכיכר חאג' כחיל ממנה יצאנו לסיור מודרך בשכונת עג'מי, הסתובבנו בין הבתים ולמדנו על עבר הווה ועתיד בשכונה הכה יפה ומורכבת.
הסיור הסתיים בתצפית מעל פארק מדרון יפו ושם אותנו בנקודה אסטרטגית מאד חשובה: שתי דקות הליכה מחומוס אבו חסן. שם אכלנו את המסבחה שהיא כנראה הטובה בארץ. נהננו מהחומוס החם, מהגרגירים שבושלו עד לכך שנמסו בפה ומרוטב הפלפלים החמוץ חריץ.
אבו חסן – הדולפין 1
ירדנו בחזרה לסיבוב בשוק הפשפשים וכשהרגשנו שאנחנו מוכנים לכך נכנסנו לסמטה צדדית שם ממוקם דוכן השווארמה של בינו גבסו – ד"ר שקשוקה. מנת שווארמת הכבש היתה מתובלת תיבול עדין מאד שנתן מקום לשחקן המרכזי במנה שהוא הבשר המצוין.
שווארמה בינו - רזיאל 26
במהלך הסיבוב בשוק הפשפשים עברנו ליד עוד הרבה מקומות אוכל שקרצו לנו וסימנו אותם לגיחות הבאות. נזכיר את פונדק דה לוקס המגיש בשרים ותוספות בסגנון ברביקיו אמריקאי. ריח הבשר הצלוי שאופף את כל סביבת המקום כמעט ופיתה אותנו להכנס לארוחת צהריים שלישית. שני מקומות נוספים שנראו מענינים הם אונזה של השף יוסי שיטרית מהקיטשן מרקט וחאן מנולי שמתהדרת בטייקים מעניינים על מסבחה.
יום שישי – ערב
אחר הצהריים השאלנו אופניים מהמלון ונסענו לטיול שהתחיל במלון וכלל הקפת פארק הירקון וחזרה למלון, 20 קילומטרים בסה"כ. בדרך עשינו גיחה קצרה לשוק האיכרים בנמל המתקיים בסופי שבוע מחוץ למתחם המקורה. אחד מהדוכנים מחזיק מגוון של תמרים, כאשר ביקשנו את הטוב ביותר המוכר ללא היסוס נתן לנו לטעום מהמג'הול קינג אותם המליץ לשמור בפריזר כי הם לא מסוגלים לקפוא, וכך עשינו. דגמנו גם שוקולדים בדוכן של "השוקולד מעודד" עצרנו בעצמנו לא לקחת יותר מארבעה סוגים (נוגט קוקוס שוקולד לבן, קוביות נוגט שוקולד חלב, מריר ממולא ברנדי ומריר טופי).
שוק האיכרים – נמל תל אביב 12 ימי חמישי 12:00-20:00 ימי שישי 07:00-16:00
בחזרה למלון התארגנות לקראת סיבוב הערב. מחווה נחמדה של המלון, אשר לא מגיש ארוחות ערב, היא נישנושים שמוגשים מחמש עד שמונה אשר כללו עוגות (אנחנו חושדים שאת עוגת הגזר-טחינה העשירה והמפנקת הביאו ממילק) ובנוסף גם פיצות, חטיפים מלוחים, פירות וירקות וכמובן שתיה חמה וקרה, כולל יין.
מהמלון שלנו נסענו למלון אחר – האימפריאל, שם שוכן האימפריאל קראפט קוקטייל בר המעוטר בתואר "הבר הטוב ביותר במזרח התיכון ואפריקה". משמו של המקום ניתן להבין מה תחום ההתמחות שלו – קוקטיילי פרימיום. הבר מעוצב בהשראת בר קצינים בקולוניות אסיאתיות, מזכיר סרטים שנעשו על תקופות שכבר חלפו מן העולם. הקליינטורה במקום הייתה בעיקר תושבי חוץ אמריקאים, יתכן בגלל הסמיכות לשגרירות ארה"ב שנמצאת מעבר לכביש.
במקום תפריט עונתי, זהו ביקורנו השני שם, הינו ברי מזל במיוחד משום שבביקור הקודם שלנו, שבועיים לפני , זכינו לדגום מתפריט הסתיו, ויום לפני ביקורנו הנוכחי התפריט התחלף למהדורת החורף. נראה כי בכל קוקטייל בתפריט הושקעה מחשבה רבה שמזכירה תכנון מנות אוכל במסעדות יוקרה.
בסיבוב הראשון הזמנו:
Stormy old fashioned - הקוקטייל, המוגש בכוס Old fashioned עם טויסט אשכולית שניחוחה מורגש במהלך כל הלגימה, הוא על בסיס שני סוגי וויסקי סינגל מאלט, אחד מהם (טאליסקר סטורם) מעושן מאד ונותן ארומה דומיננטית. קוקטייל מעולה לחובבי וויסקי וקוקטיילים יבשים.
- Scottish girl from Ipanema יציאה מפתיעה – קוקטייל טיקי המבוסס על וויסקי מאלט. לקוקטייל טעמים חמוצים מתוקים קרמיים ואקזוטיים שהשתלבו מצויין בארומות העמוקות של הוויסקי. הוא הוגש בכוס טיקי ממש מגניבה. קהל היעד – כולם.
סיבוב שני
Flip of a coin - קוקטייל מפנק על בסיס קוניאק שמכיל בתוכו ביצה שלמה, סירופ גינס וקקאו – כוס השוקו האלכוהלי המושלמת.
Bulleit to the head – קוקטייל על בסיס וויסקי השיפון Bulleit עם טעמים מתוקים, חמוצים וחריפים וניחוח פרחוני, ההגשה שלו מאד מיוחדת – יחד עם תרמילי אקדח ש"אבק השריפה" שלהם הוא תבלין קייג'ן.
לאחר שני סיבובי קוקטיילים בחסות הhappy hour של המקום (כל הקוקטיילים בחצי מחיר), מצאנו את עצמנו די שיכורים כבר בשעה 7:30 בערב.
Imperial Craft Cocktail Bar – הירקון 66
המשכנו הלאה כדי למלא את הקיבה. במרחק של חמש דקות הליכה מהאימפריאל נמצאת מסעדת הדים סאם פוראמה שמסבתבר שהיא סניף של מסעדה ותיקה באשקלון.
כנראה שמצב השכרות המתקדם פגע בשיקול דעתינו, כי במחשבה לאחור אנחנו לא מבינים למה הזמנו רק שתי מנות קטנות – דבר שהבטחנו לעצמנו שיתוקן במהרה. המנות שהוזמנו: פלטת טעימות של דים סאם מאודה ובעיקר מנת הצ'אנג פאנג שזה בצק אורז ממולא בשר בקר, היו ברמה שעד עכשיו הכרנו רק בצ'ינה טאונים ברחבי העולם (לצערנו לא הזדמן לנו לבקר עדין בסין). בנוסף שתינו תה עם פניני טפיוקה שהיה לא רע.
פוראמה – בן יהודה 7
לאחר ששוטטנו זמן מה, החלטנו שאנחנו צריכים את הchocolate fix שלנו – הלכנו על ההימור הבטוח: מקס ברנר ולא טעינו. הזמנו "סופלה" שוקולד לתוכו שופכים רוטב שוקולד בנוסף לתוך השוקולדי שיש בו, הוא מגיע עם שוט של מילקשייק שוקולד עם ראש קצפת, ומלווה בגלידת וניל, כנראה לאיזון הטעמים.
מסעדת שוקולד בר – מקס ברנר – רוטשילד 45
את הערב סיימנו במועדון הפסאז' – מוזיקה מעולה במיקום מפתיע.
אחר הצהריים השאלנו אופניים מהמלון ונסענו לטיול שהתחיל במלון וכלל הקפת פארק הירקון וחזרה למלון, 20 קילומטרים בסה"כ. בדרך עשינו גיחה קצרה לשוק האיכרים בנמל המתקיים בסופי שבוע מחוץ למתחם המקורה. אחד מהדוכנים מחזיק מגוון של תמרים, כאשר ביקשנו את הטוב ביותר המוכר ללא היסוס נתן לנו לטעום מהמג'הול קינג אותם המליץ לשמור בפריזר כי הם לא מסוגלים לקפוא, וכך עשינו. דגמנו גם שוקולדים בדוכן של "השוקולד מעודד" עצרנו בעצמנו לא לקחת יותר מארבעה סוגים (נוגט קוקוס שוקולד לבן, קוביות נוגט שוקולד חלב, מריר ממולא ברנדי ומריר טופי).
שוק האיכרים – נמל תל אביב 12 ימי חמישי 12:00-20:00 ימי שישי 07:00-16:00
בחזרה למלון התארגנות לקראת סיבוב הערב. מחווה נחמדה של המלון, אשר לא מגיש ארוחות ערב, היא נישנושים שמוגשים מחמש עד שמונה אשר כללו עוגות (אנחנו חושדים שאת עוגת הגזר-טחינה העשירה והמפנקת הביאו ממילק) ובנוסף גם פיצות, חטיפים מלוחים, פירות וירקות וכמובן שתיה חמה וקרה, כולל יין.
מהמלון שלנו נסענו למלון אחר – האימפריאל, שם שוכן האימפריאל קראפט קוקטייל בר המעוטר בתואר "הבר הטוב ביותר במזרח התיכון ואפריקה". משמו של המקום ניתן להבין מה תחום ההתמחות שלו – קוקטיילי פרימיום. הבר מעוצב בהשראת בר קצינים בקולוניות אסיאתיות, מזכיר סרטים שנעשו על תקופות שכבר חלפו מן העולם. הקליינטורה במקום הייתה בעיקר תושבי חוץ אמריקאים, יתכן בגלל הסמיכות לשגרירות ארה"ב שנמצאת מעבר לכביש.
במקום תפריט עונתי, זהו ביקורנו השני שם, הינו ברי מזל במיוחד משום שבביקור הקודם שלנו, שבועיים לפני , זכינו לדגום מתפריט הסתיו, ויום לפני ביקורנו הנוכחי התפריט התחלף למהדורת החורף. נראה כי בכל קוקטייל בתפריט הושקעה מחשבה רבה שמזכירה תכנון מנות אוכל במסעדות יוקרה.
בסיבוב הראשון הזמנו:
Stormy old fashioned - הקוקטייל, המוגש בכוס Old fashioned עם טויסט אשכולית שניחוחה מורגש במהלך כל הלגימה, הוא על בסיס שני סוגי וויסקי סינגל מאלט, אחד מהם (טאליסקר סטורם) מעושן מאד ונותן ארומה דומיננטית. קוקטייל מעולה לחובבי וויסקי וקוקטיילים יבשים.
- Scottish girl from Ipanema יציאה מפתיעה – קוקטייל טיקי המבוסס על וויסקי מאלט. לקוקטייל טעמים חמוצים מתוקים קרמיים ואקזוטיים שהשתלבו מצויין בארומות העמוקות של הוויסקי. הוא הוגש בכוס טיקי ממש מגניבה. קהל היעד – כולם.
סיבוב שני
Flip of a coin - קוקטייל מפנק על בסיס קוניאק שמכיל בתוכו ביצה שלמה, סירופ גינס וקקאו – כוס השוקו האלכוהלי המושלמת.
Bulleit to the head – קוקטייל על בסיס וויסקי השיפון Bulleit עם טעמים מתוקים, חמוצים וחריפים וניחוח פרחוני, ההגשה שלו מאד מיוחדת – יחד עם תרמילי אקדח ש"אבק השריפה" שלהם הוא תבלין קייג'ן.
לאחר שני סיבובי קוקטיילים בחסות הhappy hour של המקום (כל הקוקטיילים בחצי מחיר), מצאנו את עצמנו די שיכורים כבר בשעה 7:30 בערב.
Imperial Craft Cocktail Bar – הירקון 66
המשכנו הלאה כדי למלא את הקיבה. במרחק של חמש דקות הליכה מהאימפריאל נמצאת מסעדת הדים סאם פוראמה שמסבתבר שהיא סניף של מסעדה ותיקה באשקלון.
כנראה שמצב השכרות המתקדם פגע בשיקול דעתינו, כי במחשבה לאחור אנחנו לא מבינים למה הזמנו רק שתי מנות קטנות – דבר שהבטחנו לעצמנו שיתוקן במהרה. המנות שהוזמנו: פלטת טעימות של דים סאם מאודה ובעיקר מנת הצ'אנג פאנג שזה בצק אורז ממולא בשר בקר, היו ברמה שעד עכשיו הכרנו רק בצ'ינה טאונים ברחבי העולם (לצערנו לא הזדמן לנו לבקר עדין בסין). בנוסף שתינו תה עם פניני טפיוקה שהיה לא רע.
פוראמה – בן יהודה 7
לאחר ששוטטנו זמן מה, החלטנו שאנחנו צריכים את הchocolate fix שלנו – הלכנו על ההימור הבטוח: מקס ברנר ולא טעינו. הזמנו "סופלה" שוקולד לתוכו שופכים רוטב שוקולד בנוסף לתוך השוקולדי שיש בו, הוא מגיע עם שוט של מילקשייק שוקולד עם ראש קצפת, ומלווה בגלידת וניל, כנראה לאיזון הטעמים.
מסעדת שוקולד בר – מקס ברנר – רוטשילד 45
את הערב סיימנו במועדון הפסאז' – מוזיקה מעולה במיקום מפתיע.
יום שבת – בוקר וצהריים.
את בוקר יום שבת פתחנו בריצה לאורך הטיילת של יפו דרומה עד לחופים של בת-ים ובחזרה. לאחרי הריצה התיישבנו לארוחת הבוקר של המלון. כיאה למלון בוטיק הנטייה היא איכות על פני כמות. סלטים טעימים ויצירתיים מחומרי גלם איכותיים. לחם טוב. מעט גבינות דגים וזיתים. עמדה להכנת המוזלי המושלם – פירות יבשים, טריים אגוזים וריבות. בורקסים עם גבינות ועם תרד מעולים. עוגת גבינה וקראנץ שוקולד שלא יכלנו להפסיק לאכול ממנה. עקב הכשרות של המקום לא הוצעו מנות ביצים כבקשתך ביום שבת אך במקום זאת פונקנו בצלחת מסבחה גדולה וג'חנון קומפלט.
חזרנו להתפנק ולנוח בחדר ובצהריים עשינו את דרכנו בנעימין לכיוון מסעדת רפאל לעסקית סוף השבוע אותה רצינו לנסות כבר זמן רב, הצטרף אלינו עוד חבר לארוחה זו. הציפיות שלנו היו גבוהות והמסעדה הצליחה להתעלות אליהן.
פורמט הארוחה דומה לזה שדיווח בפירוט oreldi בפורום לפני כמה ימים לכן נחסוך מכם את הדיווח על כל מנה ומנה מ11 המנות הראשונות, רק נציין שהן היו מעולות ושהמנה האהובה עלינו מביניהן היו הסיגרים הממולאי בשר ושהלחם הטוב ביותר בעיננו היא דווקא לא הפוקצ'ה הידועה אלא החלה.
המנות העיקריות שנבחרו היו:
מנת ג'מבו שרימפס ברוטב עם עגבניות וזיתים מהמיוחדים: חומר גלם ברמה גבוהה ביותר בטיפול מינימלי אך מדוייק. הוגש יחד עם פירה רובושוני עתיר חמאה.
קוסקוס כתף טלה עם גרגירי חומוס, ירקות שוק ותבלינים מ"המגרב" – מנה אלוהית. הבשר פשוט נופל מהעצם ונמס בפה. הירקות צלויים כל אחד בצורה מושלמת ומקבלים את רוטב הבשר. כל זה מוגש על ערימה של הקוסקוס הטעים ביותר שטעמנו בחיינו שסופג את מיצי הבשר והירקות יחדיו. עם המנה מגיעה צלוחית זעירה בצבע זהב ובתוכה רוטב אדום אדום חריף ושומי (אריסה?) וטעים בטירוף. הערה קטנה, לא על הטעם אלא על ההגשה, המנה שהגיעה היתה עצומה בגודלה, יכולנו לסיים רק שליש ממנה וגם זה בקושי רב. מכיוון שמדובר במסעדה עילית היינו מצפים שportion control הוא גם דבר שילקח בחשבון.
טאג'ין של קציצות דגי ים עם עגבניות צבעוניות, בזיליקום ושמן זית. הקציצות היו בעלות טעם מרוכז עם חמיצות מודגשת שמאד החמיאה לדג. הוגש ליד אותו קוסקוס מושלם.
לקינוח הזמנו את צלחת הפטיפורים – ראינו שהיא נבחרה לאחד הקינוחים הטובים בארץ – בצדק.
רפאל – הירקון 87
את שאר אחר הצהריים בילינו בהשתרעות על הדשא שליד מוזיאון תל אביב. התכוונו לבקר במוזיאון אבל למי יש כח אחרי ארוחה כזו.
לאחר שהתאוששנו צעדנו מספר צעדים עד לבנין האופרה, לחזות במופע הריקוד ROCK THE BALLET 2 שהיה מרשים ומקפיץ.
את בוקר יום שבת פתחנו בריצה לאורך הטיילת של יפו דרומה עד לחופים של בת-ים ובחזרה. לאחרי הריצה התיישבנו לארוחת הבוקר של המלון. כיאה למלון בוטיק הנטייה היא איכות על פני כמות. סלטים טעימים ויצירתיים מחומרי גלם איכותיים. לחם טוב. מעט גבינות דגים וזיתים. עמדה להכנת המוזלי המושלם – פירות יבשים, טריים אגוזים וריבות. בורקסים עם גבינות ועם תרד מעולים. עוגת גבינה וקראנץ שוקולד שלא יכלנו להפסיק לאכול ממנה. עקב הכשרות של המקום לא הוצעו מנות ביצים כבקשתך ביום שבת אך במקום זאת פונקנו בצלחת מסבחה גדולה וג'חנון קומפלט.
חזרנו להתפנק ולנוח בחדר ובצהריים עשינו את דרכנו בנעימין לכיוון מסעדת רפאל לעסקית סוף השבוע אותה רצינו לנסות כבר זמן רב, הצטרף אלינו עוד חבר לארוחה זו. הציפיות שלנו היו גבוהות והמסעדה הצליחה להתעלות אליהן.
פורמט הארוחה דומה לזה שדיווח בפירוט oreldi בפורום לפני כמה ימים לכן נחסוך מכם את הדיווח על כל מנה ומנה מ11 המנות הראשונות, רק נציין שהן היו מעולות ושהמנה האהובה עלינו מביניהן היו הסיגרים הממולאי בשר ושהלחם הטוב ביותר בעיננו היא דווקא לא הפוקצ'ה הידועה אלא החלה.
המנות העיקריות שנבחרו היו:
מנת ג'מבו שרימפס ברוטב עם עגבניות וזיתים מהמיוחדים: חומר גלם ברמה גבוהה ביותר בטיפול מינימלי אך מדוייק. הוגש יחד עם פירה רובושוני עתיר חמאה.
קוסקוס כתף טלה עם גרגירי חומוס, ירקות שוק ותבלינים מ"המגרב" – מנה אלוהית. הבשר פשוט נופל מהעצם ונמס בפה. הירקות צלויים כל אחד בצורה מושלמת ומקבלים את רוטב הבשר. כל זה מוגש על ערימה של הקוסקוס הטעים ביותר שטעמנו בחיינו שסופג את מיצי הבשר והירקות יחדיו. עם המנה מגיעה צלוחית זעירה בצבע זהב ובתוכה רוטב אדום אדום חריף ושומי (אריסה?) וטעים בטירוף. הערה קטנה, לא על הטעם אלא על ההגשה, המנה שהגיעה היתה עצומה בגודלה, יכולנו לסיים רק שליש ממנה וגם זה בקושי רב. מכיוון שמדובר במסעדה עילית היינו מצפים שportion control הוא גם דבר שילקח בחשבון.
טאג'ין של קציצות דגי ים עם עגבניות צבעוניות, בזיליקום ושמן זית. הקציצות היו בעלות טעם מרוכז עם חמיצות מודגשת שמאד החמיאה לדג. הוגש ליד אותו קוסקוס מושלם.
לקינוח הזמנו את צלחת הפטיפורים – ראינו שהיא נבחרה לאחד הקינוחים הטובים בארץ – בצדק.
רפאל – הירקון 87
את שאר אחר הצהריים בילינו בהשתרעות על הדשא שליד מוזיאון תל אביב. התכוונו לבקר במוזיאון אבל למי יש כח אחרי ארוחה כזו.
לאחר שהתאוששנו צעדנו מספר צעדים עד לבנין האופרה, לחזות במופע הריקוד ROCK THE BALLET 2 שהיה מרשים ומקפיץ.
nולה על הישרדות 6
New member
הפטיפורים של רפאל
שבת ערב
אז אחרי שספגנו קצת תרבות צריך גם לאכול קצת, לא?
מגל המסעדות המקסיקניות ששוטף את תל אביב לאחרונה בחרנו לנסות את הטקריה לשם הלכנו סך הכל ארבעה אנשים. מאד אהבנו את העיצוב של המקום, משתמש בהרבה סמלים של התרבות המקסיקנית הפופולרית על הקיר איקונה מקושטת גדולה של מריה. מעל הבר שורה של מסכות האבקות מקסיקנית. התאורה מעומעמת במקצת והישיבה קז'ואלית.
פתחנו במנת נאצ'וס משותפת שבוצעה כהלכה יחד עם פיצ'ר אלכסנדר מהחבית. הזמנו גם מיצ‘לדה שזה סוג של בלאדי מרי על בסיס בירה שאמור להיות פופולרי במקסיקו, התלהבנו מהרעיון אבל שילוב הטעמים לא עבד בשבילנו כל כך.
לעיקריות הזמנו:
טאקוס עם פסקדו פריטו – דג קוד בבלילת בירה, כרוב ,גוואקמולה, כוסברה, סלסה ורדה,טרטר מקסיקני : מנה יחסית קלילה ועשויה היטב.
קרניטס- כתף חזיר בבישול ארוך ברוטב אדובו ואננס , עגבניה, כוסברה, בצל, חלפניו, סלסה רוחה. לבשר טעמים עמוקים ומעולים.
עוד הוזמנו - טאקוס עם שעועית שחורה ובוריטו קרניטס.
הטורטיות נעשות מקמח תירס במקום ומאד טעימת.
לקינוח לקחנו צ'ורוס טובים עם רוטב ריבת חלב.
טקריה – לבונטין 28
בצער רב נאלצנו להפרד מהטקריה והמשכנו ליעד הבא – הטייסטינג רום במתחם שרונה.
לראשונה התנסנו בעל קונספט כזה: המקום משלב בין שתי חוויות יין שבדרך כלל לא נוטים לחבר ביניהן, האחת טעימה יינות והשניה ישיבה נינוחה בבר יין. קיר שלם המצוייד במשהו כמו 30 עמדות לטעימת יינות שונים. הטעימה מתחרשת על ידי מזיגה ממערכת אוטומטית המאפשרת לבחור בין כמות של טעימה, חצי כוס או כוס. כל אורח יכול לגשת עצמאית ולמזוג לעצמו איזה וכמה יין שיחפוץ כאשר החייוב נעשה על ידי כרטיס אלקטרוני. אנו התחלנו בסשן טעימות קצרות מול העמדות וכאשר טעמנו יין שמצא חן בעיננו, מזגנו לנו כמות יותר גדולה והתיישבנו בשולחן. היינות שאנחנו התקבענו עליהם היו Flam Noble 2009 ו- קלו דה גת, עמק איילון 2009.
טייסטינג רום – אליעזר קפלן 36
אחרי הבאז שקיבלנו מהיינות החלטנו לסיים את הערב בצורה מקורית: עוד אוכל. הלכנו רגלית ללה גאטרי בקינג ג'ורג', מקום עם רעיון מאוד פשוט: קרואסון חמאה ענקי חתוך באמצע וממולא על פי בחירתך בגבינות נקניקים וביצה עלומה, במקרה שלנו כל אלו ביחד. עוד נבחרה האופציה המתוקה – אותו קרואסון ממולא בגבינת מסקרפונה ושוקולד. אין לנו שום חרטות.
לה גאטרי – בן יהודה 184
אז אחרי שספגנו קצת תרבות צריך גם לאכול קצת, לא?
מגל המסעדות המקסיקניות ששוטף את תל אביב לאחרונה בחרנו לנסות את הטקריה לשם הלכנו סך הכל ארבעה אנשים. מאד אהבנו את העיצוב של המקום, משתמש בהרבה סמלים של התרבות המקסיקנית הפופולרית על הקיר איקונה מקושטת גדולה של מריה. מעל הבר שורה של מסכות האבקות מקסיקנית. התאורה מעומעמת במקצת והישיבה קז'ואלית.
פתחנו במנת נאצ'וס משותפת שבוצעה כהלכה יחד עם פיצ'ר אלכסנדר מהחבית. הזמנו גם מיצ‘לדה שזה סוג של בלאדי מרי על בסיס בירה שאמור להיות פופולרי במקסיקו, התלהבנו מהרעיון אבל שילוב הטעמים לא עבד בשבילנו כל כך.
לעיקריות הזמנו:
טאקוס עם פסקדו פריטו – דג קוד בבלילת בירה, כרוב ,גוואקמולה, כוסברה, סלסה ורדה,טרטר מקסיקני : מנה יחסית קלילה ועשויה היטב.
קרניטס- כתף חזיר בבישול ארוך ברוטב אדובו ואננס , עגבניה, כוסברה, בצל, חלפניו, סלסה רוחה. לבשר טעמים עמוקים ומעולים.
עוד הוזמנו - טאקוס עם שעועית שחורה ובוריטו קרניטס.
הטורטיות נעשות מקמח תירס במקום ומאד טעימת.
לקינוח לקחנו צ'ורוס טובים עם רוטב ריבת חלב.
טקריה – לבונטין 28
בצער רב נאלצנו להפרד מהטקריה והמשכנו ליעד הבא – הטייסטינג רום במתחם שרונה.
לראשונה התנסנו בעל קונספט כזה: המקום משלב בין שתי חוויות יין שבדרך כלל לא נוטים לחבר ביניהן, האחת טעימה יינות והשניה ישיבה נינוחה בבר יין. קיר שלם המצוייד במשהו כמו 30 עמדות לטעימת יינות שונים. הטעימה מתחרשת על ידי מזיגה ממערכת אוטומטית המאפשרת לבחור בין כמות של טעימה, חצי כוס או כוס. כל אורח יכול לגשת עצמאית ולמזוג לעצמו איזה וכמה יין שיחפוץ כאשר החייוב נעשה על ידי כרטיס אלקטרוני. אנו התחלנו בסשן טעימות קצרות מול העמדות וכאשר טעמנו יין שמצא חן בעיננו, מזגנו לנו כמות יותר גדולה והתיישבנו בשולחן. היינות שאנחנו התקבענו עליהם היו Flam Noble 2009 ו- קלו דה גת, עמק איילון 2009.
טייסטינג רום – אליעזר קפלן 36
אחרי הבאז שקיבלנו מהיינות החלטנו לסיים את הערב בצורה מקורית: עוד אוכל. הלכנו רגלית ללה גאטרי בקינג ג'ורג', מקום עם רעיון מאוד פשוט: קרואסון חמאה ענקי חתוך באמצע וממולא על פי בחירתך בגבינות נקניקים וביצה עלומה, במקרה שלנו כל אלו ביחד. עוד נבחרה האופציה המתוקה – אותו קרואסון ממולא בגבינת מסקרפונה ושוקולד. אין לנו שום חרטות.
לה גאטרי – בן יהודה 184
יום ראשון
לאחר בוקר עצל במלון שכלל רביצה, אכילה ושוב רביצה, יצאנו בצהריים להליכה דרך נווה צדק ולכיוון שוק הכרמל. השוק עצמו הרבה יותר קטן ממקבילו הירושלמי. משיטוט לא ארוך ברחוב הראשי של השוק המקומות שאליהם שמנו לב היו: חנות גדולה של ניצת הדובדבן, המכולת הסינית, מזרח מערב, חנות בה מוכרים תה וקפה וכמות חריגה של דוכנים המוכרים כנאפה. בפעם זאת היינו מלאים מדי מכדי לטעום מדוכני האוכל שבשוק – ננסה בפעם הבאה.
המשכנו לשוטט כאשר הגיעה שעת ארוחת הצהריים ובאורח פלא מצאנו את עצמנו במזנון – סניף קינג ג'ורג'.
זאת הפעם הראשונה שאנחנו טועמים ממפעלותיו של אייל שני. הצטרפנו למחנה הטוען שמעבר לכל מה שמסביב הוא פשוט עושה אוכל ממש טעים.
אנחנו לקחנו את המנה "ים יבשה" שתואר כ "פיש אנד צ'יפס" של המקום: הפיתה עבה, בשרנית, מושלמת למילוי עשיר. בתוכה הוכנסה כמות די יפה של דג לבן בעל טעמי צליה טובים ברוטב איולי ותפוחי אדמה מטוגנים. מנה מדוייקת. ישבנו ליד מדפי הכרוביות, שורות שורות של כרוביות קטנות צלויות בשלמותן. הכרוביות ניצחו והזמנו אחת. אכלנו הכל, כולל הגזע והעלים הירוקים.
המזנון- קינג ג'ורג' 30
השוטטות הרבה באותו יום כמעט וגמרה את מאגרי האנרגיה שלנו ונאלצנו למלא מחדש את המצברים. שמענו שמועה על מקום שייתן לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים – COOKEEZ. זהו עוד מקום עם קונספט, סנדביץ' גלידה: שתי עוגיות אפויות במקום לבחירתך וביניהם גלידה, גם כן לבחירתך. בעצם אליך לעשות שלוש בחירות גורליות שיקבעו את איכות המנה ולכן יש לבחור בקפדנות ומחשבה. נבחרו סנדביץ' 1: שיבולת שועל מייפל פקאן. שוקולד ציפס טופי פקאן. גלידת בצק עוגיות. סנדביץ' 2: שיבולת שועל מייפל פקאן. שוקולד לבן קוקוס. גלידת קרמלח.
הרעיון יפה ומאד טעים, אך בשל העובי הרב של השכבות קשה לאכול את הכל כסנדביץ'. מומלץ להעזר בכפית.
העוגיות היו מעולות, בעיקר השיבולת שועל. גלידת בצק עוגיות מעט מאכזבת בגלל מיעוט בצק עוגיות.
COOKEEZ – דיזינגוף 116
קפצנו לפלה דה תה, בוטיק תה ברמה מאד גבוהה. מה שאהבנו שם הוא שניתן להריח בצורה נוחה את כל תערובות התה המעולות שלהם. חווית תה ברמה אחרת, כולל המחיר.
Palais des Thés – דיזינגוף 131
תחנה אחרונה היא חנות השוקולד קרדינל. בחרנו להתמקד בדפי השוקולד (למרות שהפרלינים מאד יפים) ובחרנו לנו ארבעה טעמים: לימון ירוק, חמאה מלוחה, צ'ילי ומלח וניל.
קרדינל שוקלטרי – אבן גבירול 60
הפתעה נעימה בדרך חזרה הביתה. מצאנו את מה שחיפשנו ולא מצאנו ביום שישי. דוכני האוכל הפיליפיני בתחנה המרכזית.
בסופי השבוע (כולל יום ראשון) חנויות המזון לממכר אוכל פיליפיני בקומה הרביעית פורשות שולחנות מחוץ לחנויות ומוכרות מגוון רב של אוכל מוכן. בשל חוסר ידע מוחלט באוכל פיליפיני הסתמכנו על המלצות המוכרות והצטיידנו במגוון מאכלים מתוקים ומלוחים:
לחמניות באו מאודות במילוי עוף מתקתק, מגיע עם רוטב שזיפים – הלחמניות בעל ריח וטעם עמוק וכמעט משכר של שמרים ושילוב העוף עם המתוק הרגיש מאד מתוחכם.
Special palabok – המנה נראית מאד מגרה לעין, נודלס אורז עם רוטב כתום, ביצה קשה וחתיכות בשר שנראות קריספיות ובצל ירוק. המנה לא קיימה את הציפיות. לרוטב היה מרקם מאד סמיך וטעם מעט מר אך שטוח בעת ובעונה אחת. לחתיכות הבשר היה מרקם קצת ג'לטיני. ובאופן כללי המנה היתה קצת מוזרה לנו.
פאן דה קוקו – לחמניות מתוקות, שוב עם ריח שמרים בולט, מזכיר בצק חלה מתוקה, ממולאות במחית קוקוס מתוקה. יחס המחית לבצק היה יכול להיות יותר גדול. בסך הכל מנה טעימה עם כי לא מאד יחודית.
Ube hopia – מוכתרת בזאת על ידינו כמנת הדגל של המטבח הפיליפיני. עוגיות של בצק חמאה דחוס ממולאות במחית ממותקת של UBE - יאם סגול . יאאם.
(העוגות האלו היו כאלו טעימות שיומיים לאחר מכן הזדמן לנו להיות שוב בתל אביב בנסיבות אחרות וחיפשנו אותן במיוחד, הפעם במילוי של פנדן ושל ריבת בצל. כמו כן, יומיים לאחר מכן מצאנו חנות פיליפינים בירושלים שמוכרת אותם גם כן)
פודינג אורז דביק – בעל מרקם צמיגי שניתן לחתוך ולאכול ביד. טעים אך קצת כבד.
סיגרים מטוגנים במילוי של בננה שלמה/ בשר / ירקות. הסיגר עם הבננה היה עטוף ברוטב קרמל. סיגר הבשר היה ממולא בבשר מעט מוזר, התגובות לגביו היו חלוקות.
לסיכום:
תודה רבה לכל חברי הפורום שהמליצו לי, זכינו לטעימה קטנה מההיצע הקולינרי הרב והמעולה של תל אביב, שלא נפל כמעט מאף עיר שביקרנו בה בעולם (טוקיו ופריז אסייד).
לאחר בוקר עצל במלון שכלל רביצה, אכילה ושוב רביצה, יצאנו בצהריים להליכה דרך נווה צדק ולכיוון שוק הכרמל. השוק עצמו הרבה יותר קטן ממקבילו הירושלמי. משיטוט לא ארוך ברחוב הראשי של השוק המקומות שאליהם שמנו לב היו: חנות גדולה של ניצת הדובדבן, המכולת הסינית, מזרח מערב, חנות בה מוכרים תה וקפה וכמות חריגה של דוכנים המוכרים כנאפה. בפעם זאת היינו מלאים מדי מכדי לטעום מדוכני האוכל שבשוק – ננסה בפעם הבאה.
המשכנו לשוטט כאשר הגיעה שעת ארוחת הצהריים ובאורח פלא מצאנו את עצמנו במזנון – סניף קינג ג'ורג'.
זאת הפעם הראשונה שאנחנו טועמים ממפעלותיו של אייל שני. הצטרפנו למחנה הטוען שמעבר לכל מה שמסביב הוא פשוט עושה אוכל ממש טעים.
אנחנו לקחנו את המנה "ים יבשה" שתואר כ "פיש אנד צ'יפס" של המקום: הפיתה עבה, בשרנית, מושלמת למילוי עשיר. בתוכה הוכנסה כמות די יפה של דג לבן בעל טעמי צליה טובים ברוטב איולי ותפוחי אדמה מטוגנים. מנה מדוייקת. ישבנו ליד מדפי הכרוביות, שורות שורות של כרוביות קטנות צלויות בשלמותן. הכרוביות ניצחו והזמנו אחת. אכלנו הכל, כולל הגזע והעלים הירוקים.
המזנון- קינג ג'ורג' 30
השוטטות הרבה באותו יום כמעט וגמרה את מאגרי האנרגיה שלנו ונאלצנו למלא מחדש את המצברים. שמענו שמועה על מקום שייתן לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים – COOKEEZ. זהו עוד מקום עם קונספט, סנדביץ' גלידה: שתי עוגיות אפויות במקום לבחירתך וביניהם גלידה, גם כן לבחירתך. בעצם אליך לעשות שלוש בחירות גורליות שיקבעו את איכות המנה ולכן יש לבחור בקפדנות ומחשבה. נבחרו סנדביץ' 1: שיבולת שועל מייפל פקאן. שוקולד ציפס טופי פקאן. גלידת בצק עוגיות. סנדביץ' 2: שיבולת שועל מייפל פקאן. שוקולד לבן קוקוס. גלידת קרמלח.
הרעיון יפה ומאד טעים, אך בשל העובי הרב של השכבות קשה לאכול את הכל כסנדביץ'. מומלץ להעזר בכפית.
העוגיות היו מעולות, בעיקר השיבולת שועל. גלידת בצק עוגיות מעט מאכזבת בגלל מיעוט בצק עוגיות.
COOKEEZ – דיזינגוף 116
קפצנו לפלה דה תה, בוטיק תה ברמה מאד גבוהה. מה שאהבנו שם הוא שניתן להריח בצורה נוחה את כל תערובות התה המעולות שלהם. חווית תה ברמה אחרת, כולל המחיר.
Palais des Thés – דיזינגוף 131
תחנה אחרונה היא חנות השוקולד קרדינל. בחרנו להתמקד בדפי השוקולד (למרות שהפרלינים מאד יפים) ובחרנו לנו ארבעה טעמים: לימון ירוק, חמאה מלוחה, צ'ילי ומלח וניל.
קרדינל שוקלטרי – אבן גבירול 60
הפתעה נעימה בדרך חזרה הביתה. מצאנו את מה שחיפשנו ולא מצאנו ביום שישי. דוכני האוכל הפיליפיני בתחנה המרכזית.
בסופי השבוע (כולל יום ראשון) חנויות המזון לממכר אוכל פיליפיני בקומה הרביעית פורשות שולחנות מחוץ לחנויות ומוכרות מגוון רב של אוכל מוכן. בשל חוסר ידע מוחלט באוכל פיליפיני הסתמכנו על המלצות המוכרות והצטיידנו במגוון מאכלים מתוקים ומלוחים:
לחמניות באו מאודות במילוי עוף מתקתק, מגיע עם רוטב שזיפים – הלחמניות בעל ריח וטעם עמוק וכמעט משכר של שמרים ושילוב העוף עם המתוק הרגיש מאד מתוחכם.
Special palabok – המנה נראית מאד מגרה לעין, נודלס אורז עם רוטב כתום, ביצה קשה וחתיכות בשר שנראות קריספיות ובצל ירוק. המנה לא קיימה את הציפיות. לרוטב היה מרקם מאד סמיך וטעם מעט מר אך שטוח בעת ובעונה אחת. לחתיכות הבשר היה מרקם קצת ג'לטיני. ובאופן כללי המנה היתה קצת מוזרה לנו.
פאן דה קוקו – לחמניות מתוקות, שוב עם ריח שמרים בולט, מזכיר בצק חלה מתוקה, ממולאות במחית קוקוס מתוקה. יחס המחית לבצק היה יכול להיות יותר גדול. בסך הכל מנה טעימה עם כי לא מאד יחודית.
Ube hopia – מוכתרת בזאת על ידינו כמנת הדגל של המטבח הפיליפיני. עוגיות של בצק חמאה דחוס ממולאות במחית ממותקת של UBE - יאם סגול . יאאם.
(העוגות האלו היו כאלו טעימות שיומיים לאחר מכן הזדמן לנו להיות שוב בתל אביב בנסיבות אחרות וחיפשנו אותן במיוחד, הפעם במילוי של פנדן ושל ריבת בצל. כמו כן, יומיים לאחר מכן מצאנו חנות פיליפינים בירושלים שמוכרת אותם גם כן)
פודינג אורז דביק – בעל מרקם צמיגי שניתן לחתוך ולאכול ביד. טעים אך קצת כבד.
סיגרים מטוגנים במילוי של בננה שלמה/ בשר / ירקות. הסיגר עם הבננה היה עטוף ברוטב קרמל. סיגר הבשר היה ממולא בבשר מעט מוזר, התגובות לגביו היו חלוקות.
לסיכום:
תודה רבה לכל חברי הפורום שהמליצו לי, זכינו לטעימה קטנה מההיצע הקולינרי הרב והמעולה של תל אביב, שלא נפל כמעט מאף עיר שביקרנו בה בעולם (טוקיו ופריז אסייד).
sweetdreams
New member
אכן, אך כרגיל, המגבלה היא הכשרות
צימר או מלון בוטיק שאיננו כשר (יש כאלה?) נראה לי עדיף..
צימר או מלון בוטיק שאיננו כשר (יש כאלה?) נראה לי עדיף..
רוזי וקיידי
New member
נשמע שהיה ביקור מאוד מוצלח, מעניין ומהנה!
תודה רבה על השיתוף בחוויותך.
מאוד נהנתי לקרוא ולצפות בתמונות.
 
שבת שלום!
תודה רבה על השיתוף בחוויותך.
מאוד נהנתי לקרוא ולצפות בתמונות.
 
שבת שלום!
אמא מתכוננת
New member
תודה רבה על הדיווח המפורט!
ההמלצות ינוסו בהקדם האפשרי.
וחייבת לשבח ולציין הספק מדהים בכל קנה מידה אפשרי! WOW
ההמלצות ינוסו בהקדם האפשרי.
וחייבת לשבח ולציין הספק מדהים בכל קנה מידה אפשרי! WOW
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.