יום חמישי - ממבו ויקב יזרעאל
ממבו ביקנעם (מי הזכיר כאן את המקום לאחרונה?).
הוא הזמין קרנץ' שוקולד עם קפה קר, ואני קרנץ פרג עם קפה קר.
פעמוני האזהרה היו צריכים להתחיל לצלצל בראשי, כשראיתי את המלצרית ניגשת לאחד המדפים, שולפת עוגה ארוזה ולוקחת אותה למטבח.
הקפה הקר הוגש לנו עם מי סוכר, כפי שצריך, והיה סביר לחלוטין.
אחרי המתנה לא קצרה, הוגשו לכל אחד מאתנו שתי פרוסות קרנץ מכובדות, שנראו מצויין. הבעיה התחילה כאשר טעמנו, וגילינו שהן חוממו במיקרוגל.
למה? איזה קונדיטור שמכבד את עצמו מחמם במיקרוגל עוגת שמרים שהכין ?
העובדה שמילוי הפרג היה מתוק מדי, כבר היתה לא מהותית. אכלתי מהמילוי של פרוסה אחת, והותרתי את השאר על הצלחת. הבחור אכל את שתי הפרוסות שלו, כנראה מפני שחינכו אותו שלא משאירים אוכל בצלחת.
שילמנו 52 ₪ לפני טיפ, ולאף אחד לא היה אכפת שכמעט כל המנה שלי נשארה בצלחת.
זה ילמד אותנו לא לסטות מהתכנון המקורי שהיה לעצור בנדב קינוחים למאפה וקפה.
יקב יזרעאל
אנחנו לא יכולים לנסוע צפונה בלי לבקר לפחות ביקב אחד
. בחרתי ביקב יזרעאל בחנתון, כי אני חברת פייסבוק של אחד מאנשי היקב ומחבבת את הדברים שהוא מעלה.
הסיפורים של קיבוץ חנתון ושל היקב עצמו, מעניינים מאד. יש להם מרכז מבקרים קטן ומסביר פנים, וצריך לתאם מראש את הביקורים בו.
כשהגענו ליקב, בדיוק היו עסוקים בהפרדת אשכולות סירה שנבצרו בימים האחרונים. הריח במרפסת היה פשוט נהדר.
ביקב יזרעאל משתמשים בעיקר בענבי ארגמן, סירה וקריניאן. מתרכזים בעיקר ביינות אדומים, כמו יקבים רבים, אבל מייצרים גם בלנד לבן אחד ורוזה אחד.
היינות שטעמנו (סליחה מראש על שימוש במונחים לא מקצועיים):
לבנים 2015 – בלנד של גוורצטרמינר, פרנץ' קולומברד וסוביניון בלאן. יין קייצי וכייפי, חמיצות מרעננת, וריחות פרי הדר.
רוזה 2015 – רוזה שהכינו מענבי קריניאן, ארגמן, סירה וקצת פרנץ' קולומברד. יין שפחות חיבבתי, פירותי ומעט חמצמץ.
אדומים 2014 – בלנד של ארגמן, קריניאן וסירה. הבקבוק נפתח סמוך לטעימה, ובכל זאת היו רק מעט מאד טנינים. יין נעים מאד (אפילו לי הוא היה נעים, ואני מחובבי היינות הלבנים ולא אוהבת קריניאן). טעם הפלפל השחור שמגיע מהסירה היה בולט, וגם באף אפשר היה לחוש בריחות תבלינים.
היות שלא היו צפויים ביקורים נוספים באותו יום, הציעו לנו לקחת איתנו את הבקבוק שפתחו כבר. מזל שהסכמנו, כי בקבוק יין שמופיע בתחילת היום, יופיע בסופו.
קריניאן 2014 – הוא אהב מאד, אני לא. יין שפשוט קשה ומחוספס מדי לחיך שלי.
סירה 2014 – שוב בלט טעם הפלפל השחור, יין בעל נוכחות שמשאיר בפה טעם מריר מעט שאני מאד אוהבת.
אם אתם נוסעים לכיוון, שווה להרים טלפון ולעצור לביקור ביקב יזרעאל. היינות שלהם טובים, הם נחמדים, ואני מתכוונת לקנות יינות שלהם הביתה.