אני קוראת את הספר על טומי לפיד. זכרונות אחרי מותי,
שכתב יאיר לפיד.כתוב בצורה מאוד מענינית.
מה הרשים אותי- תומי חוזר ואומר שאסור לנו כיהודים לקחת סיכונים מדיניים -צבאיים. איש לא יבוא לעזרתנו, אם נותקף ונושמד. העולם היה אדיש ושמח לאיד בהשמדת היהודים בארופה ובהשפלות שעברו בדרך להשמדה. והערבים גרועים כמו הנאצים.
מבודפשט... טומי לפיד עלה ארצה נדמה לי בגיל 17...
לאחר שירותו הצבאי כחשמלאי רכב...עבד בעיתון אוי קלט והלך ללמוד משפטים....
הוא הכיר את אבא שלי בעיתון והיה חבר משפחה שלנו שנים רבות... הוא והמאפיה ההונגרית
שכללה את דוש, זאב ואפרים קישון...