סוף שבוע כאן

1me too1

New member
סוף שבוע כאן


סוף שבוע הגיע, והגיע גם הזמן לסכם שבוע....
מה היה




ובנימה אישית, עוברים עלי כמה שבועות מאתגרים עם כל מיני עניינים בעבודה, עם הילד, ובכלל בהרגשה האישית, ולכן אני ממעטת לכתוב. אז מראש אני מתנצלת
 

Mottek

New member
חולה

הרע - אחרי שכבר כמה ימים אני מתעוררת עם כאבי ראש בבוקר, היום זה רשמי. אני חולה. כל היום ישנתי ורבצתי מול הטלוויזיה. למזלי בחרתי יום ממש טוב להיות חולה כי בעלי עובד מהבית בימי שישי והיה יכול לטפל בילדים. הייתי פשוט סמרטוט. אני סוף כל סוף מתחילה להרגיש קצת יותר טוב, טפו טפו טפו
הטוב - התקנו חלונות חדשים ברוב הבית וגם oil boiler חדש. איזה תענוג! עם הבוילר עוד לא ממש מרגישים את ההבדל, אבל החלונות הפתיעו בגדול, ואני לא מדברת רק על המראה. החלונות שלנו היו ישנים משנות ה50, עם מסגרת מאלומיניום. הכניס את כל הקור פנימה. אטמנו עם ניילון על החלונות שעזר במידת מה, אבל עדיין היה קריר, וגם השארנו את הטרמוסטט על 66 מעלות. בשבוע שלפני שהחלפנו את החלונות בעלי היה בנסיעה עסקית, אז לא הדלקתי חימום בלילה (הקור לא מפריע לי כמו שהוא מפריע לו) ובבוקר היינו מתעוררים ל59 מעלות. עשינו את אותו הדבר אחרי שהתקינו את החלונות והטמרפטורות בבית ירדו רק ל62, זאת אומרת 3 מעלות הבדל. אפשר להסתכל החוצה ולארות את הרוח נושבת ולא להרגיש או לשמוע שום אוויר חודר הביתה. איזה תענוג! ה66 מעלות מרגיש פתאום ממש חם.
לא רק זה, בחדרי השינה לא התקנו חלונות חדשים כי הם יחסית חדשים, ויש הבדל מורגש של צניחה של 2-3 מעלות בחדרי שנה. כשיגיע ינואר במידה ויתאפשר לנו כלכלית אנחנו כנראה נחליף את שאר החלונות. ההשקעה גדולה, אבל שווה.
 

Mottek

New member
אני כנראה הייתי ממש חולה

כי את הדברים הכי הכי טובים של השבוע לא כתבתי (אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו אגב).
לשתי האחיות שלי נולדו ילדים השבוע, האחת ילדה בת (ילד שני) והשניה בן (ילד שלישי). כולם בריאים ושמחים.
איזה כיף להיות שוב דודה! חבל רק שאני כל-כך רחוקה
 
שבוע טוב


בסופ"ש שבוע שעבר הוזמנו אני ובוני לחברה ל-Sleepover אצל חברה שלי שיש לה בת שהיא חברה של בוני. בעלה נסע לסופ"ש והבית עמד לרשותנו. היה כייף לבנות והיה כייף לאמהות.

השבוע אני מרגישה שאני בשליטה על העבודה ה"חדשה" וחיי המשפחה. הרגשה נפלאה.
היו כמה דרמות בעבודה שהרגשתי שלא טופלו נכון והיה פיספוס. מדובר בעבודה עם מתנדבים וזה מאוד לא פשוט, אבל זה לא היה מולי וטופל ע"י מנהלת המרכז אז
עדין חבל לי מאוד, אבל סותמת את הפה אחרי שאמרתי את דעתי ושיתפתי את תחושותי פעם אחת. ככה זה כאן.

החורף כבר כמעט כאן. יומיים של גשם לא פוסק ורוחות חזקות עם טמפורטורות של 7 מעלות (לא כולל הפקט הרוח) ואני כבר עם פליז מתחת למעיל, צעיף וכפפות. לא אוהבת את השכבות האלא
אבל אני יודעת שכמה פה כבר מרגישים את החורף הרבה יותר ממני, אז הכל ענין יחסי
 
שבוע מעניין ופעיל אצלי


נתחיל בזה שכל השבוע התעסקתי עם הכנות לקראת ההתנדבות שאני מתחילה לעשות בבית הכנסת:
&nbsp
קניתי ספרי ילדים על סיפורי התנ"ך (שזה היה אתגר בפני עצמו- הכל מלא איזכורים של ישו וכדומה...) והכנתי כל מיני הפעלות מיוחדות סביב הנושא הראשון שאעביר מחר שזה בריאת העולם.
&nbsp
אתמול בבוקר נפגשתי עם חברה וטיילנו ברחוב היפסטרי שממש מזכיר את שינקין-היה נחמד וקצת שונה

&nbsp
יצאתי הרבה מאיזור הנוחות שלי השבוע ומדהים לראות איך השינוי הענקי הזה שעשינו השפיע עליי כל כך לטובה:
&nbsp
זה התחיל בלנסוע בערב כשמחשיך לבד לקווינס (כולל החלפת רכבות, למצוא את המקום לבד וכו'- אצלי זה ממש לא ברור מאליו, אני נוטה להסתבך בדברים האלה ולנסוע למקומות מוכרים בלבד) וגם בחד"כ היה לי אימון עם מאמן אישי שמגיע לכל מתאמן בחד"כ באופן חד פעמי והוא התעקש שאנסה איזה מכשיר שנראה לי היה מאוד מאיים גם כי הוא גבוה (ויש לי פחד גבהים) וגם כי נראה לי שאין מצב שאצליח לעשות אותו- ניסיתי ולא רק שהצלחתי, זה הפך להיות המכשיר הכי אהוב עליי מרוב שהוא כייפי

&nbsp
אתמול היינו בארוחת ערב חגיגית לכבוד השבת בבית הכנסת שאני מתחילה להתנדב בו.
אין ספק שזו הייתה חוויה מיוחדת, אני אישית די נהניתי למרות שהיה קצת ארוך. היה מאוד נחמד לפגוש את כולם והציגו אותי (בכלל לא מביך), כולל שיחה מעניינת עם הרבי הצעיר והחביב שמנהל את המקום.
היו שם די הרבה ישראלים והם מנסים לארגן גם קבוצה בעברית שאדריך שם במקום.
&nbsp
במקביל גם התחלנו להתעסק עם ענייני רופאים כדי להתחיל להזיז עניינים ולהתחיל לעבוד שוב על הריון- לומר שיש לי כוח לזה? לא ממש, אבל אני תכף בת 31

&nbsp
ועוד משהו רע- גיליתי כמה עליתי במשקל והמצב ממש לא טוב מבחינתי. זה רק 4 ק"ג אבל זה די מבאס שאחרי שהורדתי חטיפים ושתייה מוגזת עדיין המשקל שלי עלה ופתאום אני רואה כמה הבטן שלי נראית רע ובתור מישהי שתמיד הייתה רזה- קשה לי עם זה (במיוחד שאמא שלי נוטה להעיר הערות של "תיזהרי לא להשמין" שאני כל כך מתה עליהם
בקיצור, ממשיכה בנוהל חד"כ והפעם בדגש על אימוני כוח רציניים יותר כמו שהמדריך הראה ונקווה שהמצב ישתפר בגזרת המשקל.
 
איזה אלופה את!!!

אני חושבת שיש בהגירה משהו שמאפשר לנו להגדיר את עצמנו מחדש, כמו שאנחנו רוצים ועושה הרבה דברים טובים ברמה האישית. כל הכבוד לך.

אני נכנסתי להריון בגיל 40 אחרי שנתיים וחצי של נסיונות. לא הייתי מתיחסת לגיל במידה וזה לא בראש מעינייך כרגע. חבל על האנרגיות. את עוברת המון בחודשים האחרונים, למה להעמיס? תני לעצמך עוד כמה חודשים
את עדין בתחילת הדרך.
 
הי פרפרי

אני חוזרת למיטה לקדוח עוד רגע אבל רק רציתי לומר לך שבגיל 31 הלחץ טיפה מיותר, נכון שאת מאוד רוצה אבל למה את מוסיפה לעצמך את המתח הזה? תפרגני לעצמך! את בדרך, זה יבוא.
חוץ מזה - אצלי לפחות, כשמנמונת מקצועית, אני יכולה לומר ששינוי תפריט כזה מסיבי - מעבר מדינה - גורר שינוי במשקל. הדברים שונים גם אם נראה לך שאת אוכלת אותו דבר. אמרת שאת אוכלת בחוץ יותר מהרגיל והאוכל כאן יכול להיות מסוכן ולהסתיר ים של קלוריות
אני אשמח לדבר איתך על זה אצל ורדה כי זו נקודה מאוד חשובה לכולנו - מה עושים עם שינויים דרמטים
ונ.ב אחרון- יש חנות, אני צריכה לשאול את בעלי, עם יודאיקה וספרי ילדים באנגלית ליהודים באפר ווסט סייד. את לא צריכה את אלו הנוצרים.... למרות שהם יכולים להיות סבבה, פשוט את אולי לא תזהי מסר נוצרי חבוי שם.
 
תרגישי טוב יקירה


אכן אעלה את הדיון לגבי המשקל בפורום הרלוונטי

&nbsp
שמעתי על החנות הזו ואפילו הייתי אמורה לנסוע לשם עם חברה ובסוף זה התבטל- זה די רחוק ממני אבל אולי השבוע אגיע לשם
 
והיום עשיתי את המפגש הראשון- היה מדהים


העברתי הכל באנגלית, היה זורם, מעניין, שיתפו פעולה וכל כך נהנו שרצו שנמשיך עוד
 

noaronen1

New member
עוד סופשבוע כבר כאן... עובר מהר

הרע - הגדול שלי ואני ב- fight מטורף בזמן שהחותנת צופה בהכל עם דמעות. כשהוא נכנס לכדור שלג זה פשוט עצוב
הטוב - אני גאה בעצמי איך התנהלתי מולו לאחר מעשה, בלי הטפות, רק שיתוף בכאב שאחרי שבוע מקסים ונסיעה באוטו ששנינו צחקנו וחיבקתי אותו ואז בשניה הוא התהפך, והעצב כשזה קרה.
כמו כן שלמדתי להגיד לבעל - מספיק - תבוא הביתה ותדאג גם לארח את אמא שלך.
&nbsp
הלא נורא - למדתי שאני שמה את עצמי בסוף הרשימה. הזמן של כולם בא לפני הזמן שלי. זה לא אשמתם! זו אשמתי. הבנתי את זה תוך כדי שיחה בדייט-נייט עם הבעל.
המצב הולך להשתנות ואני הולכת לשים את עצמי במעלה הרשימה, כי אני מרגישה שמאז שעברנו לארה"ב הזמן של כולם והרצונות של כולם יותר חשובים משלי.
&nbsp
 
למעלה