סוף שבוע כבר כאן

[1me too1]

סוף שבוע כבר כאן

איך עבר עליכם השבוע?
כולם עסוקים בהכנות לשנה החדשה??
מה היה טוב?
מה היה רע?
ומה היה - לא נורא?
סוף שבוע נעים

 

[alphadelta]

שנה טובה ומתוקה לכווווולם

שבוע עמוס. אבל רק עם דברים טובים. שני פרוייקטים שאני עובדת עליהם במקביל בנוסף ליום יום הרגיל. אמנם זה דברים טובים, אבל העומס הוא עומס. ואני עובדת על עצמי לא להלחץ מדי. לא מצטיינת בזה עדיין אבל תמיד יש תקווה.
אנחנו מארחים השנה את החג, וכרגע סיימנו סבב בישולים משפחתי. שמנו מוזיקה של חגי תשרי בקולי קולות ובישלנו. המטבח נראה כרגע כאילו עבר בו שד טזמני. וכשמכירים את הילדים שלי, זה לא כך כך שונה העזר בעדי מנקה כרגע אז ניצלתי את הזמן לכתוב.
שנה טובה לכווווולם.

 

[ניריתסקוטלנד1]

דווקא לפעמים עומס מכניס אותנו למקומות טובים,

אבל אני מבינה על מה את מדברת. אני מקוה שלא תלחצי ותמצאי את הטוב שבזה.

נקרא שיש לכם אוירה מקסימה בבית וזה נפלא. שנה נפלאה לך ולכם.

 

[מיכצוקית]

מצטרפת לנירית

נשמע אוירה של עשייה משותפת כייפית
שיהיה חג שמח ושנה נהדרת!

 

[1me too1]

מסכמת

השבוע עבר בסך הכל בסדר.
הילדון התחיל לעבוד עם תלמידת תיכון שאני מקווה תעזור לו, ולנו, עם הצרפתית.
החמות, טיילה לבד בעיקר והיה בסדר לכולם.
קבלנו עוד שבוע של מזג אויר חם בתחילת ספטמבר.
סגרנו על מסיבת יום הולדת לילדון, קניתי לו את כל הכלים והזמנתי עוגה, הכל בנושא המינייונס.
אבא שלי עבר ניתוח קטארקט והייתי לחוצה מזה, ואמא שלי עברה mri מוח, ואני לחוצה גם מזה, קשה להיות רחוק ולהסתמך על חלקיקי מידע קטנים שזורקים לך דרך הוואטסאפ המשפחתי : -/
שלחנו, הילדון ואני, כרטיסי ברכה למשפחה שבארץ וכמעט כולם הגיעו בזמן, והוא היה מאושר שהם קבלו, ובאותה נשימה הוא בודק דואר כל יום כדי לראות אם ומה הוא יקבל (-:
ולסיום, קבלנו סוף שבוע גשום במיוחד
אני חושבת שזהו....
שיהיה סוף שבוע נעים לכולנו, רק בריאות

 

[ניריתסקוטלנד1]

שנה טובה ובשורות טובות

נפלא שהביקור הזה רגוע וטוב לכם. הרבה קורה אצלכם, אז בהצלחה עם הכל ורק בריאות.

 

[מיכצוקית]

נשמע לא קל

המרחק, בזמנים כאלה.
מקווה שהכל יעבור בשלום.
שמחה שעם חמותך הולך בנחת
שימשיך..
שנה טובה!!

 

[פרפרי אהבה]

סופשבוע של חג

האמת שהיה שבוע כמעט מלא בגן והיה לי ממש כיף.אומנם קצת קשה בבקרים לכמה מהילדים אבל כיף לראות שהם מרגישים טוב איתי ועם הגננת שאיתי והכי מצחיק- כולם כולל אלה שבוכים בבוקר-לא מוכנים ללכת הבייתה

&nbsp
חתמנו בשעה טובה ועדכנו את המשפחות על זה שהולכים על IVF, בקרוב אמורה להתחיל עם ה"כיף" של הזריקות וזהו...
&nbsp
חוגגים את ראש השנה עם זוג חברים וההורים של בן הזוג, אני אחראית על קינוחים.
הכנתי מוס נוטלה שיצא ממש טעים, והולכת להכין קייק פופס דבש מצופה בשוקולד וכל מיני קינוחים קטנים מהמכשיר של המולטי קייק כמו סברינות...
&nbsp
חוץ מזה, הלכנו אני והבחור לכמה סידורים ביחד- זה מדהים איזה הבדל יש ביננו בכל מה שקשור לקניות לבית וסידורים- מה שאני אעשה בכמה דקות הוא מצליח למתוח לשעה ויותר... קשה קשה

.
&nbsp
השבוע בישלתי המון כחלק מהרצון שלנו להפחית הוצאות והאמת שממש נהנית מזה, התחלתי יותר להשתולל בהכנת הדברים ולהעז במטבח. אספר על כך בשרשור המטבח שלנו

&nbsp
חג שמח ושנה טובה

 

[ניריתסקוטלנד1]

אלופה!!! בהצלחה עם הכל. מחזיקה לך אצבעות.

 

[מיכצוקית]

ב ה צ ל ח ה

 

[פרפרי אהבה]

תודה יקירות

 

[shuttles3]

סוף סוף הוא נגמר השבוע הזה

מה היה טוב? יום הולדת 3 של הילדון, שיצא מוצלח, שמח ורק חבל שנשאר כל כך הרבה אוכל...
עוד טוב שהבעל נהנה בעבודה החדשה. אמנם רמת העבודה היא נמוכה בשבילו (כנ"ל השכר), אבל המקום נחמד והצוות טוב.
והכי טוב - המשפחה המקסימה שלי, החיבוקים והנשיקות שלהם.
יש גם כמה גאוות:
ראיון עבודה שאמנם לא צלחתי, אבל צמחתי ממנו ויצרתי כמה קשרים טובים.
ריצת כמעט 10 ק"מ בשביל חדש שכולו עליות וירידות - לא חשבתי שאצליח בכלל, ובאופן מעשי הסתבר שהוא פשוט קטן עליי - אפילו כמעט ולא עייפתי... כנראה הגיע הזמן להגביר את הקצב.
שלושתינו בריאים ושלמים.
וגם סימנו לנו דרך פעולה לעתיד מקצועי ומשפחתי.
&nbsp
מה שהיה רע? יותר מידי. לא יודעת מאיפה להתחיל ולכן פשוט לא אתחיל. רק אסכם ששום דבר מהמגעילות של השבוע הנוסף הזה לא מגיע לנו. ועוד, אני חושבת שהצלחנו לצמוח מכל דבר מגעיל שחווינו. זה מה שחשוב, נכון?
&nbsp
כך שאסכם ואומר שהיה שבוע "לא נורע", שפשוט היה, שוב, עמוס ומסובך מידי.
&nbsp

 

[ניריתסקוטלנד1]

את כל פעם מדהימה אותי מחדש, שתהיה לכם שנה נפלאה!!!

 

[alphadelta]

רק טוב

 

[מיכצוקית]

מעכשיו רק טוב

שנה טובה ומתוקה!!

 

[מיכצוקית]

זה היה מזמן

היה שבוע טוב ועמוס.
חזרה לשיגרה אחרי שהאורחות עזבו.
התחלתי בלימודי הדנית והתחיל מעולה.
סופהשבוע סבב בעיקר סביב ההכנות לראש השנה.
נהנתי מההכנות.
היום לצערי נשארתי עם ריקנות גדולה וגעגוע לאוירת החג הרחוקה

 

[ניריתסקוטלנד1]

עוד חגים מעבר לפינה

אבל אני מבינה את הריקנות של אחרי שהאורחים עוזבים, ואחרי שהחג נגמר. מה עכשיו?

 

[ניריתסקוטלנד1]

השבוע שלי.

פתאום נהיה עמוס כזה, גם ההצגה שואבת אותי יותר ויותר זמן, ויחד עם זה גם התסכול שהדברים לא מתקדמים כמו שהייתי רוצה שיהיו

גם הספורט שאני עושה בכל יום בימי השבוע למעט סופ"ש

התחלתי לנקות את המרכז לתמיכה בחולי סרטן והקרובים להם, שם אני גם מתנדבת יום בשבוע בחנות יד שניה. זה רק כמה שעות בשבוע שמתחלקות על יומיים, אבל עוד קצת כסף, והכל בין קבוצת התעמלות כזאת או אחרת

אז החברה הזאת שתמיד מגיעה עם הבת שלה בימי ראשון לארוחת צהריים, לא הגיעה ביום ראשון הזה. זאת חברה טובה, שנותנת המון, אבל איכשהוא, תמיד מפשלת בכל מיני מקומות שחשובים לי

אני צריכה ללמוד להודיע על דברים כאלה מראש. אבל היא אצלנו כל יום א', מאיפה יכולתי לדעת שדווקא ביום א' של ראש השנה בעלה צריך עזרה עם הגג

אז כרגיל היינו בעלי הסקוטי, בלי שום גישה לחגים, אני והבת שלנו בת ה-9.
אחה"צ הלכתי עם בוני לסרט Strange Magic. אני מאוד נהנתי. הומור, שירים ואנימציה נפלאים, אבל מתאים לנוער ולא לילדים בגיל 9 או פחות, הם פשוט לא מבינים. אבל בוני נהנתה וזה מה שחשוב.
חזרנו והכנתי ארוחת חג, כולל שולחן ערוך יפה וכו'. שכחתי ללבוש לבן ולבקש מבני הבית האחרים לעשות כן, והאוכל כבר היה על השולחן, אז יאלה, לא חשוב. היה חגיגי, היו סממני החג, וזה מאחורינו

 

[מיכצוקית]

נשמע שאצלך עמווווס

איך את מצליחה לדחוס את כל זה?

&nbsp
מסתבר שראש השנה יכול לקרות גם בלי בגדים לבנים

יאללה, אוטוטו סוכות...

 

[een ogenblik]

זה היה שבוע ארוך

זה היה השבוע בו שיגרת ביה"ס התחילה, ולנו הגיעו התכניות, בין אם רצינו בהם ובין אם לאו.
יום שני התחיל את השבוע. הפעם הראשונה שכאוס נשלחה לשעה הכנת שיעורים בביה"ס, לפני שבאתי לקחת אותה (בשבוע הראשון ידענו שאין שיעורי בית, אז ויתרנו לה על השעה הזו). אחר הצהריים היה נטול תכניות, אך כאוס ניצלה זאת להסביר לנו שלמחר התאומות מחכות להזמנה מאיתנו.
יום שלישי, אספתי את כאוס והתאומות יחד מיי אחרי סיום ביה"ס, כי כששושתן יחד אפשר לסמוך עליהן שתכנה שיעורים בבית. אביהן הגיע מאוחר יותר, ואכלנו ארוחת ערב משותפת, לפני פיזור האספה. (התברר גם שאמן של התאומות כנראה תעבור להתגורר ברחוב לידינו, כך שהן צפויות לשרוץ אצלנו הרבה בשנה הקרובה. עדין לא החלטתי אם זה טוב או רע.)
יום רביעי הוא חצי יום לימודים, וגולת הכותרת - הגיע זמנו של שיעור ראשון של רכיבה על סוסים. נרגשות אינה המילה המתאימה בדיוק לתאר את רגשותיה של כאוס. לילדה ביישנית אין זה קל להתחיל משהו שהיא כה מעוניינת בו, אך חושבת שלא תכיר אף אחד שמשתתף שם. נסענו יחד (האיש היה צריך להתלוות כדי לראות איך מגיעים לשם, למקרים הם לא אהיה פנויה להסיע בעצמי). איך שיצאנו מהמכונית, לפני שבכלל ידענו לאן לפנות, נשמעו קריאות שמה של כאוס ברמה. שתי בנות שכנים היו שם, אחת עשתה את הקורס הזה שנה שעברה, ואחותה משתתפת בקורס של כאוס. הן הובילו אותנו למקום המתאים, וכאוס נצמדה כל השיעור לילדה המוכרת. בסוף היא כבר הרגישה שכל הילדים מוכרים לה (תופעה לא רגילה אצלה). מכיוון שהדרך הביתה מובילה דרך מסעדת הטייק-אווי של הורי חברה מביה"ס, התקשרנו מהדרך להזמין אוכל, וכאוס הספיקה להשוויץ בפני החברה על חוויותיה.
יום חמישי היה ערב אינפו להורים בביה"ס. אי לכך ובהתאם לזאת, אספנו את כאוס עם חברה הטוב ואחותו, כדי שהאיש יאכיל אותם בבית ויעסיק אותם, בזמן שהוריהם ואני הולכים לביה"ס. שעת בזבוז זמן החוזרת על עצמה על הסברים מה תפקידו של כל אחד מהמורים, ומי מהמורות הולכת ללדת השנה ולכן תוחלף באמצע השנה, ומתי. אחר כך עברנו עוד שעה בכיתה של כאוס עם המורה (זכר!) שלה, ושמענו את תכנית הלימודים לשנה הקרובה. מכיוון שהכיתה של כאוס סיימה מוקדם מהכיתה של אחות החבר של כאוס, חזרתי הביתה לעזור לאיש לארגן את הילדים למשלוח הביתה כשהוריהם יגעו.
יום שישי הגיע, וסוף כל סוף יצאה לפועל התכנית של כאוס לבקר חברה אותה עדין לא ביקרה מעולם, ולה יש כלב, תרנגולות, ארנבונים, תוכים, צבי-מיים ודגים. הילדות היו מאושרות ורצו שכאוס תשאר ללון שם. מכיוון שתיארנו לעצמנו שזה לא יצא לפועל בסוף, אכלנו עם ההורים ארוחת ערב משותפת, וקישקשנו שעות, עד שהילדות כמעט התמוטטו והחליטו (כמה מפתיע) להפריד כוחות.
את בוקר יום שבת בילנו בקניות עבור ארוחת החג ביום ראשון, תחת מחאות כאוס שאינה מעוניינת שיבואו אלינו המוני אנשים שאינה מכירה. בערב הלכנו לארוחת ערב אצל חברה הטוב של כאוס (זה מיום חמישי). הילדים לא הרסו את הבית, ואנו הצלחנו לאכול בניחותא ולדסקס שיחת מבוגרים, לפני שתתחלנה פעיליות שנת לימודים שתמנענה מאיתנו שוב להפגש פגישת מבוגרים להרבה זמן.
בבוקר יום ראשון, לאחר שבלילה התברר לי שעוד אורחים הוזמנו אלינו ללא ידיעתנו, ערכנו השלמות קניות. ניסינו לפנות את כאוס מהבית לשכנים, אך היא לא שיתפה פעולה. באחר הצהריים המוקדמים הגיעה חברה מרחוק, עם בנה, שהוא גם חבר טוב של כאוס, למרות שלא נפגשו כבר שנה לפחות. את שאר אחר הצהריים והערב הילדים העבירו יחד. אני שימשתי אשת קשר לאורחים, נתתי הנחיות הגעה למאותגרי ניווט, ויצאתי לחלץ לפחות אורחת אחת נטולת מכונית, שהגיעה בתחבורה ציבורית לצד השני של העיר. כשהערב הגיע, החליטו האורחים שזה הזמן לפנות את ילדיהם מביתינו, והשאירו לנו את הבאלגן. אבל האורחות ה"קבועוץ" נשארו לסדר, כך שכאוס הגיעה בזמן למיטה לפני יום לימודים.
יום שני כבר היה שבוע חדש, אבל נגררה לנו עוד תכנית אחת שלא יצאה לפועל בגלל החג, לקחת את שלשיית המוסקטרים (כאוס, חברה הטוב ואחותו הגדולה) ליריד. כשחזרנו הביתה לארוחת ערב של שאריות מארוחת החג, כאוס סיפרה שבביה"ס הזכירה שאתמול היה חג יהודי, וכל מה שידעה לומר עליו (אחרי חקירת שתי וערב כנראה) זה שאוכלים תפוח בדבש. בירור קצר העלה שאין לה מושג למה. חזרתי על הסבר הדבש למתיקות ותפוח כדי לסמל את עגילות מחזור השנה. כאוס התנגדה בטענה שתפוח נחתך לפני שטובלים אותו בדבש ואוכלים, ולכן אין קשר לזה שהוא עגול. זה היה השלב בו ויתרתי על ההסבר על הרימון, כי במילא כאוס חושבת שרימון זה גרגירים הגדלים הקופסאת פלסטיק ריבועית שקופה. אכלנו אותו כקינוח, וזה מספק למדי.
היום אין תכניות, וזה בסדר גמור כי אנחנו כבר בשבוע אחר לגמרי.