סוף שבוע כבר כאן

[1me too1]

סוף שבוע כבר כאן

איך עבר עליכן השבוע?
מי היה בחופשת האביב שלו? ואצל מי באמת הגיע האביב?
ספרו, מה היה

מה היה

ומה היה

 

[ניריתסקוטלנד1]

שבוע עצלני ביותר עבר אלי. לא היו

לי אנרגיות לכלום. שבוע מעצבן שכזה.

היום, 7 במרץ, לפני שש שנים, אמא שלי הלכה לעולמה ממחלת הסרטן. יום קשה מבחינתי למרות הזמן שעבר.
בוני רצתה לעשות משהוא לגייס כספים לחנות יד שניה שאני מתנדבת בה. החנות מגייסת כסף לתמיכה בחולי סרטן ובני משפחותיהם, ומה יותר נכון מלגייס כספים ביום הפטירה של אמא שלי?
הכנו המון מאפינס וקישטנו אותם. הבוקר הבאנו אותם לחנות למכירה.

חופשת האביב תהיה שבועיים בסוף מרץ, תחילת אפריל.

 

[mumfor4]

משתתפת בצערך נירית

מחווה יפה ומרגשת

 

[alphadelta]

איזה רעיון מחמם לב זה לזכור באופן כזה. לכאב של אובדן אמנם אין תרופת קסם. אבל עשיה חיובית היא גלולה ידועה להקלת כאבים.

 

[ניריתסקוטלנד1]

זה בהחלט היה נכון, עבר אלי יום הרבה יותר קל בזכות זה.

 

[פרפרי אהבה]

רעיון מקסים לזכור את אמך, משתתפת בצערך

 

[1me too1]

עצוב
אבל כל הכבוד לבוני.
הילדה מיוחדת ורגישה כמו אמא שלה

 

[פרפרי אהבה]

סופסוף סופשבוע

היה שבוע קצת מוזר...
מפה לשם, משם לפה- בהתראה של יום עברתי הזרעה. התמודדתי (לבד!) עם חברת התרופות שגבתה ממני יותר כסף על משלוח ישיר עד דלת הבית ובפועל הביאה את זה לחדר חבילות ( זריקה שחייבת קירור) . למזלי העובדת בחדר חבילות ראתה שזה דורש קירור והתקשרה אליי ולא שלחה רק את המייל שמעדכן על החבילה. אחרי שהבהרתי את זה מיליון פעם שזה יגיע עד פתח הדלת שלי ישירות ולא לחדר חבילות ושילמתי סכום נכבד על משלוח מיוחד כזה-זה היה מאוד מעצבן במיוחד שחיכיתי כדי לטוס עם זה למרפאה לקבל את הזריקה... בסוף הם באמת זיכו והתנצלו.
&nbsp
מקווה שהפעם יהיו תוצאות חיוביות...

&nbsp
ובנוסף, הייתי בראיון עבודה כנני זמנית עד פתיחת שנה"ל והיה מאוד מוצלח, זה ממש קרוב למקום ההתנדבות שלי כלומר ממש רחוק מהבית אבל באמצע השבוע זה יותר סביר להגיע לשם והמשפחה ממש מקסימה. מקווה שזה יהיה מוצלח וכיף

&nbsp
והשבוע שלי בעיקר סבב סביב המטבח

ממש עקרת בית למופת

 

[ניריתסקוטלנד1]

 

[1me too1]

מחזיקה אצבעות להכל

 

[פרפרי אהבה]

תודה יקירות

 

[alphadelta]

 

[פרפרי אהבה]

תודה

 

[carlimi]

בהצלחה פרפרית !

 

[פרפרי אהבה]

תודה

 

[rona73]

מחזיקה אצבעות

 

[1me too1]

שבוע מעייף עבר עלי

הילדון היה בחופשת האביב שלו והייתי צריכה לדאוג לסידור בשבילו.
גיליתי שוב שאי אפשר לסמוך על אף אחד, ולא כולם מקיימים את מה שהבטיחו - אני לא לומדת

מצאתי קיטנה שהילדון אהב

היו לו המון פליידייט

היה לי שבוע עמוס בעבודה - המון פעילויות לפורים בעבודה ואף לא אחת בבית

הילדון התבאס והמצפון שלי עבד שעות נוספות

סידרנו את הבייסמנט כי ההליכון שהזמנו הגיע, פתאום הביימסנט הקטן הזה נראה מזמין ואני לא מבינה איך לא חשבנו על סידור כזה קודם

. מקווה שנתמיד ללכת על ההליכון

. מתקן המשקולות שהזמנו יחזור לחנות כי אין מקום בשבילו ואני די בטוחה שלא נשתמש בו - לא מביה למה הזמנו, ולמה לא הקשבתי לבחור

מלאנו את הטפסים לאימוץ, נשאר רק לשלוח לסוכנות

מזג האויר נראה שמתחמם

וקניתי לי כמה עציצים לשים על אדן החלון

שיהיה שבוע טוב ואביבי

 

[פרפרי אהבה]

נשמע שלמרות כל הרע שהצטבר מצאת נקודות אור

וזה היופי הקסום של השרשור הזה.
&nbsp
מעכשיו-הלוואי ויהיה רק אופטימי ומחייך אצלכם

 

[1me too1]

לא היה רע.....

היה מעייף, ריצות, לוגיסטיקה, מעייף
אבל תודה, באמת מקווה שיחד עם ההתחממות בטמפרטורות הכל יהיה הרבה יותר נעים

 

[forglemmigej]

קודם כל מאחלת לכל המצפות והמייחלות שהכל יהיה בדברו במוקדם

או במאוחר ועכשו לעניננו השבוע שכבר עומד ליד הדלת לקראת שבוע חדש~
התחלתי לזרוע בצלי פרחים וזרעים סתם ,אני תמיד קונה המון בתקופה הזאת אבל הרבה פעמים הם לא יוצאים בכלל או כמות קטנה והכי גרוע זה עם הצנוניות שצריך לדלל את השתילים אבל שאלו יהיו הבעיות שלי, הציפורים מתחילות לחפש מקום לקינון למרות שעוד אין עלים בכלל על השיחים והעצים 'אני אוהבת את התקופה הזאת של החיזור שכולם ממהרים וטורחים על בית חדש כאילו אלו חיים כבר מצפים לציפור שחורה

העיזים והכבשים כבר נמצאות בשדות איזה מתוקים הם ,עוד מעט יוולדו טלאים חדשים ועולם כמנהגו ינהג, היום נסעתי לאיזה מרכז קניות הזמנתי לא מזמן מכנסי ריצה מסין בעשר דולר על משקל שתי שקל ,אבל לאחר שלוש כביסות כל החוטים התפוררו והצבע הפך להיות שקוף, במרכז הקניות היו עשרות אנשים, משפחות משפחות שנראה שבאו להרוג את מספר השעות עד לסיומו של הסופשבוע , מצאתי את המכנס שמס-תבר שגם הוא יוצר בסין אבל עלה הרבה יותר, ומה ראיתי השבוע , לפני שבוע המלצתי על בית הקלפים עכשו אני חוזרת בי, בפרק תשיעי בערך נשברתי גיבוב כזה של קלישאות באמת היו מעבר לסבלנותי ואני אדם טולרנטי . באמת. כל כך הרבה סילופים נתחיל מזה שיש איזו התקפה של מחבלים על חיילים רוסים בבקעת הירדן והנשיא האמריקאי נוסע להפגש עם הנשיא הרוסי על כביש 90 ליד בית שאן, נזכרתי בסדרה המופתית של מודי בראון אממה הנוף נראה כאילו צולם באיזו מדינה באפריקה שבטח יותר זול לצלם בה , מה שהכי שבר אותי זו השגרירה הישראלית שניתן לה השם המדהים אליאנה כספי שזה יותר שם של כוכבת לרגע בערוץ הילדים או סלבס בשקל באתר רכילות בוואינט ,אבל ממש ממש לא שם של שגרירה בוושינגטון , אני הייתי נותנת לה שם כמו רות קציר , אבל לא התיעצו איתי , יש כחצי מליון ישראלים באמריצקה אי אפשר היה לשאול מישהו .
ועכשו אני ממליצה על סדרה ישראלית מצוינת בשם מקום בצמרת ,שהוצגה בערוץ 1 זה על ההסטוריה של מוזיקת הפופ בארץ , אני רוצה להתעכב על הפרק האחרון כי היו בו כמה אמירות אנתרופולוגיות: ,הפרק היה על מוזיקה שחורה יענו הלא אשכנזית ונזכרתי כשרק התגייסתי עד ששיבצו אותי במשרד של קפה וטלפונים בפיקוד המרכז, הייתי בחדר עם שתי פריחות שגרו באיזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב וכל היום הן ניגנו בטייפ קסטות שירי דכאון ובכי בנוסח זוער ערגוב או גקי מקייטן ,זה היה כמו בחדר עינויים של השבכ אני לא מגזימה , היות שהייתי חדשה שמה לא העזתי לבקש להנמיך את הווליום או לשים מוזיקה בסגנון אחר ,על כל פנים מאז יש לי טראומה מהמוזיקה הזו ,יותר מאוחר שתי הבנות שדוקא נהייתי חברה איתן ,כל יומיים עשו עריקות ונכנסו ויצאו מכלא שש או ארבע לא זוכרת מה היה הכלא לבנות ונדמה לי ששתיהן התחתנו עם ערסים כמוהם כדי לברוח מהשרות הצבאי ,אז נתקלתי פעם ראשונה עם עמך ישראל בצורה הכי מזוקקת שלו , בקשר לפרק שראיתי ,היתה לי הרגשה עמומה שבכוונה עשו אותו מובדל מיתר המוזיקות שהושמעו בפרקים הקודמים והאנשים צולמו בצורה הכי מכוערת שלהם ,הרי קולנוע זה בראש ובראשונה עריכה, אולי אני רואה צל הרים כהרים אבל ככה היתה לי ההרגשה, בנוסף כל המוזיקאים -עלאק- שהראו בתוכנית ראו שלא היתה להם השכלה מוזיקלית, הם ניגנו כמו השבטים באפריקה לפי קולות הרוח והאבנים או מה שלא יהיה ,אבל לא לפי תבנית מוסיקלית שיש היגיון וסדר מאחוריה, מוזיקה זה בראש ובראשונה לוגיקה מתמטית, כמובן שאפשר לנגן "לפי שמיעה" אבל זה ככה גם נשמע , בליל בכייני של שלושה או ארבעה רבעי טון כי זה הדבר היחידי שאפשר להפיק ממוזיקה "אותנטית" היה שמה אחד שניגן במנדולינה שזה כלי קלאסי ,זה בהחלט כלי שדורש השכלה מוזיקלית בשביל להפיק את המיטב אבל הוא ניגן כל כך פרימיטיבי שאני באופן אישי נעלבתי בשביל המנדולינה, גם כל היבבות ולעשות שמח בכח לא נראו לי בכלל, המוזיקה הישראלית על שלל גוניה בנויה על סולם מול שעושה את רוב השירים שלנו עצובים ונוגים בגלל ההיסטוריה וההווה, אי אפשר להכניס בכח שמחת חיים איפה שאין כאלו , עוד דבר ששמעתי ונחרדתי ממנו אלו הסיפורים איך הם עשו חפלות בשכונת התקוה ,בשנות השבעים אנשים היו מנגנים ושרים באמצע הרחוב עד אמצע הלילה בקולי קולות וכולם היו מצטרפים ומה זה אם לא האגרסיביות הישראלית הידועה ,אני עושה מה בראש שלי וכל היתר שיחפשו, הייתי המומה שהם עוד קידשו את התופעה שאפשר לנגן ולשיר כל הלילה כאילו אין מחר ואנשים לא צריכים ללכת לעבוד או שיש ילדים קטנים שצריכים לישון, מזרח התיכון זה שם, פשוט הבנתי שאני כבר מזמן לא משמה.