סוף שבוע קולינרי (בעיקרו) בצפון

סוף שבוע קולינרי (בעיקרו) בצפון

כיוון שיש הרבה מאוד מה לדווח מסוף השבוע, החלטתי לא לחכות לשרשור השבועי ולהקדיש לסוף השבוע הזה הודעה נפרדת (או שרשור הודעות נפרד) ואישי.
אחד החברים הכי טובים שלי החליט להתחתן בעין גב מכל המקומות בעולם, וכיוון שהתאריך נפל שלושה ימים אחרי יום ההולדת שלי החלטנו לנצל את העניין לסוף שבוע ארוך בצפון. אחרי התלבטויות רבות הזמנו מקום למלון וילה גליליי. המלון ממוקם על הר כנען בצפת והוא אחד המלונות היותר יפים שזכיתי להיות בהם. ארוחת הבוקר שהוגשה הייתה יחסית בסיסית אבל עשויה טובה – הרבה ירקות, גבינות, דגים, חמוצים, לחמים וגם פינה של מתוקים. לא בשורה מיוחדת אבל טעים וטוב. הבסיס לטיול היה המלון ששהינו בו והסתובבנו בכל האזור, התמקדנו בעיקר בנסיעות ליקבים אבל אין ספק שהנוף עוצר נשימה והמקום שווה טיולים רגליים בתקופה הזו של השנה.

בחמישי בערב היינו בחתונה ואספר לכם שהקייטרינג היה מצוין, בבירור עם החתן הקייטרינג נקרא מרינדה והיתרון הגדול שלהם היה שתי מעשנות גדולות שהוצבו במקום וכללו נתחים של אנטריקוט, אסאדו וסינטה שהיו עשויים מעולה, התוספות והסלטים היו לא רעים גם כן.
 
שישי בוקר - סיור יקבים

בשישי בבוקר קפצנו לאזור התעשייה דלתון וביקרנו בשלושה מקומות:
יקב רימון – השם מעט מטעה, מדובר במקום שמייצר יין מרימונים ולא מענבים. בנוסף, הם גם מייצרים מוצרי קוסמטיקה שונים ושמן זית שגם בתוכו הם מערבבים שמן רימון. הגענו מיד אחרי משפחה שמעט הוטעתה או שלא הבינה את מה שהעובד במקום אמר להם בנוגע לסיור ולכן זכינו מן ההפקר בטעימות בחינם. טעמנו ארבעה מהיינות שלהם וחיבבנו את ה easy port שלהם ובחרנו לקחת אותו. הטעימות לרוב עולות שלושים שקלים והאמת? אלא אם בטעימה בתשלום מקבלים לטעום יינות נוספים או שיש תוספת כלשהי (המקום מוכר גם שוקולד) העלות הזו לחלוטין לא מצדיקה את עצמה. בטח נוכח החוויות האחרות שלנו.

יקב ומחלבת אדיר – המקום עצמו יפיפה ומשקיף ישירות על הכרמים. הבנו כי במקום מגישים גם ארוחות בוקר. הבחור שערך לנו את הטעימות היה בריטי מקסים שנמצא בישראל למעלה מעשרים שנים. כיוון שאבא של הבחור בריטי השיחה אתו התחילה דווקא על לונדון ולכן הוא הרגיש בנוח לנהל אתנו את השיחה שהיא בליל של עברית ואנגלית. הטעימה עולה 35 שקלים לאדם אך מתקזזת במידה ומבצעים קנייה של יין (בקבוק אחד יכלול בתוכו עלות טעימה אחת). טעמנו לבן אחד ושלושה אדומים. הטעימה גם כוללת גבינות שהם מייצרים במקום (צ'דר טובה ופטה שהייתה חביבה אבל אני נשארת נאמנה לזו של דותן) וגם פרוזן יוגורט שהם מכינים בעצמם. כל מוצרי החלב שלהם הם מחלב עזים. אחרי הטעימות גם זכינו לראות סרטון שמדבר על המחלבה והיקב. גם כאן יצאנו עם בקבוק אחד (שיראז מצוין, בכלל, השיראז זכו להצלחה בטיול הזה).

יקב דלתון היקב המסחרי היחיד שביקרנו בו. בעלות של עשרים שקלים ניתן להיכנס לחדר החביות להסבר קצר על התהליך ועל החלוקה. כיוון שהיקב כשר לווינו על ידי משגיח הכשרות והיינו צריכים לעמוד יחסית מרחוק לחביות. לאחר מכן נלקחנו למרכז המבקרים כדי לבצע טעימה, גם כאן הגענו עם זוג נוסף ולכן זכינו לטעימות ביחד. טעמנו סוביניון בלאן, רוזה ועוד חמישה יינות אדומים מהסדרות דלתון, עלמה ורזרב (3 מתוך 5 הסדרות שהיקב מייצר). מתוך היינות בחרנו את עלמה אדום שהוא בלנד מצוין אשר לצערי אני לא זוכרת מה הוא כלל וכן את השיראז ריזרב. במסגרת הטעימה הוציאו גם פרוסות לחם לבן ושמן זית כדי לעזור להוריד את היינות. בזמן הקנייה קיבלנו המלצה בנוגע למאכלים שמתאימים עם היינות.

אם אסכם את החוויה ביקבים הללו – דלתון היה המוצלח ביותר בגלל כמות היינות אבל בעיקר בגלל הערך המוסף שקיבלנו מהביקור. יקב אדיר היה מקום מקסים וגם הוא היה מוצלח ביותר, רימון היה יכול להיות מאכזב אם היינו צריכים לשלם על הטעימה.
 
שישי ערב - עזבה

אחרי היקבים קפצנו לשנת צהריים קצרה במלון וכן שחייה בברכת המלון. לאחר מכן נסענו למסעדת עזבה בראמה. כשהגענו היה במקום זוג אחד נוסף בלבד ולכן הייתה תמוהה השאלה של המלצר האם הזמנו, עם זאת, עד סיום הארוחה המקום התמלא והתברר שכל השולחנות היו מוזמנים.
המסעדה היא מסעדה המגישה אוכל ערבי מקומי ונראה שבני משפחה אחת מנהלים את המסעדה, משרתים את הלקוחות ומבשלים את האוכל. השירות לאורך הדרך היה טוב ויעיל ונראה שהמלצר היה מרוצה מבחירות האוכל שלנו.
לראשונות חלקנו:
עכוב על פי מה שקראתי, נראה שקיבלנו את השורש והוא בושל עם בשר וגרגירי חומוס. מנה מיוחדת וטעימה מאוד.
קישואים מבושלים בלבן - קישואים בלבן חמצמץ על מצע של איטריות ואורז. מנה מצוינת. הבחור מעט נהנה פחות בגלל הטעמים החמצמצים.

לעיקריות חלקנו:
שישברק - כיסונים מולאים בשר ומוגשים ברוטב יוגורט עשיר. מנה מצוינת, חמצמצה ופשוט תענוג.
בקר עם חשווה (אורז שבושל עם בקר) - המנה המאכזבת של הארוחה. האורז היה טוב אבל חתיכות הבקר הגדולות היו יבשות ובכלל היה חסר רוטב להכל. היוגורט שהוספתי הציל את המנה אבל רק מעט.

לקינוח:
עוגת גבינה וסולת - קינוח עצום ממדים. הדרך הכי טובה לתאר אותו היא כהכלאה בין בסבוסה לכנאפה. עוגת סולת רכה רכה שבתוכה משובצות חתיכות גבינה. המנה טעימה בטירוף אבל ענקית. ארבעה אנשים היו יכולים ליהנות מהקינוח הזה.
סך הכל, כולל קנקן לימונדה – כ 250 לפני.

חזרנו למלון שמחים וטובי לבב מהארוחה המצוינת והתמקמנו מול סדרות שאנחנו אוהבים עם בקבוק העלמה אדום שנרכש בבוקר.
 
הם הפסיקו לחמם את האוכל המוכן מראש במיקרו?

לפני למעלה מעשור, כשרק התחילו, היו מצויינים. אחר כך היו שנים רבות של אוכל בינוני כולל חימום במיקרו. מאז לא חזרתי כי הפעם האחרונה הייתה אכזבה רבתי. שמחה לדעת שחזרו לעצמם.
 
מיקרו בודאות לא היה

כן האוכל הוגש במגשי מתכת כבדים שנראה שחלק מהמנות חוממו איתם בתנור - אני חושבת שזה מה שגרם לבשר להיות יבש.
הקינוח נעשה במקום ונאמר לנו מראש שהוא ייקח זמן.
מהמקום שישבנו היה אפשר להציץ למטבח והבחור שבישל נע בתוך המטבח בין אזורים שונים. הסלט שיצא לשולחן לידינו גם הוא נראה טרי מאוד.
 
שבת בבוקר - יקב מייסטר

בשבת בבוקר אחרי ארוחת הבוקר תכננו להגיע ליקב מילס שאמור להיות פתוח בשבתות ונמצא בכרם בן זמרה. כאשר הגענו למקום גילינו שלט של סגור. זכרתי כי אותו חבר שהתחתן (וגם המליץ לנו על עזבה) אמר שיש בצומת מחניים את יקב מייסטר ולכן שמנו פעמינו למקום.
&nbsp
מדובר ביקב שנמצא במערה טבעית והסיפור שלו פשוט מקסים – מדובר באדמה פרטית שנקנתה בתקופה שהברון הגיע לארץ ושייכת למשפחה של היושבים המקוריים אשר היום לא עוסקים בחקלאות. יעקב, בעלה של אחת מהמשפחה החליט לנסות לשקם את האדמה ובעקבות כך גילה שמדובר במקום שבו יוצר יין בזמנים עתיקים יותר ולכן החליט לייצר יין בעצמו. כל היינות קיבלו את שמות נכדיו.
&nbsp
לפני כשלוש שנים הפסיק לייצר יין וכרגע הוא משכיר את המקום לזוג צעירים שמעוניינים לשקם את היקב, הבחורה, הדר, היא זו שערכה לנו את הסיור והיא גם לומדת את המקצוע כרגע. יעקב, שנמצא שם בעצמו הרבה מאוד סייע להם להתחיל וכבר השנה הם מתחילים בייצור ראשון. במקביל הם מכינים ליקרים, גבינות, שמן זית וחמוצים – הכל מהגידולים בשטח. הם מציעים טעימות במחיר עשרים שקלים לאדם – הטעימות כללו שלושה יינות שיוצרו עוד כשיעקב ייצר את היין, גבינות וזיתים שהם מכינים. לאחר מכן שוחררנו לנו עם שתי כוסות יין מלאות לטייל בשטח ולהתרשם מהכול. בקבוקי היין נמכרים במחיר מצחיק של 60 שקלים לבקבוק (100 לשניים) וקנינו ארבעה בקבוקים – שני שיראז ושני בלנד. השיראז מ 2010 ומהבלנד בחרנו אחד שהוא 2009 ואחד שהוא 2010 כיוון שישנו שוני קל בין הבלנדים בשנים השונות.
&nbsp
נדיר למצוא אנשים כמו הזוג שנמצא שם שבאמת אוהבים את מה שהם עושים בצורה כזו והיה פשוט תענוג להתארח אצלם. בהחלט נחזור אחרי שהם ייצרו את היין בעצמם לטעום את התוצרים.
&nbsp
לאחר הביקור קפצנו לבקר חבר משפחה של הבחור ברמות נפתלי שם זכינו לאכול ארוחת צהריים נהדרת בחוץ אל מול נופים נפלאים ובכך חתמנו טיול מוצלח במיוחד.
&nbsp
 
כשתחזרו ליקב מייסטר שלבו ביקור גם ביקב בלום

שנמצא כמה מאות מטר צפונה על אותה דרך. אותו סיפור, אדמה פרטית שעובדה לאורך 4 דורות ע"י אותה משפחה והיום הדור הרביעי [נין המייסד ובניו] הקימו שם מקום לתפארת. גילוי נאות - המייסד, מראשוני ראש פינה, היה גם הסבא רבא שלי.
 
נשמע מעולה, רשמתי לי


 
מצטרפת להמלצה על קייטרינג מרינדה

גם אנחנו היינו בחתונה בצפון לפני שבוע עם אוכל מצויין - מרינדה
 

salo22

New member
סופ"ש יבשושי משהו

בשישי קופי בר, ארוחה די מוזרה עם חברים לציון אירוע. אנחנו מגיעים לקופי בר אחת לשנתיים בערך, המסקנה תמיד אותו דבר, נעים לישיבה, שירות מוצלח מאוד בסטנדרט ישראלי, אוכל נעים אבל קצת בנאלי ולא הרבה יותר, בלי שום ספק לטעמינו פשוט יקר מידי, אבל לא חורג ממקומות דומים לגמרי בתל אביב ברמת אוכל נחמד ולא הרבה יותר מזה.
בשישי עוד מאכל שנתי פחות או יותר, שמתגעגעים אליו מידי פעם ולדעתי קשה באמת להכין אותו באמת טוב - עופות שלמים צלויים. שפשפתי עליהם תערובות תבלינים אסיאתיים עם נטייה יפנית כבדה כמובן, כמה שומים לחלל, הכל עניין של התלייה כמובן, אבל לא הוספתי גם מספיק מלח, ועוף תלוי אוהב לדעתי הרבה מלח באיזור, במיוחד שיש מצב שהעופות אצל אבו חילווה לא "סטנדרטיים" ביחס למה שמכירים משחיטה כשרה והם לחלוטין חפים מתחושת מליחות.
שפכתי הרבה יוזו בכל מיני שייקים וקוקטיילים בניסיון להתקרר וסתם להנות, סבבה סתם לשפוך קצת לכוס עם מים קרים, כמו שקורה כמובן גם עם לימון וליים "רגילים".
 

salo22

New member
אוי ואבוי סליחה !

עניתי במקום הלא נכון, בלבלת אותי עם הסופ"ש !! בכל מקרה נהנתי מאוד לקרוא יותר מוקדם על חוויותיכם ובהחלט נרשמו גם נקודות לפנקס
 
זה רק הוביל לכך שקראתי מהר יותר על הסופ"ש שלך


וכן, מלח הופך את העוף לקריספי יותר ממה שאני מכירה.
 
מה שהופך עוף לקריספי הוא צלייה איטית על חום נמוך

על שיפוד מסתובב אוהמתקן העומד עליו משחילים את העוף.
 

החתולית

New member
נשמע כמו סוף שבוע מהנה

בפעם הבא, נסו את שאראביכ בראמה - תענוג של אוכל ערבי גלילי.
 

החתולית

New member
שאראביכ היא מסעדה פשוטה מאד

אי אפשר להזמין בה מקום, אין תפריט אינטרנטי ובמסעדה התפריט כתוב על לוח. אבל האוכל, אוי האוכל, תענוג.
 
למעלה