סוף שבוע רגוע לכולם.

[נסחפת עם הגלים]

סוף שבוע רגוע לכולם.

 

[כאילו יש מחר]

(טריגר וזה) קוראים לי כאילו ואני בדיכאון

אבל אני לעולם לא אקח כדורים.

כי אני באמת מאמין שמי שלא בדיכאון מהעולם המחורבן הזה - משהו אצלו לא בסדר. לא אצלי.

חוצמזה שראיתי ביוטיוב כמה סרטים על התעשיה הפסיכיאטרית
ויש לי דיעות ברורות בעניין.


למשל זה שאני דחוי חברתית -
זה בטח מופיע אינספור פעמים ב DSM
http://he.wikipedia.org/wiki/DSM

אז מה?
כדורים יעזרו לי?


אני מעדיף

מהמנהלת.

 

[נסחפת עם הגלים]

שולחת לך

*1000 בחזקת 1000000

לגבי הדיכאון, גם אני חשבתי פעם ככה. איך אפשר לא להיות בדיכאון מכל הסבל בעולם. אבל אחרי זמן מה הבנתי שבסופו של דבר חיים רק פעם אחת, והיות בחרתי לחיות, מסיבות שונות אני רוצה לחיות חיים טובים ומספקים. אני רוצה לאהוב, אני רוצה לממש את הפוטנציאל שלי, אני רוצה תחושת משמעות. וגם אם העולם רע ואין צדק, אני יכולה בדרך שלי לנסות ולעשות בו שינוי. גם אם אגרום לבן-אדם אחד לחייך ולהרגיש יותר טוב, עשיתי את שלי, החיים שלי תרמו במשהו לעולם.

הרי אם כולם יהיו בדיכאון, שיגרום להם להיות כל היום במיטה וחלשים ועייפים, יהיה קשה מאוד לעשות שינוי בעולם, שכפי שאמרנו מלא בסבל ועוול. אם כל אחד ינסה לצאת מהדיכאון ולהרים את עצמו בשביל לשנות את הדברים שמדכאים אותו, אני אישית מאמינה שיכול להיות עולם טוב יותר. אני מאמינה שאפשר לשנות.

אני מבינה את היחס שלך לפסיכיאטריה, אני הראשונה שתודה שיש לה ביקורת. אבל חשוב להבין שהמקור של מחלה נפשית, בדיוק כמו מחלה פיזית, הוא ליקוי ביולוגי. חוסר איזון כימי במוח. ולפעמים כדור אחד יכול לעשות שינוי ענק. יכול ממש לשפר את החיים. אבל כל אחד והבחירה שלו.

אוהבים אותך כאילו, תישאר.

 

[כאילו יש מחר]

פה אני לא מסכים איתך.

כי פסיכיאטיריה היא "מדע" הנפש.
משהו ערטילאי. לא ביולוגי.

חוצמזה קראתי פעם עדות של מישהו שהחליט להפסיק את הכדורים -
והוא תיאר איך פתאום העולם והחושים נפתחו לו.

ממש כמו להפסיק לעשן ולהריח את הקיץ כבר באפריל.

אבל זה נושא טעון.
וצריך דיסקליימרים של להיוועץ עם רופא וח&^$%רא דומה.

אז אני אסכים איתך שכל אחד יעשה מה שטוב לו -
אבל מרצונו החופשי.

 

[נסחפת עם הגלים]

פה אתה טועה יקירי

פסיכולוגיה היא אולי תורת הנפש. פסיכיאטריה היא משהו הרבה יותר אני לא חושבת שמדעי זו המילה הנכונה, אבל מתייחסים הרבה יותר למנגנונים ביולוגיים שעומדים מאחורי הפרעות נפשיות. פסיכיאטרים חוקרים חוסר איזון בנוירוטרנסמיטרים במוח ואיך זה משפיע על ההתנהגות. ועובדה שככה הבינו שעודף דופמין במערכת הלימבית קשור לסכיזופרניה וחוסר בסרוטונין גורם לדיכאון, חוסר בדופמין לפרקינסון וכו'.

זה נכון גם שלכדורים פסיכיאטריים יש תופעות לוואי. וכן תחשוב על זה אותו אדם שהפסיק כדורים ופתאום כל החושים נפתחו לו, מכאן שהוא נעשה יותר רגיש לעולם ויכול מאוד להיות שעם ההיפר-רגישות הזאת הוא גם חווה דברים בעוצמות רגשיות הרבה יותר גדולות. ז"א הכדור אולי מעמעם לו תחושות כואבות ביחד עם חוויות חושיות רגילות.

ואני איתך בנוגע לסיפא.

 

[כאילו יש מחר]

את לא יכולה לומר לי שאני טועה

ובד בבד להסכים איתי שכל אחד יעשה מה שטוב לו.
ומה את באה עלי עם מילים קשות כמו לימבית וסיפא ?

אם את מסכימה שחומרים (כדורים) עוזרים ולעיתים נחוצים -
אז מה רע באלכוהול למשל?

 

[נסחפת עם הגלים]

כשכתבתי טועה התכוונתי לזה

כי פסיכיאטיריה היא "מדע" הנפש.
משהו ערטילאי. לא ביולוגי.


לפי דעתי אין רע לשתות מדי פעם. יש מחקרים שאומרים שכוסית יין אדום ביום מועילה לבריאות. אם אתה מתכוון לצריכה כרונית יומיומית של אלכוהול ולמה זה לא יכול להיות חלופה לכדורים התשובה היא שאלכוהול בכמויות גדולות פוגע בבריאות. פוגע ביכולת של הגוף לספוג ויטמינים, גורם לשחמת הכבד ומשפיע לרעה על הבריאות הנפשית. כן למרות השעה-שעתיים של התחושה הטובה בבוקר בדרך כלל מרגישים הרבה יותר רע והרבה יותר מדוכאים.

לעומת זאת כדור פסיכיאטרי, בהנחה שהותאם לך על ידי פסיכיאטר מומחה שהתאים לך את הסוג שמתאים להפרעה שלך ואת המינון המדויק עבורך-לא פחות ולא יותר. ושעבר מחקרים קפדניים לפני שהתירו את השימוש בו. יכול רק להועיל ואין מקום להשוותו לאלכוהול או לסמים.

 

[כאילו יש מחר]

אני חושב שאני יודע דבר או שניים על אלכוהול

ולכן אני מסכים איתך לגבי מה שכתבת על ההשפעות שלו.

יחד עם זאת, אני לא מתכוון לדעת דבר או שניים על כדורים פסיכיאטרים

לא יודע ...
תקראי לי אולד פאשן.

 

[נסחפת עם הגלים]

כמו שאמרתי

כל אחד והבחירות שלו

 

[כאילו יש מחר]

וגם ... מותר ללנקק כאן שירים ?

סתם שיר שאני שומע בימים האחרונים שוב
ושוב ...

http://www.youtube.com/watch?v=xP43SWpYsGs

 

[נסחפת עם הגלים]

בוודאי

וזה סתם מתנגן לי בראש

http://www.youtube.com/watch?v=fyMhvkC3A84

 

[כאילו יש מחר]

יאללה בלאגן!

איפה כולם ?

איזה דיכאון...

 

[מלי1233]

אוואו איזה מילים...

נראה כאילו אני היא זו שכתבה את זה, הן על הדיכאון מהעולם והן על התקווה הפנימית לבחור בחיים של אושר.
אני איתך!
ודעתי האישית לגבי כדורים,
התנגדתי אליהם נחרצות!!
עברתי כל טיפול ניו איג׳י אפשרי, עשיתי הכל בשביל לא להכניס את הכימיקלים האלה לגופי,
השתנתי הרבה, העבודה עצמית והחפירות בנפש בנסיון להבריאה, עשו את שלהם.
אבל,
אבל שום דבר משמעותי לא קרה. והדיכאון והחרדות אירחו לי לחברה, אומנם חברה נוראית פחות, אבל הם עדיין פה.
היאוש היה כלכך עמוק, שידעתי שאין ברירה יותר, וכדורים זה האופציה היחידה שנשארה.

זה חלק מהדיכי, שאתה נכנע למשהו שהיית נגדו באופן נחרץ,
והפחד ממה זה יעשה , והחרדות מההשפעות מלוות אותי כל היום.
אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.

ועכשיו, יחד עם הכדורים אני אשלב גם טיפולים ועבודה עצמית וכל דבר שיוכל לעזור לי.
זה לא לתמיד הכדורים.
אבל זה בשביל לעמוד על הרגליים כדי שבהמשך אוכל לרוץ....


בהצלחה לכולנו

 

[נסחפת עם הגלים]

לגמרי מלוצ'קה

הכדורים נותנים לנו את הפוש לעמוד על הרגליים ובכלל להגיע לטיפול. הרי כמה שנתפלסף על גוף ונפש ויש נשמה ואין נשמה בסופו של דבר כמו שלא אומרים לנכה בכיסא גלגלים יאללה קום ותלך, אותו דבר אי אפשר להגיד לחולה בדיכאון "יאללה צא מזה" (משפט ששמעתי הרבה). גם אני כמוך ניסיתי את כל הטיפולים בעולם. מפסיכולוגים לטיפול באנרגיות (מה שזה לא אומר), נומרולוגיה, אסטרולוגיה, טיפול בקריסטלים, שחזור גלגולים קודמים. אין שטות שלא הלכתי אליה. ואולי זה נתן אשליה טיפונת בהתחלה שזה עוזר, אבל זה לא באמת עזר.

ואני חושבת שהחרדות נובעות הרבה פעמים מחוסר ידע, או מסטיגמות שאנחנו רואים בסרטים או שמועות. יש כדורים בטוחים היום שאפשר לחיות איתם כל החיים.

 

[מלי1233]

חחחחחחח!! לא, זה העתק הדבק שלי))

|

 

[נסחפת עם הגלים]

 

[מחבקת עצים סדרתית]

למה רק מהמנהלת?

בכל אופן, אני חושבת שהרבה כאן היו בדעה שלך, אבל לפעמים, כשהמצב קשה, התרופות נותנות פוש לעשות את השינוי, כי לקחת תרופות זה אקט די פאסיבי, אבל כשהן מתחילות להשפיע והחשיבה מתייצבת, יש את הכוח לקום, ללכת לפגישה עם הפסיכולוג, לצאת קצת מהבית, לנשום אוויר, לספוג אור שמש.
אני לא חושבת שהייתי מוצאת את הכוח, אם לא היה לי את האיזון המינימאלי שהתרופות נותנות לי.

תרופות לא יעזרו עם דחיה חברתית, אבל טיפול פסיכולוגי וניתוח המצב כן יעזרו. התרופות יקלו את הסימפטומים של הדיכאון.

וכיף שאתה פה. וברור שאפשר לשים כאן שירים.
http://www.youtube.com/watch?v=FRv4VQra2kc

 

[כאילו יש מחר]

בא לך לחבק אותי ?

אני קשה כמו האקליפטוס
וסמוק

מהאלכוהול


אבל את יכולה לקרוא לי ...

http://www.youtube.com/watch?v=89QliWlKHGY


(ראית כמה צפיות קיבלתי להודעה אליה הגבת?)

 

[עופר בן אברהם]

על כ(הו)ל אלה

"על כל אלה
שמור נא לי,
אלי הטוב".

(נעמי שמר)

 

[כאילו יש מחר]

אמן

אבל רק לשם הבהרה (וכבר ציינתי את זה) -
אני לא חבר בשום להקה

http://www.youtube.com/watch?v=Z61CnKaOt3s