סוף שבוע של שלום ושלווה רוגע ואהבה
יום שישי בבוקר,
תיכף שבת, שבת אחרונה של השנה הזאת.
האמת שלא הרגשתי בכלל "אלול" - יש מושג כזה, "תקופת אלול" במובן של סליחות, הרהורים מעמיקים - אני , בכלל לא הרגשתי שזה אלול.
שקועה לגמרי ביום יום במובן של לעבור בשלום את היום - רק עד השקיעה. רק עד הזריחה.
השבועות האחרונים היו מאד אינטנסיבים עם הילדים. שיהיו בריאים.
מנגד יש לי המון בעיות בריאות שמעסיקות וגוזלות הרבה אנרגיה.
כך שחשוב לי להחזיק מעמד - בצורה נקודתית.
להתפאר בהצלחות קטנות, כאלה שלא ישירו עליהם בלאדות של תהלה דורי דורות.
קימה מהמיטה, סידור או ניקיון פשוט, טיפה ציור, "סידור" טסקט או רשומה. ....
שבוע שעבר היתה ההזכרה של סבתא שלי ז"ל. אשר היתה מרכזית בילדות ובשנות הנעורים שלי. לא אגיד שהיתה כמו הורה - כי אמא יש רק אחת. אבל חשובה.
היא היתה אומרת שכאשר ניצב בפנינו קושי - לא צריך לחשוב על איך נעמוד בו לנצח. לא לחשוב על עוד יובל וגם לא עוד שנה - אלא בבוקר לחשוב על איך אנחנו עומדים בקושי - רק עד שקיעת השמש. ועם הגיע ערב, לחשוב על איך אנחנו עומדים בזה רק עד הזריחה.
בימים אלו - אני נוכחת שזו השיטה.
ככה נהנת מן היומיום. מתגברת על הקשיים.
ומאמינה שהצרות של השנה הזאת יגמרו כדי שתכנס שנה טובה יותר. שמחה עוד יותר.
כיוון שלא קוראת אתרי חדשות בצורה מסודרת - רק שומעת אקראית דברים... יכולה לחיות ולשמור על פרופורציות ושלווה.
שבת שלום ומבורך לכולם!
(לגבי הזריחה והשקיעה כתבתי לפני זמן מה רשומה בנידון, למי שמעוניין לקרוא. )
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
יום שישי בבוקר,
תיכף שבת, שבת אחרונה של השנה הזאת.
האמת שלא הרגשתי בכלל "אלול" - יש מושג כזה, "תקופת אלול" במובן של סליחות, הרהורים מעמיקים - אני , בכלל לא הרגשתי שזה אלול.
שקועה לגמרי ביום יום במובן של לעבור בשלום את היום - רק עד השקיעה. רק עד הזריחה.
השבועות האחרונים היו מאד אינטנסיבים עם הילדים. שיהיו בריאים.
מנגד יש לי המון בעיות בריאות שמעסיקות וגוזלות הרבה אנרגיה.
כך שחשוב לי להחזיק מעמד - בצורה נקודתית.
להתפאר בהצלחות קטנות, כאלה שלא ישירו עליהם בלאדות של תהלה דורי דורות.
קימה מהמיטה, סידור או ניקיון פשוט, טיפה ציור, "סידור" טסקט או רשומה. ....
שבוע שעבר היתה ההזכרה של סבתא שלי ז"ל. אשר היתה מרכזית בילדות ובשנות הנעורים שלי. לא אגיד שהיתה כמו הורה - כי אמא יש רק אחת. אבל חשובה.
היא היתה אומרת שכאשר ניצב בפנינו קושי - לא צריך לחשוב על איך נעמוד בו לנצח. לא לחשוב על עוד יובל וגם לא עוד שנה - אלא בבוקר לחשוב על איך אנחנו עומדים בקושי - רק עד שקיעת השמש. ועם הגיע ערב, לחשוב על איך אנחנו עומדים בזה רק עד הזריחה.
בימים אלו - אני נוכחת שזו השיטה.
ככה נהנת מן היומיום. מתגברת על הקשיים.
ומאמינה שהצרות של השנה הזאת יגמרו כדי שתכנס שנה טובה יותר. שמחה עוד יותר.
כיוון שלא קוראת אתרי חדשות בצורה מסודרת - רק שומעת אקראית דברים... יכולה לחיות ולשמור על פרופורציות ושלווה.
שבת שלום ומבורך לכולם!
(לגבי הזריחה והשקיעה כתבתי לפני זמן מה רשומה בנידון, למי שמעוניין לקרוא. )
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
