סוף שבוע שמח!

[oshiko]

סוף שבוע שמח! ../images/Emo13.gif

יש! הילד יצא חמשוש. הרגע קיבלתי בסלולרי. לא קורה הרבה, וכשזה קורה - סיבה למסיבה. באורח נדיר נשב לשולחן שבת בהרכב מלא (בתקווה שהאחרים לא יבריזו ברגע האחרון). מקווה לשמוע גם מכם על סוף שבוע שמח. אם לא עכשיו - אז בשבוע הבא.

 

[רוני61]

תהנה מהילד ומסוף השבוע

אנחנו סופרים את הדקות עד יום ראשון. צפויות חגיגות משפחתיות וחבריות מדן ועד אילת, מרובות קלוריות כמובן

סופ"ש מקסים לכולם

 

[oshiko]

ולחדשות היותר טובות ...

בסוף מתברר שזו רגילה! הראשונה שלו. מתאר לעצמי מה הולך אצלכם. אולי נוסיף גלריית תמונות של לפני-אחרי. לבן שלי היה קוקו ומספיק שיער בשביל ראסטות לכל הלהקה של עידן רייכל ביחד. תכינו דליים לשיער (אם עוד לא עשיתם את טקס הגז המסורתי). ברכות למתגייסי יום ראשון - שווה שרשור נפרד במוצ"ש. תקבלו את הכבוד המגיע לכם! חוץ מזה קיבלנו הזמנה לטקס כומתה. גם הכומתות שוות שירשור נפרד וגלריה נפרדת.

 

[רוני61]

שמחה בשבילכם, ../images/Emo13.gif

בנושא התספורת- את השער הוריד בהדרגה, בסוף יב' אחרי מסיבת סיום (תלתלים ארוכים עד למותניים) החליט להפתיע את חבריו ולנשף הסתפר אך לא מאוד קצר, לאט לאט הוריד יותר ועכשיו הוא באורך מרינס. אהבתי מאוד את הארוך אבל גם בקצר נראה טוב, בוגר רציני. זה לא עיניין פשוט להפרד משער באורך כזה,זה קצת כמו להפרד מחלק מהאישיות שלך ולכן כניראה בחר בתהליך הדרגתי. עדיין לא ארזנו נחכה למחר בבוקר. החל משעות הצהריים יתנהל כאן בית פתוח כך שכדאי שנהיה ארוזים לפני כן. שתהיה שבת טובה לכולם

 

[טנצר בן עמי]

../images/Emo45.gifיופי, גם אמיר יצא שבת, מרוצה..

מאד מהשיבוץ.(כאמור,נמצא בביסל"ש)

 

[oshiko]

ברכות מטנקיסט לטנקיסט ...

גם אני, כאמור, טנקיסט בפנסיה. יש בשיריון איכות, ו"אימשל2" אחראית כטן בפורום, בין השאר, על הנחלת העניין הזה ... לאן השיבוץ - 7, 188, 401?

 

[טנצר בן עמי]

שלום אושיקו../images/Emo140.gif

הבחור שובץ ל-188. זה מה שהוא רצה. בשיחות איתו, הוא נשמע מאד מרוצה ממה שהוא עושה והוא כאמור עדיין בטירונות. אנו בבית מאד מרוצים שכך הוא מרגיש. הוא היה מועמד לספורטאי מצטיין בענף האופניים ולאחר שלא אישרו את שיבוצו שכזה, העדפתו הראשונה היתה השריון.(אני חושב שבסתר ליבו קיווה לזה)

 

[אימשל2]

נהדר !!

אני אמא של שיריונר מבחירה. חייל עם הרבה מוטיבציה, פרופיל 97 וקב"א גבוהה (לפי הזימונים שקיבל), שהחליט שהוא מתחבר הרבה יותר טוב לשיריון מאשר לחי"ר. הוא עשה עבודת מחקר לפני שהתגייס, כך שידע לקראת מה הוא הולך. כמי, שאף פעם בחייו לא היה איכפת לו לעשות את מה שהוא חושב שנכון וצודק, גם אם זה לא פופולרי, הוא הלך עם זה. כיום הוא כבר בקורס פיקודי וממשיך להיות מרוצה מאד מהבחירה שלו. תענוג לשמוע את החיוך בקול שלו (שלא מש מקולו מהיום הראשון בטירונות) ולראות איך הפך מילד לבוגר בזמן קצר. הוא נמצא עם חברה מאד איכותיים (פגשתי כבר כמה פעמים במו עיני) ועושה עבודה מאד מענינת ומאתגרת. זה הגיע לכדי כך שהמלש"ב שלנו אומר, שאם הוא לא יגיע ליחידות התנדבותיות (במקרה שלא ייצלח את המיונים במודיעין) הוא מעדיף את השיריון על פני חילות החי"ר. בהצלחה לכל השיריונרים לעתיד !!! אם אצליח להתפנות, אכתוב בזמן הקרוב על המסלול שהם עתידים לעבור.

 

[mikmik 1האחת]

בוקר טוב ,הבן בדרך לבקו"ם

אושיקו, שמחה בשבילכם על הרגילה, תהנו מהילד. עכשיו חזרנו מלשכת גיוס. מועקה בבטן. אתמול מסיבת גיוס משפחתית,חברים והתרגשות כל השבת. עם האריזות הרגשתי כאילו אנחנו אורזים לטיול שנתי או טיול של הצופים ורק מידי פעם נפל האיסמון. מאחלת לכל המתגייסים והוריהם בהצלחה ושהילדים ישמרו על הצמם ויחזורו אלינו בשלום.

 

[oshiko]

../images/Emo50.gifתמשיכו לעדכן

נשמח לקבל אינפורמציה בקשר לתותחנים (למען מחזורי הגיוס הבאים), וגם תמונות לטובת הגלריה.

 

[mikmik 1האחת]

../images/Emo51.gif אינפורמציה כשתהיה תשלח בשמחה

 

[רוני61]

בקו"ם

האמת, לא תארתי לעצמי שזה יהיה כל כך קשה. ונעבור לקוריוז- מיקי חיימוביץ וצוות ערוץ עשר הכינו כניראה כתבה בנושא גיוס והם צילמו כל הבוקר בתל- השומר את המתגייסים ואת ההורים. בדיוק מה נושא הכתבה לא יודעת כי ברחתי מהם. זהו- עכשיו רישמית אני אמא לבן חייל.

 

[oshiko]

Welcome to the Club

יכולתם להיות כוכבי תקשורת ... אבל אני מניח שהיו לכם דברים יותר חשובים בראש ... אצלנו הירושלמים העניין הזה של להיות עם המתגייס/ת בבקו"ם לא מוכר. תהליך הפרידה מסתיים באוטובוס שיוצא מבית-החייל. ראיתי תמונות ששלח אלינב מהגיוס של הבן שלו (ושנמצאות בגלריה של הפורום), והבנתי שלכם תושבי גוש דן יש את הפריבילגיה ללוות אל תוך הבקו"ם עד לתהליך החיול.

 

[immale]

גיוס בבקום

הרגע שהילדים עולים על האוטובוס מאוד מרגש. אני למשל בכיתי בלי סוף. השינוי הוא עצום - פתאום כבר אין בכלל שליטה, הילד עבר לרשות הצבא, הוא אינו אדון לזמנו, ומישהו אחר מחליט מה יעשה ומתי.

 

[אימשל2]

זה ממש נהדר עבור המתבגר הממוצע

עם כל האנטגוניזים שיש לי כלפי הצבא ומידה לא מבוטלת של חוסר אמון במערכת. אני חושבת שלמפונקים שלנו לא יזיק משמעת צבאית כלשונה. אני נוטה לחשוב את עצמי להורה שידע להציב גבולות לילדים ולשמור שהם לא יעברו אותם. אבל, גם אני מצאתי את עצמי חסרת אונים מולם לא פעם. צר לי להודות, למרות שהשתדלתי לא להגזים בפינוק שלהם וללמד אותם אחריות, שהילדים שלי הרבה יותר מפונקים ואגוצנטרים ממה שאנחנו היינו. הם אומנם דור מצויין, אבל נוטה להיות מרוכז בעצמו. הכורח של עמידה בלו"ז ובמשמעת הצבאית באופן כללי, מאד מועילה. הם לומדים מהר מאד שלהיות חכמולוג לא משתלם ומקבלים על עצמם עול ואחריות. זה משליך די מהר על התנהלותם בחיים האזרחיים. על הבן החייל,גם לפני שהתגייס אפשר היה לסמוך בעזרה בבית (כשהתחשק לו). עם זאת, כיום הוא לא בוחל בשום עבודה, גם כאלה שהוא סלד מהן בעבר. הוא יעיל ואחראי ותענוג לראות איך הוא התבגר. זה כמובן מצליח לבוא לידי ביטוי רק בשלב הרגילה, שאז רואים אותו לא רק כראש שמציץ מהמיטה, או זומביט שיושב ליד השולחן, או את שובל ביגדו כשהוא יוצא עם החברים.