סופו של עידן

סופו של עידן ../images/Emo202.gif

חברת קודק הודיעה רשמית קבל עם ועולם , על סגירתו של פס הייצור לסרטי צילום בשל חוסר ביקוש , ובשל המעבר לצילום דיגטלי. כך מבלי שנרגיש הסתיים עידן . למי מאתנו אין אלבומי תמונות , חלקן בשחור לבן הנמצאות בתוך משולשים חומים שחורים, או תמונות בצבע שסדרנו אי שם בתוך אלבומים עם דפים דביקי צלופן? המהדרין אף כתבו ליד כל תמונה תאריך ותוכן למען התעוד ההיסטורי.
ובנינו אחרי שהיינו משקיעים זמן וממון בפתוח הסרטים הללו , ב קניית אלבומים וסדור התמונות, כמה פעמים בימי חיינו ניגשנו לדפדף בהם ולהזכר באותן שניות שהנצחנו , של שמחות, ארועים , של כל אותם הרגעים המרגשים מרגע הולדת הצאצאים ועד לכתם לגן ביה"ס, צבא חופה ומעשים טובים,.....טיולים, נופשונים, חברים בתחנות הזמן ועוד ועוד..... הפסימיים יאמרו שאנו מצתלמנים למען התיעוד , ואחרי לכתנו זה הזכרון הממשי שישאר מאתנו. ובאמת כשמגיעים לא עלינו לבית אבלים תמונות ואלבומי תמונות עוברים מיד ליד וכולם נזכרים. דווקא בעידן הדיגטלי אנו מרבים לצלם אולי אפילו יותר בשל הציוד המשוכלל שדורש ממך מאמץ וידע מינמלי על מנת להפיק תמונות באיכות טובה מבלי לסיים קורס בקמרה אובסקורה , אבל אליה וקוץ בה, רובנו מעבירים קבצים למחשב , ולא טורחים לגשת לחנויות הצילום לפתח אותם. בשל כך במספר גני ילדים בעירי, נוהגות הגננות לצלם את ילדי הגן ולתעד פיסות מחיי היום יום על מנת שתשאר לילד מזכרת. נעשינו כבולים ל"מסגרות הלבנות", כך נכתב במאמר מענין שהתפרסם היום בעיתון ידיעות אחרונות. לטלויזיה לטלפון הנייד למחשב למצלמה , אט אט אנו משנים חשיבה , גם הרגעים שאנו מנציחים אינם אותנטיים כיוון שניתן לשנותם ולשפרם בעזרת עזרי הפוטושופ.
אישית אחרי כל טיול או ארוע אותו אני מצלמת אני נוהגת לשלוף מספר תמונות מוצלחות , ולשבצן באלבום התמונות הישן לפעמים אני מוצאת עצמי מורידה את האלבומים מאי שם , יושבת עם הנכדים ומספרת להם על ימים עברו, ואין כמו התמונות הישנות המחיות את העבר שניתן לגעת בהן ולהזכר , כמו שנאמר תמונה אחת שווה אלף מילים! סקר קטן ....... האם הנכם מאלו המצלמים תמונות סטילס או מהמעדיפים לתעד בוידאו? האם יש ערך לדעתכם ל פתח ולשמר את התמונות באלבומים? ליל מנוחה
 

maybesure

New member
תחילתו של עידן

למה להיות פסימים למה? בתחילתו של העידן הדיגיטלי אפשר לצרוב על דיסק, אפשר לדפדף עם הנכדים במחשב. יש תכנות לעריכת אלבומים דיגיטלים, אפשר לערוך מצגת בפאוורפוינט אם רוצים כיתוב. אינני מפתחת תמונות כלל, בעיקר בגלל החסכון במקום אכסון. היום גם בבתי אבלים, לפחות ביום השנה לפטירתו של אבי ז"ל, מישהו מחבריה של אמי הכין סרט עם תמונות של אבי וצפינו בו במסך הטלויזיה. אף שאני עובדת על הפוטושופ, אינני נוהגת לרטש או לשכלל תמונות לשם שמירתן. אני עוסקת בזה רק לשם עיצובים של כרטיסי ברכה, כרזות וכו'.. מעדיפה לצלם סטילס, מעולם לא התחברתי לוידאו ולכן גם חתונתי אינה מונצחת בוידאו, וכן אירועים משפחתיים אחרים. אכן סוגיה של פרידה, ממש כפי שנפרדנו יפה מהפטיפון וטייפ הקלטות. התחליף לא פחות טוב בעיני.
 

kdr

New member
העידן החדש / הגזמה ?

אני מכיר מישהו שהתקין על המצבה של אמא שלו מסגרת דיגיטלית עם תמונות שלה ותיאור חייה. הקדים את העתיד ? אולי. לי זה נראה מוגזם, מי יחליף סוללות אחריו ?
 
לצערי לא מפתחת...רוצה ולא עושה

עם הזמן גם נשכחות סדרות של תמונות, ואפילו הולכים לאיבוד. דיסק קשיח נשרף עם כל התמונות שלי מאירופה....באסה זה נושא כאוב.....חייבת לטפל בו בהקדם
 
תאצילי סמכויות

את התואר דונה אידיאלה תשאירי לשכנה
תני לצאצאים לסדר את האלבום מכירה את ההרגשה שדיסק עם תמונות חשובות נמחק
 
לכל דבר יש פתרון

תארי לך שמחקרים בני עשרות שנים היו נעלמים לי עם דיסק שהתקלקל.......מזעזע רק לחשוב על זה. יש לי הרגל קבוע: כל יום לגבות כל מה שעבדתי באותו יום. לשם כך קונים פעם אחת הרדיסק חיצוני בגודל המתאים לכם (לי יש אחד בן 160 ג'יגה, ושני בן חצי טרה [500 ג'יגה]) ומגבים כל יום ואז אין בעיה. ועוד הרגל: הדיסק של חצי טרה הוא קטן ונכנס לכיס, ואני לא יוצא מהבית בלעדיו !!! לגבי תמונות, אני עברתי למצלמה דיגיטלית כבר בהתחלה וזה חוסך לי המון כסף וזמן. אשתי מתעצבנת כי היא רוצה תמונות כמו פעם מנייר עם סילסולים מסביב וכו ומסרבת לקבל שהדברים משתנים. אני מציע לה מכשיר קטן שנקרא "מסגרת דיגיטלית" ובו ניתן להכניס כמה תמונות שהיא רוצה ברזולוציה מעולה וזה נכנס לתיק ולא מפריע, והיא מסרבת. אבל היא לא דוגמה כי היא מהזן שנרתע לחלוטין ממחשבים , ההפך ממני.
 

maybesure

New member
בתכנות לעיבוד תמונות אפשר

להפוך כל תמונה צבעונית, בלחיצת כפתור, לשחור לבן או ספיה.
 

maybesure

New member
../images/Emo7.gif

גם לקינלי אין טעם של גזוז של פעם............... עולם הולך ונעלם
 
אפרופו טעם של פעם

למה נדמה לנו שהטעם של פעם היה שונה? אני יכולה לקבל את הדעה במקרה של פירות וירקות למשל, אחרי תהליכי ההנדסה שהעביר אותם מכון וולקני , טעמם וגם צורתם השתנו. אבל מקבלים פרי וירק באיכות טובה יותר, עמידים לאורך זמן, והעיקר אם פעם יכולת לדמיין עגבניה בחורף, הרי שהיום רוב הירקות זמינים כל השנה. האיש שלי עם ידע חקלאי , "נוזף" בי כל פעם שאני מגיעה עם ירקות חורף בעונת הקיץ ולהפך הוא טוען שיש לאכול כל ירק בעונתו ולא מוכן לאכול מלון בחורף , כי אין לו טעם לדבריו. אני חושבת, שיותר מהחפוש אחרי הטעם אנחנו מחפשים את הזכרונות, והגעגוע לזמן שלא יחזור.
 
חשוב לדעת

הפיכת תמונה לשחור/לבן מחדדת את התמונה, הוספת ספיה רק מפריעה לתמונה כי הספיה איננה במקום השחור/לבן אלא שכבת צבע נוספת על התמונה. כשאני מקבל תמונות עם ספיה, אני מייד מסיר אותה לחידוד התמונה. במצלמות כמו שאני משתמש יש אפשרות לצלם תמונות חדות בשחור/לבן למי שנורא מתגעגע, חוץ מזה אני לא רואה הבדל בין תמונות שאני מצלם במצלמה דיגיטלית 7 מגה עם זום 18 לתמונות מסרט צילום. חוץ מזה , אני חוזר מנסיעה בת שלושה שבועות עם 4000-5000 תמונות שלא עולות לי גרוש. כמה זה היה עולה: לקנות סרטי צילום, פיתוח סרטי הצילום, הדפסת תמונות, קניית אלבומים, השקעת זמן בסידורם ? שלא לשכוח את העובדה שאתה אף פעם לא יודע איך יצאה התמונה על הסרט אלא רק בהדפסה, ואז זה מאוחר מידי.
 

w o m a n 10

New member
אני מכירה אחד שעוד משתמש

במצלמה עם פילם. יוצאות לו יופי של תמונות. הוא לבטח יצטער. גם לי יש חוויה לא נעימה של דיסק קשיח שהלך לעולמו ולקח עימו את התמונות
אני כמו האורחת, מצלמת מצלמת מפטיחה לפתח ואפעם לא מקיימת
צריך לעשות זאת ישר אחרי הטיול. אצל אחותי פעם היו שמים את התמונות על שומר המסך. המחשב עמד אז סמוך לסלון כך שאפשר היה לראות אותם בלופ. לדעתי רעיון מבריק.
 
למעלה