סופים - שמחים או עצובים?

[Britush]

סופים - שמחים או עצובים?

שוחחתי על העניין עם חברה, אתמול, ועכשיו עלה בדעתי לשאול אתכם (הלא בשביל מה קיים הפורום, אם לא בשביל שאלות הרות-גורל שכאלה?) - אתם מעדיפים סופים עצובים או שמחים? באופן כללי, אני מעדיפה סופים שמחים, כראוי לאדם אופטימי

; אבל סופים עצובים הם - מן הסתם - טרגיים ודרמטיים יותר, ולעיתים קרובות גם יפים יותר. חוץ מזה, הם גורמים לקורא לחשוב עליהם גם אחרי שהוא סיים את הספר (כך זה אצלי, לפחות). אז אולי, בעצם, אני מעדיפה סופים "פתוחים", כאלה שמשאירים לקורא הזדמנות לדמיין מה קורה בהמשך? מצד אחד, סופים כאלה הם מרגיזים למדי; אבל מצד שני -

טוב, אין לי כוח לארגן כאן את שאר המחשבות שלי. תורכם לדבר.

 

[Athaclena]

שאלה קשה

סוף פתוח זה מעצבן (אבל תלוי כמה פתוח...) אני נוטה לאהוב סוף שמח ואם לא אז לפחות עם אופטימיות (יש סופר אחד שמצליח לעשות לי את זה - לתת אופטימיות והרגשה שיום אחד הכל באמת יהיה בסדר, אפילו אם זה לא סוף טוב) סוף עצוב יכול להיות מתאים ויכול להיות מאוד מתסכל, זה שונה לגמרי בכל מקרה ומקרה.... ויש את השילוב - מר ומתוק, טוב ורע, שמח ועצוב. דוגמא טובה היא בסוף חומריו האפלים. זה בטח הכי נפוץ: כמה אלמנטים שמחים וכמה עצובים

 

[b00]

כל כך בכיתי בסוף חומריו האפלים!

זה סוף עצוב!!!!!!!!!! אני מעדיפה לדעתי סופים שמחים... כאלה שגורמים לך לרצות לקרוא את הספר שוב... סופים עצובים בד"כ מבאסים כל כך שלא בא לקרוא שוב את הספר.... אפילו אם הספר מדהים...

 

[Athaclena]

זה סוף עצוב-אבל-טוב

או ככה אני מגדירה אותו. הם הרי מצילים את העולם בסוף, לא? זה העיקר...

 

[farseer]

את לא היחידה

בכיתי במשך כל הפרקים האחרונים. אבל זה לא משנה את העובדה שאני אקרא את הספר שוב (ושוב, ושוב...)

 

[b00]

סביר שגם אני

אבל קשה לי... אני לא רוצה לקרוא שדוב את החלק העצוב... אני לא אספיילר למקרה שמישהו עוד לא קרא... ובמקרה כזה לרוץ עכשיו!!!!!!! לקרוא! דחוף! ייקח לי זמן עד שאני אקרא שוב...

 

[sigalit33]

בהחלט שאלה קשה../images/Emo4.gif

אז ככה: אם צריך לבחור בין סוף טוב אך קיטשי וצפוי, אני אעדיף סוף רע...אבל אני חושבת שספר טוב נגמר קצת טוב וקצת רע, מתוק ומר, מורכב כמו החיים...

 

[אנוכי הקטנה]

תחת ההשפעה של סדרת "האסופית"..

סוף עצוב הוא יותר נחמד.

אני לא בטוחה כמה ספרים שהסתיימו בצורה טראגית קראתי, אבל הצדק היה עם אן שרלי כשאמרה שסופים טראגיים הם רומנטיים יותר.. ולאחרונה ספרות רומנטית קורצת לי הרבה יותר.

 

[הגברת האפורה]

באמת שאלה קשה... ../images/Emo57.gif

לפעמים קיטש מעצבן אותי (ע"ע "אן שרלי הנערה מן האי", שהפך נערה דעתנית ושלולית נמסה), לפעמים הוא נחמד ("צ'רלי והשוקולדה"

), לפעמים סוף פתוח מעצבן ("כפר אשמדים", וכל ספר אחר של אנטוני הורוביץ. הבנאדם פשוט לא יודע, בשום פנים ואופן, לסיים ספרים כמו שצריך. הוא סופר מצוין, למרות זאת), לפעמים לא ("לעולם-לא-עולם" של ניל גיימן) וסופים עצובים הם כמעט תמיד טובים, אם כי מדאכים ("שני ירחים", "The Two Princesses of Bamarre") אז... ובכן... אני מניחה שסופים עצובים או סופים פתוחים, כי קשה מאוד לכתוב סיום שמח שלא יהיה דביק ^^;

 

[Britush]

רגע,

אתם מנסים לרמוז ש"הם התחתנו, וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" זה לא סוף מדהים, מרתק, מפתיע ומקורי?

 

[sagiberg]

אני מעדיפה סוף פתוח עם "ניחוח"

של אופטימיות זהירה, איזה צל צילו של רמז שיאפשר לי לקוות....

 

[הצנצנת]

אנטוני הורוביץ

איזה עוד ספרים שלו קראת? ובקשר ל"הנסיכות", נחמד לפגוש מישהו שקרא אותו. ספר נחמד ביותר, אבל \ELLA ENCHANTED של אותה סופרת הוא פשוט ספר מושלם

אחד האהובים עלי. אותו קראת?

 

[סנדרין]

אממ. ../images/Emo142.gif../images/Emo104.gif

סופים עצובים מבחינת האירועים, אבל שלמים מבחינת המצב של הדמות עם עצמה. זו האופטימיות. ופתוחים = פיכס

.

 

[john1987]

זה מורכב

בספר שעומד בפני עצמו עדיף סוף פתוח במידה, לטעמי האישי, שלא יראה כאילו הכל סגור בהחלט. אני מעדיף סופים עצובים כי אני סמרטוט עם רגליים אבל סוף שמח זה תמיד נחמד. בסדרות לדעתי עדיף סוף פתוח לכל ספר חוץ מהאחרון. עוד לא סיימתי את "חומריו האפלים" (השאלתי אותו לחברה ואני כרגע באמצע השלישי) אבל היא סיימה אותו והיא בוכה כבר שבוע. אל תגלו לי את הסוף!

 

[סליפווקר]

רק שמחים.

לדעתי, (שוב, דעתי בלבד..), ספר עם סוף עצוב- הוא לא ספר שאני אוהבת.. אפילו.. אפילו סוף פתוח עדיף עליו!

 

[Britush]

סוף עצוב יגרום לך לא לאהוב ספר? ../images/Emo10.gif

 

[סליפווקר]

כן..

וכנ"ל גם סרט עם סוף עצוב.. (לדוג'- הדבר הטוב הבא הוא סרט מופת, שלא אהבתי בגלל הסוף..)