סופית
אני עצבנית, אבל מה-זה רגועה. (זה דווקא הולך יחד יופי. בערך כמו חמוץ-מתוק.) הבוקר שלי התחיל בזה שראיתי חתול צעיר (גור מה שנקרא) אפור כזה, אבל אל תקשרו משומה הוא שכב כזה, כמו איזה מת והייתה לו בטן כמו חתולה בהריון טוב, הוא לא סתם נראה מת. היו לו כל מיני, אתם יודעים, כשיש גופה.. יתושים.. קטנים כאלו. הוא עוד היה חם, ליטפתי אותו (נראה ממש חי) ואז הבנתי, כנראה מכונית דרסה אותו, כי הוא היה קצת מעוך באזור הצואר. לא נורא, החיים שלהם קשים.. אבל ללטף גופה!! מזעזע, וודאי נשברו לו צלעות החזה או משהו. והזנב היה.... אתם יודעים, שטוח. טוב, חוץ מזה היה יום ממש רגיל כו-לם כולל כולם הרגיזו אותי (כמעט נדרסתי ליד הבית. אבל כמעט לא נחשב), והיה נהג אוטובוס. זתומרת, נהג נחמד, כל שאר האנשים עצבנו אותי.. מובן שזה הדדי. לא לדאוג. ראיתי גם גו'ק קטן ממש גור. אני מקווה שהוא לא בא עם המשפחה. זהו, חשבתי כמה שאני גיבורה עם אילו תנאים אני שורדת. חתול מת. גו'ק. וכו'. ואז ממש התבאסתי החיים, ארוכים שכאלה רק מי שמגיע לסוף רוצה הארכה אוכל נטורופתי. שותה וודקה במקום סיגריות וכו'. הצעירים, - כל מי שמתחת לשישים, לוקחים תחיים בקלות ולמי שמאמין בגלגול נשמות זה באמת משהו כמו "נחיה לנצח" ואז חשבתי, שאם אני אצליח בכל התוכניות שלי ובעצם גם אם לא, כי רק המוות מפסיק, וגם זה זמנית ולכל אחד יש את הקצב שלו. יש אנשים שעושים תואר - בגיל חמישים ויש בגילאי 13 וזהו, לא צריך למהר. בעצם צריך, אבל לכל אחד יש את המגבלות שלו. כדאי להשלים איתם.. ככה, בשביל האיכות חיים מתישהו אני אוציא את עצמי לחופשה. שהיא יותר ממסעדה וכאלו באמת, כי אני משהו משהו עם כל הצניעות ובלי ציניות אני מאמינה שמעטים האנשים שהיו מסוגלים להתמודד .. כמוני (רובם - הרבה יותר טוב) וכל מה שמשנה הוא שלא מתאבדים, ומנסים. רק האמונה תנצח.. (כי אנחנו וודאי שלא תמיד) וזה עצוב, כי איכשהו מסתירים את זה אבל המון אנשים מתאבדים מובן, שאם יפורסם זה יגרור משהו כמו התאבדות המונית.. אז כולם מתים מבפנים במילא. חפיף, למי אכפת (להוציא את מנהל הפורום) למה אני מספרת לכם את כל זה? האמת לא יודעת. אין לי כוחות לנסות להבין. (אבל אם תתבאסו כבר זה בסדר) בעיקרון התבאסתי מהחיים, מהמציאות, כל הזמן (כלומר, לפעמים) יש לי מחשבות.. בעיקר על סכינים ודם, איכשהו זה נשמע כואב אבל ממש כייף לדמות מוות מדימום בלב, בבטן. באיפה שתרצו (כמה שאני אדם נוח אה?) אבל מה, כולם כאן אנשים טובים. הורגים אחד את השני ברובים.
אני עצבנית, אבל מה-זה רגועה. (זה דווקא הולך יחד יופי. בערך כמו חמוץ-מתוק.) הבוקר שלי התחיל בזה שראיתי חתול צעיר (גור מה שנקרא) אפור כזה, אבל אל תקשרו משומה הוא שכב כזה, כמו איזה מת והייתה לו בטן כמו חתולה בהריון טוב, הוא לא סתם נראה מת. היו לו כל מיני, אתם יודעים, כשיש גופה.. יתושים.. קטנים כאלו. הוא עוד היה חם, ליטפתי אותו (נראה ממש חי) ואז הבנתי, כנראה מכונית דרסה אותו, כי הוא היה קצת מעוך באזור הצואר. לא נורא, החיים שלהם קשים.. אבל ללטף גופה!! מזעזע, וודאי נשברו לו צלעות החזה או משהו. והזנב היה.... אתם יודעים, שטוח. טוב, חוץ מזה היה יום ממש רגיל כו-לם כולל כולם הרגיזו אותי (כמעט נדרסתי ליד הבית. אבל כמעט לא נחשב), והיה נהג אוטובוס. זתומרת, נהג נחמד, כל שאר האנשים עצבנו אותי.. מובן שזה הדדי. לא לדאוג. ראיתי גם גו'ק קטן ממש גור. אני מקווה שהוא לא בא עם המשפחה. זהו, חשבתי כמה שאני גיבורה עם אילו תנאים אני שורדת. חתול מת. גו'ק. וכו'. ואז ממש התבאסתי החיים, ארוכים שכאלה רק מי שמגיע לסוף רוצה הארכה אוכל נטורופתי. שותה וודקה במקום סיגריות וכו'. הצעירים, - כל מי שמתחת לשישים, לוקחים תחיים בקלות ולמי שמאמין בגלגול נשמות זה באמת משהו כמו "נחיה לנצח" ואז חשבתי, שאם אני אצליח בכל התוכניות שלי ובעצם גם אם לא, כי רק המוות מפסיק, וגם זה זמנית ולכל אחד יש את הקצב שלו. יש אנשים שעושים תואר - בגיל חמישים ויש בגילאי 13 וזהו, לא צריך למהר. בעצם צריך, אבל לכל אחד יש את המגבלות שלו. כדאי להשלים איתם.. ככה, בשביל האיכות חיים מתישהו אני אוציא את עצמי לחופשה. שהיא יותר ממסעדה וכאלו באמת, כי אני משהו משהו עם כל הצניעות ובלי ציניות אני מאמינה שמעטים האנשים שהיו מסוגלים להתמודד .. כמוני (רובם - הרבה יותר טוב) וכל מה שמשנה הוא שלא מתאבדים, ומנסים. רק האמונה תנצח.. (כי אנחנו וודאי שלא תמיד) וזה עצוב, כי איכשהו מסתירים את זה אבל המון אנשים מתאבדים מובן, שאם יפורסם זה יגרור משהו כמו התאבדות המונית.. אז כולם מתים מבפנים במילא. חפיף, למי אכפת (להוציא את מנהל הפורום) למה אני מספרת לכם את כל זה? האמת לא יודעת. אין לי כוחות לנסות להבין. (אבל אם תתבאסו כבר זה בסדר) בעיקרון התבאסתי מהחיים, מהמציאות, כל הזמן (כלומר, לפעמים) יש לי מחשבות.. בעיקר על סכינים ודם, איכשהו זה נשמע כואב אבל ממש כייף לדמות מוות מדימום בלב, בבטן. באיפה שתרצו (כמה שאני אדם נוח אה?) אבל מה, כולם כאן אנשים טובים. הורגים אחד את השני ברובים.