סופי גולדברג מהקהילה הטורקית במקסיקו.

[moises7398h2]

סופי גולדברג מהקהילה הטורקית במקסיקו.

הוציאה רומן שנקרא יום שני של אסטנבול, ובו היא מתארת את כל הפולקלור והניחוחות שספגה במהלך חייה, מסבתא שהגיע מטורקיה למקסיקו, והיתחתנה עם יהודי גם הוא ממוצא טורקי, לאחר שרצה להתחתן עם יהודיה מטורקיה. ההכרות היתה בשליחת מכתבים. ותמונות סופי מתארת את הסיפורים שספגה מסבתה. את כל הסודות המשפחתים. את כל העזרה ההדדית למהגרים חדשים שבאו לגלות את אמריקה. והחליפו את כל הגוון התרבותי שלהם במקום מסגדים. עכשיו כנסיות. את המאכלים. את כל האמנות המיוחדות., לכן היא מבקרת בטורקיה אחת לכמה שנים והיא שומרת על קשר הדוק עם חלק ממשפחתה אשר נשארה בטורקיה זה על קצה המזלג, אבל באמת חוויה עצומה ויוזמה ברוכה בכל הקשור לתרבות הלדינו[URL]http://www.youtube.com/watch?v=CCJK-1NmMNU[/URL]

 

[טליה ג]

יפה שהיא שומרת על קשר עם המשפחה בטורקיה

ומבקרת בטורקיה. סביר להניח שכבני תרבות הלדינו, המשפחה התאקלמה בקלות במקסיקו והרגישה בה נוח, ובכל זאת אי אפשר היה שלא להתגעגע לאיסטנבול על כל הריחות, הטעמים והקולות שבה, ששונים לגמרי מאלו שבמקסיקו.

 

[moises7398h2]

כן המשפחה התאקלמה

בקלות במקסיקו, יחד עם זאת צריך לזכור שבין מקסיקו לטורקיה לא היו שום תקריות מדיניות, כך שלאחת כמו סופי, כל התקלים בין טורקיה לישראל יתכן שניראה לה טיפשי ומיותר. ואומנם המרחק יותר גדול להגיע לטורקיה, אבל האווירה יותר נעימה מאשר להיות ישראלי. אולי במקרה הזה טיב היחסים לא זה מה שקבע, מפני שסופי חיה את טורקיה יום יום, ומראה ליתר המשתתפים את התרבות הנהדרת הזאת, עם בספר שכתבה, או ביתר היוזמות שלה. באופן כללי הקהילה הספרדית בדרום אמריקה אפשר להגיד שהיא רובה ככולה יוצאי האימפריה העותומאנית, מסוריה, טורקיה, לבנון, וסלוניקי, חוץ מונצואלה שלשם היגרו יוצאי מרוקו הספרדית. המצב הזה גם קיים גם בצפון אמריקה, אם כי את המספרים והנתונים אני איני מכיר, מפני שלא התעניינתי בקהילות הספרדיות בצפון אמריקה.