תתחדשי וקדימה, לדווש. אני שוקלת לנער את האבק מעל האופניים שלי ששוכבים במחסן ולצאת לרכב עם ש. ועם הללי בכיסא הקטון שלו מאחור. אולי אני אפילו אצליח להגשים.
הגבר חולה בבית - יצא במבצע עבודות יזומות והרכיב אותם. אין יותר תירוצים. אתמול - ההרדמה ננמשכה עד אחרי אחת עשרה בלילה - אז ויתרתי לעצמי - אבל עד סוף השבוע הזה - יהיו לפחות שני ערבי דיווש! קדימה הסתער!!!
לזמן שיש בו תכנית שמדברת אלייך בטלויזיה. לפחות בשבילי זה הדבר היחיד שאולי - דגש על "אולי" - היה מעלה אותי על אופניים (נאנחת רק מהזיכרון על שיעור הספינינג היחיד שפקדתי).