אנסה , ככה על רגל אחת
ועל סמך נסיוני האישי.
תמיד חשבתי שקרוז זה משהו שזקנים עושים, כאלה שאין להם מה לעשות. כאלה שאוהבים להראות. במקרה שלנו ההחלטה לצאת למסע באה מהנכדים. רצו לחגוג לסבא יום הולדת 65. רתמתי אותו ואמרתי לעצמי נו שבעה ימים עם עוד שבעה אנשים, שלושה מהם הנכדים שלי מה כבר יכול להיות רע, מקסימום לא יהיה להם לאן לברוח ממני. והיה והנכדה הבכורה ואבא שלה היו אמורים לבלות את חופשת החורף בפלורידה, החלטנו שהקרוז יצא משם. כשהתחלנו לתכנן בדיוק היו בשלבי סיום של בנית הספינה הגדולה ביותר, (בנתיים בנו אחת יותר גדולה). אז אספתי מידע עליה. רציתי שתהיה באוניה אפשרות בילוי לכולם ביחד אבל גם לכל אחד. יצרתי קשר עם רועי, שפרס לפני עוד אפשרויות. וביחד החלטנו בכל זאת ללכת על הבחירה הראשונית שלי. שייט 7 ימים שיוצא מפורט לורידל . קראתי קצת וגיליתי שאני רוצה למקם את החדרים שלנו במרכז האוניה, (לא ליד מעלית, לא בקומות תחתונות, ועם מרפסות לכיוון הים) שיגעתי את רועי בנושא. והצלחתי. הוא מצא לי את החדרים האופטימליים, שהיה אפילו צמודים.ביצענו הזמנה. ירדה אבן מהלב. די מוקדם ידעתי מה נראה ומה נעשה בזמן השהיה על האוניה. ברגע שאפשר היה הזמנו מראש את ההצגות, והמופעים. אינטרנט אלחוטי, ומקומות לארוחת ערב. הכל בעזרת רועי שעם כל הנדנודים שלי נשאר קונקרטי מקצועי ובעיקר חברי .ידע להרגיע אותי, בכל זאת אני אחראית על כל בני המשפחה. בכל זאת אני רוצה שלכל אחד יהיה כיף. חוויה של פעם ב... הזמנו טיסות. שוב דרך רועי. שבקסם שלו הצליח למצוא לנו כרטיסים טובים לכל הכיוונים. דרך אחת לכולנו יחד ואחר כך שלוש טיסות נפרדות כל אחד ממקום אחר בתאריך אחר. הרגשתי שאני בידים הכי טובות. נקצר כי כבר כמעט חצות.. לשניה אחת לא הרגשנו קלסטרופובים. האניה היתה ענקית. היו גם מלא אנשים אבל הם לא הפריעו
היה מקום לכולם. היתה פעילות ללא הפסקה. אבל ידעתי גם למצוא זמן לשבת על המרפסת ולקרוא ספר, או על שפת הבריכה (כשהילדים והאבות שלהם והסבא שלהם היו במגלשות המים). עם ספר או איפד או סתם מוזיקה של שלווה. היו עצירות באיים. פעם בחוף מדהים שהוציא מאיתנו כל חשק לטייל וסתם נהיננו בכיף. עצירה נוספת נועדה לטיול משותף ושיטוט בעתיקות. בעצירה בקאזומאל התפזלו הכוחות. הצעירים עם הילדים נסעו לטיול עתיקות , בעלי יצא לצלילה. ואני חגגתי בשקט על האוניה טיילתי לי נחתי, כתבתי אפילו חטפתי תנומה. כל אחד כטוב בעיניו. היה נפלא. זה קצת כמו לצאת לכפר נופש סגור רק על המים. אתה מגיע, מתארגן בחדר. ויוצא לפעילות. לא פוגש , לא את הארנק שלך ולא את המזוודות שלך עד לשעת הירידה. אתה לא צריך לתכנן מה אוכלים למה אוכלים מתי אוכלים. אתה אתה בוחר את הבילוי לערב, ויש. קומדיות מחזמר (אנחנו ראינו את גריז) מופעי בידור , קבארט מוזיקת גז. הופעות לילדים. הכל. בטח שכחתי חצי מהדברים. בקיצור. אלו הן החוויות שלי. כבר מחכה לנסוע שוב. אחרי כל השנים שחופשות היו , או לנסוע לארץ ולחזור עייפים או לטייל בצפון אמריקה ולחזור עייפים. כי רוצים ראות לחוות כמה שיותר. אני מצאתי את השיטה שלי. השנה אגב, חזרנו לטייל והיינו 12 יום בפלורידה באוטו מטורונטו. היה נהדר ונפלא. אבל התגעגעתי לים. לילה טוב
