סופסוף סופשבוע

סופסוף סופשבוע


איך היה השבוע שלכם

מה מתוכנן לסופשבוע הקרוב


סופשבוע נעים ומקסים לכולנו
 
השבוע היו לי המון בעיות עם המחשב

ועד עכשיו עדין לא הכל חזר לקדמותו
הייתם צריכים לראות את איימה שנפלה עלי כשגיליתי שתוכנות כמו אופיס נעלמו לי. הייתי צריכה לערוך הכל מחדש, כל התוכנות שאנחנו כל כך רגילים להן ואנחנו בקושי יודעים שהן שם.

חוץ מזה אין לי שום חדש, לא השבוע ולא בשבוע הבא, אז אני שמה כמה מהתמונות ששמתי בפורום הצלמים חובבים בשבוע האחרון.







 

יוקלילי

New member
חזרנו מישראל


זו הייתה הפעם הראשנוה שביקרנו בארץ מאז שהגענו לאנגליה לפני שנה בדיוק. היה מזג אוויר מצויין, מלבד כמה ימי גשם. אפילו טיילנו בחרמון בשביל חווית השלג, שלא ממש קיימת באיזור שלנו. כמה שהתגעגעתי לרוגלעך, שבארץ בקושי אכלתי. ביום לפני שעזבנו היו 22 מעלות ושמיים כחולים.. היינו בשני קצוות הארץ בשביל לפגוש את המשפחות, ביקרנו גם במרכז ועוד הספקנו לחתונה של אחי. פגשנו כמעט את כל מי שתיכננו, ולמרות שהיה עמוס גם הצלחנו מעט לנוח. הילדים ממש פרחו. הבן שלי פשוט זרח מכל תשומת הלב והעברית - סוף סוף הרגיש מובן והבין כל מילה. הקטנטונת שעזבה כשהייתה רק בת 7 שבועות פתאום החלה לחייך בלי הפסקה. הדבר הראשון שהבן שלי אמר כשחזרנו לאנגליה היה שזה לא הבית והבית הוא בישראל. האמת היא שהרגשנו מעט מוזר לחזור, כי הבית שלנו הוא הכלאה של דירת סטודנטים עם ילדים, אבל עכשו אחרי שפרקנו את המזוודות, כביסות וקניות אוכל, אני שוב מרגישה פה טוב ונעים, וגם הבן חזר בשמחה רבה לגן. ההסתגלות שלו מדהימה אותי, למרות שעדיין לא מדבר אנגלית לצערי. התחלתי לחפש עבודה, ונראה שזה מעט יותר מורכב ממה שחשבתי, בעיקר בגלל שלכל מקצוע יש רשיון מקומי, דבר שלא קיים בארץ (האמת היא שהרישוי הוא יתרון בעיניי, ורק בארץ פשוט אין סדר בעולם העבודה). נראה שהתארים שלי הם רק בסיס לתהליך מייגע של התאמה מחדש לעבודה. כיף לחזור לקרוא בפורום- היינו כל כך עמוסים ועסוקים שבקושי פתחתי את המחשב.
 

noa219

New member
איזה כיף לטוס לארץ ולפגוש משפחה וחברים אהובים

כל פעם שאנחנו מגיעים לארץ אני מרגישה כמו הבן שלך שהבית הוא בארץ ואז כשחוזרים לוקח לי כמה ימים להתאפס חזרה ולחזור לשגרה...
בן כמה הבן שלך?רציתי לשאול אותך לגבי האנגלית..הגענו לפה לפני 5 חודשים והבן שלי עדיין לא ממש מדבר..הוא מבין המון אבל מדבר רק כמה מילים פה ושם..ואולי מצליח לחבר שתיים שלוש מילים למשפט וגם רק מידי פעם..למרות שהגננות אומרות שמתקדם יפה עם השפה..אני יודעת שזה לוקח זמן ואנחנו יחסית לא הרבה זמן פה אבל סתם תוהה כמה זמן זה אמור לקחת...למרות שהפתיע אותי בכמה מהר הסתגל לגן ונראה שסבבה לו שם אבל זה נראה לי מאוד מתסכל שלא יכול להביע את עצמו ולהגיד מה שרוצה כמו בעברית כי הוא ילד מאוד ורבלי..איך הוא מתקשר עם הצוות אצלך?ועם חברים?
 

יוקלילי

New member
כתבתי לך תשובה ארוכה ופתאום קפץ הדף והכל נמחק

אני עייפה ואכתוב לך שוב בהקדם!!
שורה תחתונה: לכל ילד את נקודות הכח שלו, ונראה שהילד שלך מפצה את עצמו היטב עד שירכוש את השפה. גם אני מתוסכלת מכך ששנה חלפה והוא עדיין לא מדבר, אך מראה הסתגלות יפה בהיבטים אחרים, וזה לא פחות חשוב לחוסן הנפשי.
 

יוקלילי

New member
סופסוף מתפנה לכתוב לך

סליחה על הזמן שלקח לי..הבן שלי בן שלוש וחצי ואנחנו נמצאים פה כבר שנה. נראה שיכולת הביטוי של הבן שלי מזכירה את זו של בנך, אם כי ניכר כי רמת ההבנה שלו גבוהה יותר מרמת הביטוי שמראה. יש לי חברה שהיא קלינאית תקשורת והיא אמרה לי שיש מקום להתערבות רק לאחר שנתיים, וכי פרק הזמן הזה בהחלט מתאים לילדים בגיל הרך לקליטת שפה שניה. למעשה, כשיש רכישה של שתי שפות במקביל אז הזמן שלוקח לפתח שליטה בשפה ארוך יותר. עם זאת, נראה שכישורי התקשורת הלא-מילולית שלו מאוד מפותחים, וזה הפיצוי שהוא עושה- דווקא זה לא רע בעיניי ואפילו מבורך. הוא מאוד חברותי, ורב החברים שלו הם ילדי מהגרים שגם לא שולטים בשפה. הוא ממציא מילים (מנזלולה, פטה-פיטו) וזה משעשע וגם מפתח את הדמיון. אנחנו הולכים לפעילות של שירים לפעוטות חינמית בספריה פעמיים בשבוע והוא מאוד נהנה. אני מצאתי שקליטת השפה אצלו עוברת דרך ערוץ של שירים ומוסיקה- זה כלל לא מפתיע אותי כי שפה היא סוג של מוסיקה. את המשפט הראשון שלו בעברית הוא שר, וכך גם באנגלית. לפעמים הוא מבקש שנספר לו סיפורים שהוא שומע בגן, אז קנינו אותם (טרופותי באנגלית למשל).
עם הצוות והחברים הוא מתקשר באמצעות מימיקה ופנטומימה, וגם באמצעות משפטים תפקודיים שלמד לומר. אני רואה שהוא אוהב את הגן, אז אני יותר שקטה.
אני לפעמים מוטרדת מזה, כי אולי זה מעיד על קושי ברכישת שפה נוספת, אז מהבחינה הזו אולי זה טוב שאנחנו במקום דובר אנגלית, כי כך הוא מקבל חשיפה שיכולה לקדם אותו מבחינת האנגלית, דבר שיכול היה להימנע בנסיבות אחרות והוא היה מתקשה, כמו הרבה מאיתנו.
הייתי אומרת לך מה שאני אומרת לעצמי- סבלנות וסבלנות, מה גם שבנך נמצא פחות מחצי שנה בסביבת שפה חדשה.
בהצלחה!
 

noa219

New member
תודה על התגובה


אצלי הוא גדול יותר..בן 5..ואני כן רואה התקדמות מבחינת השפה ..פשוט חשבתי שעד הזמן הזה כבר ידבר חופשי..אומרים שילדים קולטים שפות חדשות מהר ותוך כמה חודשים כבר מדברים אבל כנראה שזו קלישאה...וזה גם מאוד אינדיווידואלי ומשתנה ביו ילד לילד..ואנחנו גם באמת לא הרבה זמן פה..
אנחנו נמצאים בקפריסין אבל הבי"ס הוא פרטי במתכונת בריטית.הבן שלי בRECEPTION שזה מקביל לגן חובה בארץ והגן נמצא בתוך הבי"ס ורציתי לשאול אותך בגלל שאת באנגליה,גם אצלכם אין הרבה משחקים לילדים בחצר? ובכלל פאזלים ומשחקי קופסה..הבדלים בין הגן בארץ לגן פה הם פשוט תהומיים מבחינת איבזור ומשחקים ..סתם מבאס אותי הקטע הזה ותהיתי אם גם במסגרות חינוך בריטיות אחרות זה ככה..
 

יוקלילי

New member
הבן שלי יתחיל reception רק בספטמבר

בינתיים דווקא התרשמתי מאוד לטובה מהציוד שראיתי בכיתות האלו, כשביקרנו ביום הפתוח.ראיתי שיש מתקנים לילדים בחצר, אך לא שמתי לב בפירוט למשחקי הקופסא. התרשמתי לטובה מרמת היצירתיות והעיצוב הויזואלי. הוא עדיין בpre-school, ואני בעיקר אוהבת את הנוכחות הצמודה של הצוות, שזה הפרמטר הכי חשוב בחינוך של ילדים, בעיקר בגיל הרך. אולי במקרה למורה יש ארון ובו היא שומרת את הציוד, ולכן לא ראית אותו? מה יש להם בתכנית הלימודים? מה הם עושים בכיתות?
דווקא אני אוהבת יותר את מערכת החינוך הבריטית, יש יותר אדיבות ונועם, כיבוד המקום של הפרט, התייחסות להתקדמות של הילד. אני עבדתי בארץ בהרבה מסגרות של מערכת החינוך, וממש שמחתי שלא אצטרך לתת לבן שלי ללמוד בה. אם נצטרך לחזור לארץ מכל סיבה שהיא, אחפש מסגרת פרטית.
 

noa219

New member
יכול להיות שזה משתנה מגן לגן

אצלנו המבנה יחסית קטן ויכול להיות שפשוט אין פיזית מקום להרבה מתקנים וזאת הסיבה...שאלתי את הגננת לגבי משחקי קופסא ואמרה שיש והם מוציאים להם מידי פעם אבל כשאני שואלת את הבן שלי אומר שכמעט ולא משחקים בהם..הם יותר שמים דגש שם על הקטע הלימודי והכנה לכיתה א',הם עושים מידי פעם עבודות יצירה אבל זה בעיקר בחגים..צודקת לגבי הקטע של האדיבות והנועם..גם אצלנו זה ככה למרות שרוב הצוות לא בריטי..רובם אמריקאים שגרים פה..רק שיטת הלימוד היא במתכונת אנגלית.לגבי מסגרות חינוך בארץ זה תלוי..יש ויש..דווקא אנחנו נפלנו עד עכשיו בארץ רק על מסגרות תומכות,מכילות ומחבקות גם במסגרת פרטית וגם בעירונית,ואפילו בבי"ס של הגדולה..זה משהו שמאוד חסר לי פה העניין של לחבק ולעטוף את הילד...פחות יש להם את זה פה..זה פשוט לא במנטליות ובתרבות שלהם וזה דווקא משהו שאני אוהבת אצל הישראלים מאוד
 

יוקלילי

New member
הצוות הוא הגורם הכי משמעותי בתחום החינוך והטיפול

ראשית, אני ממש מתנצלת שלקח לי כלכך הרבה זמן לכתוב לך- עבר עלינו שבוע של מחלות, שלי, של בן זוגי וגם הקטנטונת..
נראה לי שעלית על הנקודה שמפריעה לך, והיא אופי הצוות. אצלנו חצי מצוות הגן אינו אנגלי במובן הוואספי, היינו רובם מהגרים מדרום היבשת, ולכן לא יכולה לומר שאנחנו בגן אנגלי קלאסי. כך גם הילדים, הם מרקע תרבותי מגוון מאוד, והציפיות של ההורים אינן 'אנגליות, כלומר- לא מקומיות. הם מאוד מחבקים ועוטפים, ממש מקסימים. החברים של הבן שלי, שחלקם מגיע אף ממשפחות בהן דוברים שתי שפות, גם הם איטיים ברכישת השפה ועדיין לא שולטים בה. יש לי חברה, אמא של ילד מהגן, שבכוונה העבירה את הבן שלה לגן הזה, כי הם יותר סובלניים לתהליך רכישת השפה והשונות התרבותית. יש ילד אחד שאני מכירה שבתהליך רכישת השפה החדשה איבד את שפת האם, במובן שהוא לא מדבר אותה אלא רק מבין, ועונה באנגלית. הבחור שהשכרנו ממנו דירה כשרק הגענו לאנגליה, סיפר שהוא לא דיבר שנה שלמה בין גיל 3 ל4, כי איבד את שפת האם ומצד שני עוד לא רכש את האנגלית. היום הוא נוירוכירורג... אז זה לא מעיד על אינטליגנציה, וזה מורכב, וכל אחד בקצב שלו. כנראה שהגן לא ממש מתאים לציפיות שלך, וזה לגיטימי, את לומדת מזה מה מתאים לך וכך תוכלי ללמצוא משהו יותר נכון עבורכם להבא. מקווה שתתאקלמו במהרה
 
מענין, דווקא אני הרגשתי שחזרתי הביתה

אחרי הביקור הראשון שלנו בארץ. זו היתה הפעם ראשונה שהרגשתי בבית בסקוטלנד.

מאחלת לך המון בהצלחה עם העבודה, מאוד לא פשוט עם כל התארים ובלי נסיון מקומי.
 

יוקלילי

New member
תודה נירית היקרה!!

שנינו ישראלים וזה כנראה משפיע.. אני מניחה שהמצב שלכם מעט שונה ולו בשל העובדה שבעלך מקומי. אנחנו אפילו שוקלים לחזור לארץ בסוף השנה אם לא אמצא עבודה, כי בארץ מחכות לשנינו משרות במקומות הקודמים שבהם עבדנו. בכל אופן, נעשה מאמץ..אני די מחבבת את החיים שלי פה..
 

forglemmigej

New member
באיחור קצת אופנתי

נמצאת בארץ עכשו הפחידו עם סופה שלג גשמים ההיסטריה לא פחות חזקה מאשר הגרעין הAFרסי, הירושלמים היו בטוחים שלא הולכים לעבודה אתמול אבל למודת קרבות שלג כמוני שהגיעה משבוע שהיו בו 17- ישר אמרתי אין מצב לשלג זה לא קר מספיק , אבל היו בטוחים, ראיתי פתית אחד מסכן , הלכתי לביטוח לאומי במסגרת אי אלו סידורים האם ידעתן שהכל היום דיגיטלי יש בכניסה אחרי הבדיקה הבטחונית לוח מספרים שמסדר את המספור לפי נושאים לא מבלים שם יותר שעות הגעתי ב10 ויצאתי בעשר וארבעים , הפקידה שמה גם אומרת לי היי היית בארץ בנובמבר גם, נניח שכן מה זה בכלל ענינה וממתי המחשב של משרד הפנים קשור לביטוח לאומי מה הקשר בינהם בכלל. לא יאמן ואנשים עוד מתנגדים למאגר ביומטרי הרי הכל תחת פיקוח מתמיד ממש בולשביזם במאה אחוז.
אני נמצאת לא רחוק מרחוב סמולנסקין 9 למי שבענינים וכל בוקר שומעים את השיירה של ביב עם כל המגפונים שצועקים בישראלית ההו-כה מחוספסת : זוז הצידה!! אם החיים זה לא סדרת מערכונים של ארץ נהדרת, אז השיירה הזו היא בפירוש דוגמא לכך.
בלי שום קשר אני מאוהבת במדינה שלי שתמיד תהיה שלי לא משנה החולשות, מהאנרגיה בכבישים , מהקופאית בסופר אגרון שממש התחננה לפני אתמול: כרטיס מועדון נו אולי בכל זאת, אולי שוקולדים, אולי אחד פלאס שלוש במבצע ואפילו עמד עוד מישהו לידה והתחנן אולי בכל זאת כרטיס מועדון..היתה לי הרגשה שמנהלי הסופר הזה שנשמעים כמו מנהלי מגה אמרו להם אם אתם לא מביאים עשרים לקוחות היום אין לכם מה להגיע מחר..הקהל המועט שהיה שם גם היה אקלקטי ביותר, נזירות מאחד המסדרים ברחוב אגרון, פיליפינים או תאילנדים בקניה שבועית, תיירים שקונים שתי עגבניות ואנוכי היחידה שדברה שם עברית.

 
למעלה