הערות בונות והצעות לשיפור
אז ככה. אחרי שישנתי על זה לילה, ואחרי מעבר אחד מפורט לפחות על כל חוברת, יש לי כמה הערות קטנות (חוץ מה-"וואו" הבלתי נמנע). הנה הן, בלי סדר מסוים. ניסיתי לצרף דוגמא לפנאנל שמכיל כל אחת מהבעיות שאני מזכיר: 1) דשא- הקרקע אצלכם (דשא, אדמה סלעית וכו´) היא בעיקר פונקציה של הצביעה. בעוד ציירתם תוואי נוף בולטים כמו עצים וסלעים, רוב הקרע בדרך כלל לא מצוירת מלבד טקסטורה כללית שנוספת בצביעה. התחושה המתקבלת היא של רצפה שטוחה. (דוגמא- חוברת 1, עמוד 26:"לגודאר יש חוש הומור") דרכים לשפר את המראה יכולות להיות ציור של טקסטורות מדגמיות (עלי עשב, אבנים קטנות) פה ושם עוד בשלב הציור, כשהן צפופות יותר באזור ה"קרוב למצלמה". בשיטה זו הצביעה רק תגביר את האשליה של קרקע מורכבת יותר למרות שלא ציירתם את כל הפרטים. בנוסף, עצמים גדולים המונחים על הקרקע (עצים, רגליים של דמויות) לא צריכים להסתיים בצורה חלקה על הקרקע, אלא "להחתך" קרוב לרצפה על ידי קוים לא סדירים, כדי לרמז שהם מונחים *בתוך* הדשא/חצץ (ככה שחלק ממנו מסתיר את קרקעית העץ או הנעל) ולא עליו. 2) אופק- בתמונות בזוית רחבה יותר, בהן אפשר לראות את הנוף למרחק, האופק הוא בדרך כלל פתאומי וקרוב מידי. ייתכן שזה בגלל שהפרספקטיבה אצלכם לא מספיק חזקה באזור האופק- עדיין אפשר לראות בבירור פרטים קטנים המונחים ישר לפני האופק כמו עצים, והם נראים גדולים מידי.(דוגמא- חוברת 2 עמוד 9: ציור טירת אראדור). נסו לצייר פחות ופחות פרטים ככל שהאובייקט רחוק מה"מצלמה". טריק מלוכלך אך אפקטיבי נוסף הוא לצייר מאחורי הרקע הנראה, אך לפני האופק (שכבת השמיים) שכבה נוספת של אובייקטים מרוחקים (פסגות הרים, קו רקיע של עיר וכו´) בצבע אחיד כהה או אפור לפי הצורך-בלי פרטים. רק צללית. שיטה זו יוצרת את האשליה שרחוק במרחב יש דברים גדולים ומרוחקים הלוטים בערפל. זה עוזר להגביר את האשליה שהאופק מרוחק, וזה מוסיף נפח לציור. לחלופין, כאשר הציור הוא מזוית אלכסונית (3/4) אז אפשר להמנע בכלל מלצייר את האופק- במקרה שהשטח שרואים הוא קטן מכדי שתהיה בו פרספקטיבה, אז אפשר לוותר על אופק בכלל ולהמשיך לצייר את הקרקע על כל הפאנל. (דוגמא- חוברת 2, עמוד 3:מאריק,אג´א-לן גודאר ושתי גופות, בתוך נקיק). זהו בינתיים. מה אתם חושבים?