סופסוף!!!

SAPIRA7

New member
סופסוף!!!

סופסוף קיבלתי את ה-טלפון שחתם לי פרק של שנתיים וחצי מתישות ובאותה נשימה פתח לי את ההזדמנות לחוות שנתיים חדשות בתוך המסגרת הזאת שקרויה- צה"ל. למרות שהיו לי את כול הסיבות שלא החלטתי- כן. ימים יגידו אם ההחלטה שלי הייתה צעד חכם, אבל גם אם לא הגיוס מבחינתי באמת מסמן את כרטיס הכניסה האולטימטיבי לחברה הישראלית של 2011 אז נכון אני מגיעה ממשפחה שכולה, יש לי פטור רפואי ופסיכומטרי ביד סיבות מספיק טובות ללכת ללמוד, לעבוד ,לראות עולם, אבל ויש אבל גדול אני יכולה לתרום ויותר מכך אני רוצה אז למה לא? ממבט לאחור וטיפ לכאלה שרק עכשיו נכנסים אל תסמכו שתא מתנדבים יעשו בשבילכם את העבודה, חטפתי לא מעט 'כאפות' ויחס לא ליגטימי מצד המערכת שגרם לי להבין שאני בסה"כ בורג קטן בתוך מערכת גדולה ומשומנת וזה עוד לפני שהתגייסתי בכלל.... "אם אין אני לי מי לי" זה משפט שאכן ליווה אותי באותה תקופה ואני באמת ממליצה לחפש לעצמך את התפקיד כדי לא ליפול בין הכיסאות ולחיות מגיוס לגיוס. אחרון ולא פחות חשוב אני באמת רוצה להגיד תודה ענקית לך הילה, מבחינתי זה לא מובן מאליו שעונים לי על שאלות בנושא ומייעצים ועוד בהתראה קצרה אני לא מוצאת את המילה שתכיל את כול הערכה שאני רוכשת לך ולפועלך בפורום הזה! אז בנימה אופטימית זו שיהיה לנו גיוס קל ומשמעותי:)
 

hillator

New member
תגובה

דבר ראשון מזל טוב מקווה שהתפקיד והשירות יהיו משמעותים. דבר שני ככה זה במערכות גדולות, ובאמת אם אין אני לי מי לי. זה לא רק בצבא, אני למשל ההיתי צריכה לעבור בדיקה התקשרתי לבית חולים אמרו לי עוד חודשים. עכשיו אני באמת סובלת, קיצור נדרדנתי להם עשיתי רעש שלחתי מייל לרופא והופ נתנו לי תוך שבוע. מה המסקנה ? שצריך לדעת לקחת יוזמה לפעול.
 
למעלה