"סופרות ערביות מסרבות לכתוב לצד יהודיות"

[Aronsona]

"סופרות ערביות מסרבות לכתוב לצד יהודיות"

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/374/464.html?h...

דיון מעניין לבוקר.
שוב, האם להפריד בין פוליטיקה לאמנות?
האם צדקה הסופרת הפלשתינית מכוויית?
האם צדקה האוניברסיטה בהחלטתה?

בוקר טוב חברים

 

[דאגרוטיפ]

בוקר טוב, אביעד.

כשאתעורר, אקח חלק.
דיון פורה.

 

[poseidon111]

חרם הוא חרב פיפיות, כידוע. אלו אשר קראו

להחרים מופעי תרבות באריאל, אלו אשר קראו לאמנים מחו'ל להחרים את ישראל, אלו אשר קראו להחרים הרצאות של ישראלים באוניברסיטאות זרות הם אלו שירגישו
את להט החרב המתהפכת. בחכמתם הכה קטנה פתחו תיבת פנדורה אשר תכה בהם ללא רחם.
האם צדקה הסופרת? בדיוק כפי שטענתה שישראל אינה קיימת, אלא מדובר בפלסטין בעצם, היא טענה צודקת.
האוניברסיטה? אכן צדקה. אם משהו שאמור להיות גשר של שלום, גשר של המשותף מעצם היותן נשים במזרח התיכון, הופך לכלי עכור של האשמות אידיוטיות
הרי אין טעם.
תודה ולהתראות לכן. תמשיכו לשים את הרעלה, להיות שפחות ולבכות על מר גורלכן.

 

[קייזר סוזי]

פוסי

 

[יחפהבפארק]

וזה מוביל אותי לדיון הקודם

"האוניברסיטה? אכן צדקה. אם משהו שאמור להיות גשר של שלום, גשר של המשותף מעצם היותן נשים במזרח התיכון, הופך לכלי עכור של האשמות אידיוטיות הרי אין טעם."

אתמול נסעתי עם דקל להצגה ובדרך סיפרתי לו על הדיון שהיה לנו האם יש להפריד את אמנותו של יוצר מדעותיו או אישיותו. מאחר והדיון הזה נחלק לשניים כי התייחסנו גם להשמעת יצירותיו של ווגנר, הרי תגובתו היתה כדלקמן:
קודם כל הוא התפלא על כי האוניברסיטה בכלל בחרה לקיים קונצרט של ווגנר בגלל הבעייתיות, ושנית כל, גם אם החליטו לקיים קונצרט כזה בשל גאוניותו של היוצר, הרי הוא - מנהל האוניברסיטה לצורך העניין - לא היה מקיים את הקונצרט הזה כל זמן שיש אנשים שהנושא הזה הוא בנפשם וזה מפריע להם מאוד. כאילו בשביל מה כל הטררם הזה? אפשר להתאפק עד יכלו המים ותבוא יונה עם עלה של זית.

אני מוצאת דמיון בין שני הנושאים. אם משהו (אוניברסיטה) שאמור להיות גשר של שלום, הופך למקור של ויכוחים והאשמות, אז באמת עדיף לבטל ולא לקיים ובא שלום על ישראל.

 

[Aronsona]

הי יחפה, אין ספק שקיים דמיון מעצם העובדה

שמדובר על הפרדה בין אישיותו של אמן לבין דיעותיו.
ובכל אופן אני לא בטוח שיש דמיון, שהרי ניצולי השואה בארץ מתייחסים לוואגנר האיש עצמו כאל איזה שהוא סמל לנאציזם בעוד הסופרת הערביה לא מכירה כלל את אורלי קסטל בלום ויהודית הנדל ומתייחסת אליהן כאל נציגי הכובש.

 

[יחפהבפארק]

זה בדיוק אותו הדמיון

כמו שניצולי השואה מתייחסים לווגנר כאל סמל לנאציזם, כך הסופרת הערבייה מתייחסת לסופרת הישראלית כאל סמל לכיבוש.
אני אומרת בפירוש סמל לכיבוש במיוחד כאשר מדובר בסופר/ת. נציג/ת לכיבוש הם בדרך כלל הפוליטיקאים, אנשי הצבא, דיפלומטים ושאר אנשי מעש. סופר הוא איש רוח ולכן רואים בו סמל ולא נציג, כמו שבווגנר רואים סמל ולא נציג. סופר הוא מקור השראה הוא לא מבצע, הוא לא פועל מטעם, אלא מביא את אמנותו ואת חזונו ואת דעתו.

 

[Aronsona]

עדיין, וואגנר בכתיבתו אמירותיו ואיך שהתייחסו

אליו היה סמל אמיתי לנאציזם.
אני לא בטוח שהסופרות המוזכרות, בעצם פעילותן הן סמל לכיבוש.
רק עובדת היותן ישראליות.

 

[רינתי77]

נו..אז אם ככה אתה בעצם אומר את מה שפוסי

אמר. מבחינת הסופרות הפלסטינאיות, היצירה ואפילו העמדה הפוליטית
של הסופרות הישראליות לא חשובה. היות והן ישראליות הן סמל
לכיבוש ומייצגות את המדינה הכובשת.

 

[Aronsona]

כך נראה בעצם

 

[יחפהבפארק]

בעיניים של אותה סופרת מכווית

הסופרות הישראליות הן בהחלט סמל לכיבוש הישראלי בדיוק כמו שהיא מחשיבה את עצמה לסמל הנכבש או הפליט.
איש רוח או סופר לצורך העניין מהווה סמל לתקופה מסויימת כמו למשטר מסויים או לחילופין סמל להתנגדות וכו'. יש מיליון דוגמאות.
הסופרת הערביה לא רוצה לגור בכפיפה אחת עם מה שמסמל מבחינתה את הכיבוש בעוד היא מסמלת את המגורש מביתו. הכל מתחיל ומסתיים בסמלים.

 

[Aronsona]

 

[דאגרוטיפ]

אח פוסי, פוסי.

כשאתה צודק, אתה צודק. וזה כל כך כואב.
בעיטה ישירה לבטן המשתפלת של השמאל המתייהר.
נדמה לי שציינתי זאת כבר בדיון על המחזה בפני יונתנסקי.
אנחנו העוכרים ירינו לעצמנו ברגל, ואין לנו אלא להלין על ימרנותנו כי רבה.
כי רק החרמות שלנו מוקדשות באידאלים ובצדק שמיימי.
-
אם יש מקום לגאווה, תקווה, ולדוגמא אלו אותם מפגשי סופרים בטקסי פרסים
מפגשים עם סופרים מכל העולם, לרבות אלו הערבים.
כמו גם בפסטיבלי המשוררים במטולה. ובשיתופי פעולה בערבי שירה.
והנה, עוד בועה אחת התנפצה. רסיס לפה, רסיס לשם.
אין לי ספק בכלל שזהו רגע שבו מחנה העוכרים חש שענף עלה הזית
שהגיש באהבה, הפך לכלי זין מקצהו השני. ואין אף ימני הפעם לטפול עליו את האשמה.
ובכל זאת, אם כבר הקצתי שוב:
יש כאן איזה שמאלני לרפואה שיכין לי איזה קפה חם, מהביל עם הל?
כפית סוכר, תודה.

 

[poseidon111]

ממש כך.

 

[דאגרוטיפ]

והקפה, הקפה

איה הוא?

 

[Jake Speed]

על השולחן שלי

 

[דאגרוטיפ]

תקרב, זה רחוק לי

סגול ב- ת'
ואני מתקשה להתעורר, וזה.

 

[Jake Speed]

בבקשה

חם וטרי.

הכנתי עכשיו.

כמה סוכר אמרת?

 

[דאגרוטיפ]

אני בוהה במקצפת.

ואחד.
אפשר להמיר גם בכפית קרמל.
או להוסיף ליקר.
נכון שיש לך? (קלואה, הוא המשובח שבהם)

 

[Jake Speed]

אני בחור פשוט

יש לי וויסקי
וודקה
וערק

תבחרי