סופרמן
סופרמן טוב, אז ישנתי ואני ככה מתעורר לי בשתיים בצהריים, נרקומנים מתעוררים יותר מוקדם ממני אבל זה בגלל שהם צריכים להזריק ואני סתם מסומם אפילו רק על אדי אוויר, מסתדר לי בשקט, שם את מרי ג`וזף מתנגנת לה ברקע באיטיות רומנטית מתקתקה, לוקח לי כמה שניות להבין שזה לא היגיוני האיטיות המתקתקה למה אין בכלל זמרת שעונה לשם מרי ג`וזף, ושכל המוזיקה אצלי בראש, `נו, ניחא` אני מנחם את עצמי, `דווקא יודעת לשיר המרי הזו`, נכנס למקלחת, כרגיל, פותח את התריס בשביל שאולי השכנה מהבניין ממול, קומה חמש דירה 15, סוף סוף תבחין בי ותראה שזה שעד עכשיו היא לא התחילה איתי מוצדק לגמרי, יוצא החוצה בשביל לשכנע את הקומקום לפעול כי יש לו קריזות, כמו הבעלים, ופעם נדלק ופעם משחק אותה ישנוני, מתהלך לי ככה בבית, בעירום מלא יש לציין, אחר כך נזכר שאני גם לא מהאלו של הערום מלא ושם את הכפכפים האדומים בשביל לא להרגיש זנותי מדי, יש משהו נורא אירוטי בלהיות בבית עירומים לגמרי, ובגלל שאני בן אדם א-ארוטי לחלוטין אז הכפכפים הם כאילו המגננה שלי, אחר כך אוכל ארוחת בארנץ` מאוחרת ומבין שזו בכלל ארוחת צהריים ומה אני מבלבל את המוח, פסטה מקופסא וכבד שהשכן הביא, רק בשבילו שווה לי לעשות הסווה מינית, ואז, ואז הוא קופץ לי לתוך החדר, כאילו כזה נאטוראל? `שלום` הוא מחכה לזה שאני אשתחווה או משהו, `כן?` אני מעמיד פנים שאני לא מופתע מהחדירה הלא מתוכננת הזו, אחר כך אני נוזף בעצמי על השפה הגסה הזו, ואחר כך שם את הכרית על איזור החלציים כי לא הוגן שרק אני אהיה באק-נייקד והוא סתם יהיה עם קורדורי מכוערים, `אני אלוהים` הוא מציג את עצמו, `ואני בן לאדן` השבתי כמו שעירית לינור הייתה משיבה, רק שהיא הייתה אומרת אני בת לאדן אבל לא משנה, `הא?!` הוא מופתע, `הא אמא שלך` אני עונה לו וככה, בדיוק ככה, פגשתי את אלוהים. `טוב, נעשה את זה קצר, יש לי עוד המון אנשים לפגוש` הוא משחק לי אותה טיים-איז-מוני ולא מתנצל בכלל שהוא ככה חדר לקודש הקודשים שלי, `אתה לא מצטער לפחות? סליחה, משהו?` אני גוער והוא מסרב להתגער `כשאתה תשמע מה אני מציע לך אז אתה תסלח לי, טוב?` שאל אותי עם מבטא של דר. רות שרק גרם לי לרצות לפוצץ לו את הפנים ולקרוא למשטרה, `נו, מה, למה לי אין חיים? אין מה לעשות שאתה ככה סתם סוחב לי` - הדגשתי את הלי - תעשו את זה עם הדגשה - לי! - `את הזמן?` ובורא עולמים מביט בי כזה במבט מהורהר, `מה זה ?!` אני צועק עליו, `הא?!` הוא בהלם, `מה זה היה מאיפה בראתי אותו? ככה אתה חושב על הברואים שלך?! שהם מטומטמים? שאני מטומטם? שאני מפגר? שאני הוזה? שלי יש חזה לא יפה? כפות רגליים גדולות מדי? מה?! מה קטן מדי ?!` והוא כזה משחק אותה פגוע, אפילו אוסנת, הכלבה של השכונה, ואפילו שירלי, הכלבה השניה של השכונה, תנחשו מי על שתיים ומי על ארבע, אפילו לא זאתי ולא זאתי מתהממות ככה, `אבל, אבל לא אמרתי כלום...` הוא מתבכיין לי, `אאהה. שוש` אני משתיק אותו עם הידיים, `תתביש לך. נו, דבר, דבר כבר` אני מאיץ בו למה הוא מסוג האלוהימים שמעצבנים אותי למה משחקים אותה אהבלים דווקא כשהם ממש לא, `מכוון שהחיים התאכזרו עלייך` הוא פותח דבר, `מה התאכזר אלי?!` אני מתפלץ למה הרי את החיים הוא נתן ומה זה השרייד הזה - `שרייד?!` הוא לא מבין, `הצגה, העמדת פנים, אתה יודע, את מילון אוקספורד אתה לא מכיר?!` והוא כזה מבועת לחלוטין - `אבל אנחנו מדברים עברית, כותבים עברית, מה אתה מערב פתאום אנגלית?!` - `זה למה שתדע שאני אינטלגנט. שיודע גם לדבר בשפה של הכושים. שידעו שאני חכם` ואז אלוהים שוב פעם שתק - `מה זה?!` צעקתי עליו ואז, לשם שינוי, `סליחה, סליחה` הוא אמר, `בכל אופן, ככה או ככה, אני נותן לך את האפשרות להפוך למי שלא תרצה להיות, איזו דמות איזה בן אדם, מה שלא תרצה - אני נותן לך - מתנה - ספיישלי טיילורד פור יו` - ואני כזה מתעצבן למה מה זה השפה של האישמעליים, `למה מה קרה יא אלי, עברית לא שפה טובה?!` - `אבל, אבל אתה גם..` - שוב פעם, לא, לא מבין הבחור הזה - `אני זה אני, לי מותר הכל, אבל אתה, תתבייש לך. ככה מדבר אלוהי ישראל?` ואז הוא שוב פעם התנצל, סליחה סליחה הוא אמר, אני בטוח בזה שיש לו בעיות בטחון עצמי אם טמבל כמוני יכול לרדות באלוהים בלי בושה, `טוב, בכל אופן, מה תרצה להיות?` הוא נראה מתרגש מכל המעמד - `למה בדיוק הייתה עקדת יצחק?!` והוא כבר ויתר על הלעשות `הא` וסתם נראה מבוהל - `זה היה קטע הכרחי. להראות אמונה חסרת מעצורים, עיוורת, קודם נעשה ואז נשמע, אתה יודע, בלגנים` ואמרתי לו שהוא קצת איכזב אותי בקטע הזה, ועוד בכמה קטעים, במיוחד עם הסמים שהוא הזריק ליחזקאל, ושבכלל, אני לא מבסוט מהתפקוד שלו, הוא אמר, כרגיל, ושוב, סליחה ס
סופרמן טוב, אז ישנתי ואני ככה מתעורר לי בשתיים בצהריים, נרקומנים מתעוררים יותר מוקדם ממני אבל זה בגלל שהם צריכים להזריק ואני סתם מסומם אפילו רק על אדי אוויר, מסתדר לי בשקט, שם את מרי ג`וזף מתנגנת לה ברקע באיטיות רומנטית מתקתקה, לוקח לי כמה שניות להבין שזה לא היגיוני האיטיות המתקתקה למה אין בכלל זמרת שעונה לשם מרי ג`וזף, ושכל המוזיקה אצלי בראש, `נו, ניחא` אני מנחם את עצמי, `דווקא יודעת לשיר המרי הזו`, נכנס למקלחת, כרגיל, פותח את התריס בשביל שאולי השכנה מהבניין ממול, קומה חמש דירה 15, סוף סוף תבחין בי ותראה שזה שעד עכשיו היא לא התחילה איתי מוצדק לגמרי, יוצא החוצה בשביל לשכנע את הקומקום לפעול כי יש לו קריזות, כמו הבעלים, ופעם נדלק ופעם משחק אותה ישנוני, מתהלך לי ככה בבית, בעירום מלא יש לציין, אחר כך נזכר שאני גם לא מהאלו של הערום מלא ושם את הכפכפים האדומים בשביל לא להרגיש זנותי מדי, יש משהו נורא אירוטי בלהיות בבית עירומים לגמרי, ובגלל שאני בן אדם א-ארוטי לחלוטין אז הכפכפים הם כאילו המגננה שלי, אחר כך אוכל ארוחת בארנץ` מאוחרת ומבין שזו בכלל ארוחת צהריים ומה אני מבלבל את המוח, פסטה מקופסא וכבד שהשכן הביא, רק בשבילו שווה לי לעשות הסווה מינית, ואז, ואז הוא קופץ לי לתוך החדר, כאילו כזה נאטוראל? `שלום` הוא מחכה לזה שאני אשתחווה או משהו, `כן?` אני מעמיד פנים שאני לא מופתע מהחדירה הלא מתוכננת הזו, אחר כך אני נוזף בעצמי על השפה הגסה הזו, ואחר כך שם את הכרית על איזור החלציים כי לא הוגן שרק אני אהיה באק-נייקד והוא סתם יהיה עם קורדורי מכוערים, `אני אלוהים` הוא מציג את עצמו, `ואני בן לאדן` השבתי כמו שעירית לינור הייתה משיבה, רק שהיא הייתה אומרת אני בת לאדן אבל לא משנה, `הא?!` הוא מופתע, `הא אמא שלך` אני עונה לו וככה, בדיוק ככה, פגשתי את אלוהים. `טוב, נעשה את זה קצר, יש לי עוד המון אנשים לפגוש` הוא משחק לי אותה טיים-איז-מוני ולא מתנצל בכלל שהוא ככה חדר לקודש הקודשים שלי, `אתה לא מצטער לפחות? סליחה, משהו?` אני גוער והוא מסרב להתגער `כשאתה תשמע מה אני מציע לך אז אתה תסלח לי, טוב?` שאל אותי עם מבטא של דר. רות שרק גרם לי לרצות לפוצץ לו את הפנים ולקרוא למשטרה, `נו, מה, למה לי אין חיים? אין מה לעשות שאתה ככה סתם סוחב לי` - הדגשתי את הלי - תעשו את זה עם הדגשה - לי! - `את הזמן?` ובורא עולמים מביט בי כזה במבט מהורהר, `מה זה ?!` אני צועק עליו, `הא?!` הוא בהלם, `מה זה היה מאיפה בראתי אותו? ככה אתה חושב על הברואים שלך?! שהם מטומטמים? שאני מטומטם? שאני מפגר? שאני הוזה? שלי יש חזה לא יפה? כפות רגליים גדולות מדי? מה?! מה קטן מדי ?!` והוא כזה משחק אותה פגוע, אפילו אוסנת, הכלבה של השכונה, ואפילו שירלי, הכלבה השניה של השכונה, תנחשו מי על שתיים ומי על ארבע, אפילו לא זאתי ולא זאתי מתהממות ככה, `אבל, אבל לא אמרתי כלום...` הוא מתבכיין לי, `אאהה. שוש` אני משתיק אותו עם הידיים, `תתביש לך. נו, דבר, דבר כבר` אני מאיץ בו למה הוא מסוג האלוהימים שמעצבנים אותי למה משחקים אותה אהבלים דווקא כשהם ממש לא, `מכוון שהחיים התאכזרו עלייך` הוא פותח דבר, `מה התאכזר אלי?!` אני מתפלץ למה הרי את החיים הוא נתן ומה זה השרייד הזה - `שרייד?!` הוא לא מבין, `הצגה, העמדת פנים, אתה יודע, את מילון אוקספורד אתה לא מכיר?!` והוא כזה מבועת לחלוטין - `אבל אנחנו מדברים עברית, כותבים עברית, מה אתה מערב פתאום אנגלית?!` - `זה למה שתדע שאני אינטלגנט. שיודע גם לדבר בשפה של הכושים. שידעו שאני חכם` ואז אלוהים שוב פעם שתק - `מה זה?!` צעקתי עליו ואז, לשם שינוי, `סליחה, סליחה` הוא אמר, `בכל אופן, ככה או ככה, אני נותן לך את האפשרות להפוך למי שלא תרצה להיות, איזו דמות איזה בן אדם, מה שלא תרצה - אני נותן לך - מתנה - ספיישלי טיילורד פור יו` - ואני כזה מתעצבן למה מה זה השפה של האישמעליים, `למה מה קרה יא אלי, עברית לא שפה טובה?!` - `אבל, אבל אתה גם..` - שוב פעם, לא, לא מבין הבחור הזה - `אני זה אני, לי מותר הכל, אבל אתה, תתבייש לך. ככה מדבר אלוהי ישראל?` ואז הוא שוב פעם התנצל, סליחה סליחה הוא אמר, אני בטוח בזה שיש לו בעיות בטחון עצמי אם טמבל כמוני יכול לרדות באלוהים בלי בושה, `טוב, בכל אופן, מה תרצה להיות?` הוא נראה מתרגש מכל המעמד - `למה בדיוק הייתה עקדת יצחק?!` והוא כבר ויתר על הלעשות `הא` וסתם נראה מבוהל - `זה היה קטע הכרחי. להראות אמונה חסרת מעצורים, עיוורת, קודם נעשה ואז נשמע, אתה יודע, בלגנים` ואמרתי לו שהוא קצת איכזב אותי בקטע הזה, ועוד בכמה קטעים, במיוחד עם הסמים שהוא הזריק ליחזקאל, ושבכלל, אני לא מבסוט מהתפקוד שלו, הוא אמר, כרגיל, ושוב, סליחה ס