סופרת את מחוגי השניות

[ענתי44]

סופרת את מחוגי השניות../images/Emo133.gif

ולא כי כולם נופשים סביבי ואני מסוגרת בבית. ולא כי מעט השעות שחלקן היו לטיפול בענייני אמא או הבית אבל השאר היו עבורי נטו נלקחו.גם לא כי אין לי זמן או כוח ללכת לחדר כושר. ( אוי כמה אני מתגעגעת לשם) אלא כי אני לא עומדת במבט הכבוי של אמא. במבטים שלה כלפי הרחוב לראות מתי מגיעה ההסעה למרכז היום. בתימהון כל בוקר מחדש למה עוגת הגבינה האהובה עליה לא מוגשת לה. בערב הסדר שמתי שעון לשעה מוקמת כדי לשטוף לפני שאמא תתעורר, אבל לא הצלחתי לקום. כאב גב חזק.כששמעתי כעבור שעה קלה את אמא קמתי ונפלתי וקמתי ובאתי אליה.היא ראתה אותי וליטפה לי את הגב שלא יכאב.האמת חששתי נורא לקחת אותה לירושלים. שזה יותר מידי עבורה. שזה לטרטר אותה ואת גיסי ואחייני שיסחבו אותה במדרגות.ידעתי שאם אני אתנגד אז בני משפחתי יבואו לפה ולא היה לי לב לעשות את זה לסבא וסבתא מהצד השני. אני אנשים שאני אוהבת במיוחד.אבל החששות היו לא במקום כי אמא נהנתה.היא זכרה את המילים של השירים ושרה. קצת קיטרה בקטעי הקריאה שלא מדברים אליה יותר. בסוף הסדר היא היתה כל כך עייפה שאי אפשר היה להסיע אותנו. ונשארנו לישון שם.וחזרנו בבוקר... כל השבוע היה פשוט קשה. אמא לחוצה. יש ימים שהיא לא מדברת ויש ימים שהיא דובון לאלא.והמצות עשו לה שילשול. בקיצור סיוט מתמשך.מגז האוויר לא איפשר לי לקחת אותה החוצה.והיא גם סירבה. כי זה יום שישי ו"צריך להכין את השבת:, הימים השתבשו לה והיא חזרה לחיות בסיוט הישן שלה שיום שישי והיא לא מצליחה להכין לקראת שבת. מצפה בקוצר רוח ליום חמישי

 

[ליאורלילי]

ענתי , עוד מעט נגמר החג

ענתי החמודה, ערב חג ואת עם אמא ועוד יומיים וכבר אמא תצא למעון ואולי החזרה לסדר הרגיל ולאוכל הרגיל יביאו לה מרגוע פיזי וגם נפשי. אני רואה שהיא נהנתה בסדר ואפילו שרה איתכם. זה ממש נפלא איך יש דברים שנשמרים בזכרון וחוזרים. אני מאחלת לכן חג שמח ואולי תצליחי לצאת איתה קצת , מזג האוויר השתפר וזה יועיל לשתיכן. מקווה לפגוש אותך ביום חמישי בבני ברק. תחזיקי מעמד ותשמרי על הגב , טובה

 

[zs1957]

מחרתיים נגמר החג ואמא תחזור לשגרה

היי ענתי, צר לי לשמוע על סבלה של אמא.הרבה אנשים סובלים מהמצות,זה משמין, עושה עצירות, לאמא שלך המצות עשו שלשול.אולי כדאי שתתני לה פרכיות אורז, ודם תבשלי לה אורז.תפוח מרוסק ובנהה יועילו מאד.מחר יהיה יום יפה ואת יכולה להוציא אותה לטיול זה ישפר את מצב רוחה. אמא שלי חולה וגם המטפלת.מזל שאחותה בארץ והיא עזרה לה לבשל.הבאת ירופא הביתה למטפלת והיא קבלה תרופות. לאמא שלי נתנו תרופות לצינון.עכשיו הן משתפרות.ביום חמישי אלך לבקר את אנא. היו לי כל החג אורחים והייתי צריכה לבשל ולהכין .נהננו מאד.,פגשנו את המשפחה וגם חברים. אמא שלך תשוב למועדון יום ביום חמישי וזה יפחית לה את הבלבול. העיקר שנהנתן בסדרוהיא זכרה שרה את שירי הפסח. נתראה ביום חמישיבמפגש. חג שמח, זהבה שחם

 

[ענתי44]

אפילו אמא שלי שונאת אותי!../images/Emo122.gif|לב-

בבוקר, כשבמאמץ וכנגד ההתנגדות שלה, הושבתי אותה על הכסא אחרי שירותים היא אמרה לי שהיא כועסת עליי ושלא אוהבת אותי כי אני ממררת לה את החיים. פשוט רציתי למות!. אני יודעת שבעצם היא מוציאה עליי את הכעס שלה על ששינו לה את סדר היום שלה. ושהיא לא מצליחה להבין מה זה חול המועד או חג.וכנראה גם היו לה כאבי בטן, כי אחרי שעתיים היה לה שלשול חריף. התחלתי להכין צלי לצהריים ופניתי אליה, כמו שאחותי עושה בעיצה האם לטגן בצל לצלי, בדרך כלל היא שמחה חהסביר וגם אם היא משבשת מילים או נותנת הוראות לא מדוייקות או לא נכונות, ההנאה שלה מזה שהיא זו שמנהלת את הבית.הפעם היא התפרצה עליי. כמובן שזה היה סמוך לשלשול והצלי קצת נשרף לי. אבל הלב נשרף עוד יותר...

 

[zs1957]

ענתי החמודה-אמא שלך אוהבת אותך

היי ענתי, אמא שלך משלשלת מהמצות ויתכן שגם הבטן כואבת לה,אין לה מועדון והכל התבש לה ומאחר ואת הכי אהובה עליה והכי קרובה לה היא שופכת עלייך את כל הכעסים, והתסכולים. כאשר אנשיםכואבים ,מתוסכלים ועוברים שינויים הם עצבניים. ובעת מתח לחץ תמיד פוגעים באם הכי קרוב לנו. דברים כאלה מתרחשיםגםבין בני זוג. שלשול חריף וכאבי בטן יכולים להוציא אדם מדעתו.בדבריה החמורים כלפייך היא נתנה ביטוי לכאב שלה.אמא שלך אוהבת אותך מאד ולא פעם ספרת שהיא מחבקת אותך ומלטפת את גבך הכואב. אל תקחי את דבריה ללב מכיוון ,שאין היא מודעת לדבריה.בהתפרצות שלה היא רצתה לומר לך הבטן כואבת התחת שורף תעזרי לי. תשקי אותה בנוזלים שלא תתיבש.תשמיעי לה מוסיקה נעימה ,אולי היא תרגע.באם את זקוקה למתכונים אני אשלח לה באימל. יש לי מתכונים מעולים ואני מבשלת מצויין רואים לא.כעת אני במשטר אצל דיטנית קלינית כדי לרדת במשקל.אני יוצאת להליכה של שעה. תזכרי את השיר: "אין אהבה בעולם כמו אמא". להתראות מחר במשרדי העמותה. אני מקווה, שאת יודעת איך להגיע. אם תסתבכי תתקשרי לנייד שלי. כל טוב, זהבה שחם

 

[ענתי44]

תרווחו ותסעדו../images/Emo24.gif

אני לא מאמינה שהסיוט הזה נגמר. כמעט נגמר. קרוב להסתיים. אחרי שאצליח לשכנע את אמא לאכול. אני מרגישה כמו אוטו שכל ארבעת גלגליו פונצרו. שנה שעברה זה עבר בקלות ובנעימים. אם אני צריכה תזכורת להדרדרות הגדולה אז הנה ההוכחה. אין סיכוי שבשנה הבאה אני אסכים לעבור את זה שוב. גם אם מישהו למעלה יבטיח לי שאמא תשאר במצב הנוכחי ללא הדרדרות נוספת. קורנית חשבתי עליך השבוע הזה הרבה. בכל פעם שהיה לי קשה חשבתי עליך. שאת עוברת את אותו דבר.

 

[קורנית]

ענתי, חמודה

כל פעם שאני חושבת שאשתגע... אני חושבת עליך, ומקבלת פרופורציות נכונות. מה שאני "סובלת" (בעצם... בלי מרכאות יותר נכון) כמה ימים, את סובלת כל יום ויום... אז אני אומרת לעצמי לא להתפנק, וזהו. אני בבית שלי מיום ראשון. מדברת עם אמא כל יום בטלפון לפחות פעמיים... לא תמיד היא זוכרת שכבר דיברנו היום, או אתמול, או בכלל.... ובאה בטענות רבות שמזניחים אותה ולא אוהבים אותה. אני לא כלכך בקו הבריאות, עוברת כלמיני בדיקות, לא הכל יכולה להסביר לאמא - וסופגת כעסים שלא נמצאת אצלה מספיק, מעורבבים עם דאגות אמהיות מנדנדות קצת. כבר לא יודעת מה עדיף, בחיי..... בשבת אמא לא זיהתה אותי בערך חצי יום. ישבנו אצלה בסלון, והיא חקרה אותי מי אני, מה הקשר בינינו, אם הייתי באושוויץ כמוה, אם הייתי בבית שלה בטרנסילבניה, אם הכרתי את בעלה המנוח (אבא שלי!!!!!) ועוד כלמיני. הצלחתי איכשהו להסביר לה שאני הבת שלה, ואז אמרה ש"בא לה לבכות". למה? כי אני לא באתי אליה, ואני לא בסדר, כי לא ביקרתי אותה כל הזמן הזה.... ממש לא ידעתי מה לעשות. ואז נכנס בנדוד לכמה דקות, ומשהו קרה לה - ופתאום היא פנתה אלי בשמי, וידעה מי אני. אלא שאז שאלה מי הבחורה הנוספת שהיתה פה בבית קודם, ולא קיבלה שום הסבר שלי לגבי זהותה/ זהותי. כשהלכה לישון ספרה את הכסף שיש לה בארנק, ושמה אותו מתחת לכרית, כי היתה פה מישהי קודם שלא מצאה חן בעיניה..... קשה לי לראות אותה מתפרקת ומדרדרת כך. אבל עוד יותר קשה לי, ויסלח לי אלוהים או מי שישנו שם, אם בכלל, לראות שגם במצבי הבלבול האלה מה שיוצא ממנה זה בעיקר רוע וביקורת על אחרים, ושם פירגון וטובלב. מיום ראשון אנחנו מנסים להכניס אותה למועדון מלב"ב, מה שלא הצליח לנו לפני כמה חודשים. זה כרוך במאמץ עצום של נסיעות ולוגיסטיקה רבה... תחזיקו אצבעות שיצליח, לנו ולה!!!!

 

[ענתי44]

מחזיקה לה אצבעות וגם לכם

פשוט נקרע הלב לשמוע מה שאת מספרת. אני יושבת קוראת ובוכה. את יודעת מה, אחרי התופת עלי אדמות, שמישהו שלא בצדק לדעתי, הגדיר " פלנטה אחרת", באושוויץ, אז אי אפשר שלא להבין אותה.אם היא בתוכה נודדת לשם, הרי ברור שייצא רוע. ואני כל כך מבינה אותך. את מה שעובר עליך. אני מאמינה גדולה במרכזים האלו, ואם היה תלוי בי הייתי דואגת שיפעלו עד אחר הצהרים ובימי שישי וחגים.זה יתן לאמא שלך הרבה. גם אם תשב זועמת ותקטר, וישחרר אותכם לכמה שעות. אני מחזיקה לכם אצבעות. הלוואי ותצליח להרגיש שם טוב.

 

[ענתי44]

ברוך שהחיינו והגענו לזמן הזה

הלילה חלמתי חלומות סיוט. כשאני בדרך לאחותי ( לא הייתי שם כשנתיים) ומסתבר שאאלץ לישון שם בלילה ואני לחוצה כי השארתי את אמא לבד ולא יהיה מי שיעיר אותה לבית אביב. התעוררתי עם זיעה קרה והבנתי שזו שטות כי ראשית לעולם לא אלך ואשאיר את אמא לבד ושנית במקרה כזה היו מחזירים אותי עם האוטו. חזרתי לישון עם חיוך ואז חלמתי שאמא מחכה ומחכה ומתברר שלא הבנתי טוב וחוזרים רק ביום ראשון.הפעם זיעה קרה כיסתה אותי והחלום האחרון היה מציאותי שהחברה של אמא לא יכולה להשאר איתה ואני לא יכולה לנסוע לאיזה הופעה או משהו. טוב אז קרני שמש מצחקקות העירו אותי דקה לפני השעון המעורר. עשיתי הכל בנחת, אפילו רצתי למכולת להביא לאמא לחם טרי. ובשעה היעודה ההסעה הגיעה ואמא עלתה עליה בשמחה. ממהרת לקופה לברר מה עם האקסלון... כזכור מתחילת מרץ אני מנסה לקבל.