סופר השבוע - הנס כריסטיאן אנדרסן

ויהי ערב

מתברר שספרה הנפלא של פניה ברגשטיין ("בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים, שט ירח עגול ובהיר") מבוסס על סיפור מאת אנדרסן.
 
(ה)זמיר וקיסר סין

משל על חסרונות הטכנולוגיה. הזמיר היה מנעים לקיסר סין בשירתו, עד שיום אחד קיבל מתנה צעצוע בצורת זמיר, שהשמיע מנגינות נפלאות. מאז הקיסר לא רצה לשמוע את הזמיר החי, אך סופה של כל מכונה להתקלקל...
 

חוטהשני

New member
ופירוט קצר על הסיפור.. בסיפור מסופר על חייל בדיל ששונה משאר חבריו החיילים, בגלל שיש לו רק רגל אחת. החייל מתאהב ברקדנית - כי הוא רואה שגם לה יש רק רגל אחת, אבל באמת לרקדנית יש 2 רגליים ובגלל הצורה בה היא עומדת נדמה שיש לה רק רגל אחת..
 

sigalit33

New member
מוכרת הגפרורים הקטנה../images/Emo16.gif

זהו ללא ספק הסיפור שאהוב עלי ביותר של אנדרסן. על הילדה הקטנה והענייה שמבקשת למכור גפרורים בלילה קר אך איש אינו שם עליה לב והיא (זהירות
) מתה בעודה מנסה להתחמם באש הגפרורים... סיפור על אדישות, חמלה, רוע ותקווה. מומלץ מאד התרגום של רחל עזוז בהוצ' כנרת מלפני שנתיים או שלוש, מאד נאמן למקור ועם איורים נפלאים.
 

sagiberg

New member
מלכת השלג ../images/Emo113.gif

המלכה הרעה נשאה את קיי לביתה שבצפון ושם שכח את גרדה אהובתו ואת ביתו. גרדה חיפשה אחריו וכשמצאה אותו בתום מסע רב תלאות, נישקה אותו ואהבתה המיסה את הקרח שבליבו
 
מגזרות נייר

לא הרבה יודעים, אבל אנדרסן היה אמן מגזרות נייר מוכשר. הוא כל הזמן הסתובב עם זוג מספריים, והיה חותך כל דף שראה. בערך 200 מהן מוצגות בספריה המלכותית בקופנהאגן.
 

sigalit33

New member
מעשייה אמנותית

הז'אנר בתוכו יצא אנדרסן נקרא "מעשייה אמנותית". הכוונה היא לכך שאנדרסן השתמש במאפיינים של מעשיות עממיות אבל שלא כמו פרו (הצרפתי) או גרים (הגרמניים), שהסתמכו על סיפורי עם קיימים והעלו אותם על הכתב, אנדרסן כתב ויצר את סיפוריו באופן מקורי. לא פלא אם כן, שמקובל להתבלבל בין ספורי אנדרסן לבין ספורים עממיים אחרים.
 
(ה)נסיכה על העדשה

האם רגישות של העור היא סימן לאצילות? בחורה שנראית לא משהו מגיעה לארמון. המלכה, שמחפשת שידוך לבנה הנסיך, משכיבה אותה על הר של מזרונים, ומתחת למזרון התחתון שמה עדשה (מין קטניה). כשהבחורה אומרת בבוקר שהיא לא יכלה לישון, כי משהו הפריע לה - המלכה מייד יודעת שהיא נסיכה אמיתית.
 
(ה)נעליים האדומות

ספור מלנכולי על תשוקתה של ילדה קטנה לנעליים אדומות, והעונש (הפסיכי לחלוטין) המתלווה למימוש תשוקה זו...
 
למעלה