ובמילים...
נני אסור, נני מותר מותר ורצוי ללמד הורים להתמודד עם ילדיהם, אך לא על חשבון הילד. חשיפת המצוקות במשפחה בפריים טיים עלול להזיק להם באופן חמור אסנת הראל | 12/7/2010 בשבוע שעבר הוזמנתי לחוות את דעתי בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ דנון וביוזמת ח"כ זוארץ, אשר עסק בחשיפת ילדים במסגרת התכנית "סופר נני". ראוי לציין שהתכנית חשובה כי היא מעלה את המודעות לנושא החינוך להורות לפריים טיים, ומאפשרת להורים ללמוד מהסיטואציות ואולי גם לעודד אותם להרחיב את הידע בהורות במסגרות מקצועיות. עם זאת, אני רוצה להתייחס לנושא קריטי של חשיפת הילדים בתכנית זאת ובדומות לה. הילדים נחשפים במצבי מצוקה של מתח, בכי וצעקות. הם מוצגים בצורה מגמתית, ותכונותיהם הטובות אינן באות לידי ביטוי. הילדים נחשפים במצבי משבר, מריבות ותפקוד לקוי. הם הופכים בן לילה ל"סלבס", אך לא בשל כישוריהם, אלא דווקא בשל קשיים ומצוקה. כקטינים, אין להם דעה באשר לנכונותם להיחשף ולהתפרסם באופן הזה. תהליך ההדרכה בתכנית לא מכבד את הילדים, הוא נעשה "מעל ראשיהם" ולא ניתן להם הסבר רציונאלי. נוצר רושם שהילדים הם "פיונים" במשחק של "הגדולים" - ככל שהמצוקה גדולה והיחסים רחוקים מהנורמה, כך הרייטינג גבוה יותר. בנוסף, איננו יודעים את השפעת החוויה האישית על הילדים בטווח הקרוב ובטווח הארוך, הן במפגש עם החברים ביום המחרת והן בתחושת העצמי שלהם. בבוא העת יכולים הילדים לטעון כנגד הוריהם על שאפשרו את החשיפה והחדירה לפרטיותם. גם הורות צריך ללמוד האם ניתן לקיים מודעות להדרכת הורים - שכה נחוצה בחברה הישראלית - מבלי לפגוע בילדים מחד וברייטינג הקדוש מאידך? בוודאי. ניתן לצלם בעיקר את ההורים מספרים ופחות צילומי "מציאות" בהם מעורבים הילדים ובכך לצמצם משמעותית את הופעות הילדים; אפשר להיעזר בוועדת מומחים חיצונית לתכנית בשלבי העריכה על מנת למזער חשיפה מביכה; יש לתת למשפחה ליווי מקצועי של מטפל משפחתי מוסמך, ללא מצלמות, כחלק מהתהליך; חשוב לבצע באופן מיידי סקר הבודק לאורך זמן את ההשפעה על הילדים שהשתתפו בתכניות העבר; צריך לבטא באופן קבוע הוקרה לילדים על שהם, בהתנדבותם לתכנית, מלמדים אותנו שיעור. נכון, הטלוויזיה איננה גורם חינוכי, אולם במיוחד בתכניות שיש עימן למידה מחד וסיכון בפגיעה, מאידך, יש להיעזר במומחים וכך גם הרייטינג נשמר וגם המשתתפים שעל גבם נבנה הרייטינג ייצאו נשכרים, לומדים ומתוגמלים בחזקת רווח הדדי. מטרת הדרכת ההורים, לפי גישתנו, היא להבין את מטרות הילד – מטרות שהן לעולם חיוביות: הילד מחפש את דרכו הסובייקטיבית להרגיש שייך. תפקיד המנחה, ביחד עם ההורים, הוא לזהות את הטעויות הבסיסיות שאימץ לעצמו הילד אשר בגינן הוא נוקט התנהגות מפריעה או לא מקובלת, ולהציע לילד הזדמנות מושכלת לתיקון הטעות הבסיסית, על פי הצרכים הייחודיים שלו. נכון לומר את הדברים בבהירות - הורות צריך ללמוד, לפני כל עיסוק או תפקיד אחר בחיים! ראוי שמדינה תעודד הורים לקבל הדרכה וידע בכל הקשור בחינוך וגידול ילדים, במטרה לחזק את יכולותיהם והמיומנויות להן הם נדרשים, לטפח אווירה משפחתית טובה ולשפר את היחסים במשפחה ובחברה. זו משימה לאומית. הטלוויזיה – בעיקר בשעות הפריים-טיים ובתכניות כדוגמת "סופר נני" – היא כלי החיברות היעיל ביותר ליצירת המודעות להנחיית הורים. עם זאת, תכניות אלה חייבות לפעול על פי הכללים שציונו לעיל – באופן המכבד את הילדים ומגן שאף לא ילד אחד ייפגע בדרך זו או אחרת. הכותבת היא מנכ"לית מכון אדלר - מייסד את ביה"ס להורים בישראל ומפעיל מאות קבוצות למידה ברחבי הארץ
