מניע מסחרי הוא לא תמיד רע
בהרבה מהמקרים זה דווקא מביא גב כלכלי חזק שמאפשר הפצה טובה יותר והגעה לאיכויות ברמה יותר גבוהה, ואני לא מדבר כאן רק על קומיקס.
ובכלל, מסחריות לא תמיד מתנגשת עם יצירתיות.
אתה משווה את "סופר סטרייקה" לקומיקס על שקע ותקע ואני שואל אותך- האם המניעים של מרוול, די סי ושאר חברות הקומיקס המובילות הם מסחריים או יצירתיים?
בכל מקרה, זה לא נראה לי מדד שראוי להתייחס אליו כשנותנים ביקורת למוצר הסופי.
כקומיקס בפני עצמו, הוא דווקא נראה לי לא רע באופן כללי, אם כי יש כמה דברים שלי אישית מציקים בעין כמו הטקסט הצפוף בבלוני הדיבור וגם הפונט שבחרו בו וגם חוסר העקביות בגריד בין עמודי הקומיקס השונים (מרווחים לא אחידים בין הריבועים וגדלים שונים בלי סדרתיות מסויימת).
אני מודה שגם לא קראתי את הקומיקס במלואו ואני מתייחס רק לעמודים שהוצגו במאמר עצמו.
ובקשר להערה על המחסור בקרדיטים ליוצרים- אני מסכים שזה חבל לי, בעיקר בהיותי יוצר בעצמי, אבל אני מניח שזה באמת קשור לעובדה שמדובר בחברה גדולה וחוזים והסכמים וכל הדברים האלה וגם אלוהים יודע כמה אנשים עובדים על כל קומיקס כזה, יש לי הרגשה שזה הרבה יותר מבחור אחד. לא שאני מצדיק את זה שלא מציינים אותם. כמובן שהייתי שמח לראות קרדיטים ליוצרים.