סופשבוע בפורום

ולשאלה השבועית, שכמעט וברחה


האם בעקבות המרחק-היחסים עם בני המשפחה המורחבים השתפרו/השתמרו/נהיו פחות טובים
 

forglemmigej

New member
סופשבוע עם היום הראשון של האביב

הכל פורח ומלבלב במיוחד הכרכומים בשלל צבעים.
השבוע סיימתי לראות את בית הקלפים העונה הרביעית ואלו תובנותי, הסדרה מבוססת על סדרה בריטית בעלת אותו שם , אלא שבניגוד לבריטית שמראה איך פוליטיקאים דורכים על אחרים בדרכם לצמרת האמריקאית לוקחת את זה כאילו זו תחרות ויש או לוזר או ווינר, אין את הצחוק של הדרך בה דברים נעשים , אבל זה בגדול ההבדל בין סדרות אמריקאיות לבין שאר העולם , רובין רייט יפהפיה מהממת אין ספק, שחקנית קצת פחות , יש לה שלוש הבעות בפנים ואיתן היא משתמשת בכל מצב נתון, אין מצב שסתומה כזו (הדמות לא רובין עצמה, זו הרי דמות וירטואלית) תגיע ככה לטופ ותצליח לשכנע כל אחד בצדקת הדרך, ממש לא קניתי את זה, קווין ספייסי שחקן אדיר אבל הנטיה הזו שלו לדבר בפסקנות לקראת סוף כל משפט נשמעה יותר ויותר כמו איזה פאנץ ליין מתוכנית סאטירה כלשהי. אלו היו בעיקר הבעיות שלי בלצפות בסדרה עד הסוף .
סדרה אחרת שהתחלתי לראות היא מחוברים העונה השביעית זוהי תוכנית נהדרת ותמיד לוקחים אנשים עם כושר ביטוי יוצא מהכלל ושגם מספיק נרקיסיסטים בשביל לתעד את עצמם בכל רגע נתון , כמובן שזה עובר עריכה והרבה פעמים מרגישים שהבמאי אומר למתעדים ולמתועדים מה להגיד , בפרק שהתחלתי לצפות יש שלושה גיבורים, ניר פרידמן שהבנתי שהיה איזה שחקן בסדרה בשם פלורנטין , אני לא צפיתי באף פרק אז אין לי מושג על האיכויות, הוא מוזיקאי שחי בצפון באיזה מושב עם ילדה שכמובן קוראים לה שחר (נו כל השמות הגנריים לבנות בגיל הזה, שחר, רון, אריאל, דניאל הבנתם את הקטע) ויש להם שני ילדים קטנים , ניר חושב שהוא דוגמנית בת 18 שיכולה לקום כל יום באחת בצהריים. לא. יש לו התחיבויות ופתאום יש לו שני תינוקות על הראש כי גברים מהסוג הזה תמיד מוצאים פרק ב עם מישהי מאד מאד צעירה שכמובן רוצה ילדים ולגור בבית במושב...הדמות השניה היא בחורה לסבית בשם ציפי שהיא מפיקה או אשת יחסי ציבור ויש לה ולאשתה בחורה יפהפיה בשם רימה ילד ועכשו היא רוצה עוד אחד,ציפי הכי מצאה חן בעיני כי היא הולכת עם האמת שלה כמו שאומרים בכוכב נולד או בכוכב הבא לכל זמר בפוטנציה , היא הזכירה לי את עצמי פעם לפני שנים כשחשבתי שגם אני בקטע לאחר גרושי וקבעתי עם מישהי להפגש בסינמטק בירושלים , זה היה לפני עידן הפייס שלכל אחד יש רזומה עד גן הילדים , בסוף החלטתי שאני לא בקטע והתקשרתי את הפגישה בטענה שאני לא ממש כזאת ואין לי ענין לפגוע בה סתם, השיחות הועברו לתא קולי היא לא ענתה , זה היה ביום חמישי. היה באותו יום פיגוע באיזה אוטובוס והמסכנה היתה באותו אוטובוס ככה שלא יכלה לענות לי לעולם, גם היא לא הגיעה לפגישה..
הדמות השלישית היא אשתו של איזה מאמן כדורגל בשם גיא לוזון או איך שקוראים לו בבלג'יק גי לוזון. דמות ממש לא מענינת



 

forglemmigej

New member
את יודעת מה היתה הטרגדיה האמיתית בסיפור

אותה אשה יצאה מהארון בגלוי ,היא חיתה בקרב אוכלוסיה מאד אורתודוקסית שישר נידו אותה , אחרי פיגועים לא עלינו ,צריך לבוא לזהות את הגופה ובדרך כלל מזמינים את בני המשפחה בשביל הזיהוי , המשפחה שלה לא היתה מוכנה בשום אופן לבוא לזהות ולהביא אותה לקבורה .
 
שום דבר ששוה לספר לא קרה השבוע.

בוני נשארה בבית יומיים בגלל התקררות, אז היה קצת שונה. זהו.
מצרפת כמה תמונות ששמתי בפורום צלמים חובבים השבוע, סתם בשביל הכייף


ולשאלת השבוע: האם בעקבות המרחק-היחסים עם בני המשפחה המורחבים השתפרו/השתמרו/נהיו פחות טובים?
מערכת היחסים כמובן השתנתה, אבל אני לא יכולה להגיד שזה לטובה או לרעה, זה פשוט שונה. דווקא הפייסבוק שפרץ לחיי כשהיינו כבר בחו"ל, קירב אותי לאנשים שונים. הכניס אותי לחייהם גם ממרחקים

כשאני בביקור בארץ, מצחיק לראות איך אבא שלי מסתכל אלי, מדברת עם הדודה על דברים משבוע שעבר ולפני חודש, והוא אומר, מאיפה את יודעת? אני יותר בקיאה בחיים של חלקם ממנו, שחי בארץ






 

shuttles3

New member
הסופ" שלנו -

היה עייף... אני הייתי מאוד עייפה (בסופו של דבר אתאושש ממעבר השעון הזה, מבטיחה), כנ"ל הילדון, כך שמצב הרוח היה בהתאם. בכל אופן, עשינו את הדברים הרגילים, רק עם יותר עייפות ויותר עצבים
. טיול, קניות, ביקור בספריה, משחקים בבית, בישולים וכו'. כך שבסיכומו של דבר, היה כיף
.
&nbsp
לשאלה השבועית:
במקרה של המשפחה שלנו, אין לשאלה זו תשובה. החיים השתנו מאוד ב-7 השנים האלה. נולדו ילדים משני הצדדים של האוקיינוס, ההורים עברו דירה והתאוששו קצת כלכלית, ההורים מהצד השני התגרשו, באמת הרבה דברים קרו בשנים הספורות האלה. מה שכן, אני יכולה לומר בבטחון ששום דבר ביחסים שביננו או בינם לבין עצמם לא מפתיע אותי. הרבה יותר רגוע לנו ככה, למרות שאני בטוחה שאנחנו מפספסים הרבה מאוד למידה משותפת.
 
למעלה