סופשבוע רגוע לא בגלגלצ
לא בגלגלצ זה משום שאנחנו פשוט לא קולטים את זה כאן... אני בטוחה שכולכם תהו מה אשקה המסכנה עשתה באילת המרוחקת מכל העולם בערב יום שישי. טוב, לאלה שתהו פעם, ל א ר ע ל ג ו ר ב א י ל ת.. באמת שלא. אני דוגמא חיה. ערסים יש בכל מקום, וכשיודעים איפה להסתובב, לא רואים אותם. בילויים, טוב. כאן נדפקנו, אבל מאלתרים, ובכלל, למי שאוהב מוזיקה ישראלית יש אחלה של פאב שמביא כל שבוע להקה או זמר שווה זה או אחר. ובכן, ביום שישי זה, לאחר שהחוג הכי מקסים שהומצא בעולם (אתגרים)נסגר עקב העדר מדריך ותקציב (כמה טיפוסי), החלטנו ארבעה מאיתנו לא לסגור את הגולל על טיולים באיזור ולגרור עוד שני אנשים שהקשר היחידי שלהם אל הטבע הוא העובדה שהם חברים שלנו, לטיול בהרי אילת. יום שישי, ארבע אחר הצהרים, נקודת יציאה אצלי בבית והולכים. לאחר שעתיים בערך הגענו למקום הלינה. הבנים החליטו שהם עושים לנו את האוכל, אז כדי שלא נהייה להם בין הרגלים, הלכנו לטפס לאיזו תצפית. ואו איזה נוף. עלינו על הרון קטן כזה, לא יותר ממאה מטר גובה אנכי, אבל ממש לא צריך יותר מזה. הרוח למעלה כלכך חזקה, אך עדיין נעימה, רואים את הכללללללל מהקיבוצים בצפון, מבט טוב על ירדן במזרח ועד לים היפיפה שלנו מדרום. ממליצה לכולם. ירדנו למטה, אכלנו פסטה לא מבושלת מידי, רוטב אדום בלי מלח (שכחנו
), סלט נפלא (עד כמה שאפשר בלי מלח) ושניצלים. ארוחה שלא מביישת את הארוחות בסילבסטר בבתי המלון. נשבעת. לקראת הערב, כשירד חושך, הכלבה של חברה שלי, שנדי, החלה להראות סימני עצבנות. היו באיזור צבועים וזה שיגע אותה. היא כלכך הלחיצה את כולם, אז החלטנו למצוא מקום אחר ללון בו. תשמעו, לא כלכך נעים ללכת להשתין ופתאום לראות עיניים מביטות אליך בחשכה... מצאנו מקום חדש עשינו תה עם המוןןןןןןןן סוכר. נראה לי קיבלתי הרעלת גלוקוז) ואז סתם בשביל הכיף, התקשרנו למדריך שלנו, שליווה אותנו כבר שנים במרכז אתגרים והצענו לו לבוא. הוא בא בסביבות 12 והביא לנו קולה וופלים, עשינו הפעם קפה הם דיברו הרבה אבל אני וחבר שלי פשוט נפלנו באיזה שלב ונרדמנו. בפעם הבאה שאני אראה אותו אני אתן לו התנצלות. היה נחמד לישון. רק הירח שהיה די מלא, ובהתחלה נורא מיוחד (כי היה כלכך הרבה אור, רק עם הירח) הפריע כי הוא נורא בוהק. קמנו עם הזריחה, ועשינו אוכל. הם הביאו משום מה מלאווחים אז הכנו אותם עם סלט פירות. התחלנו ללכת לסיבובון, וחזרנו לעיר. רצינו להספיק לרדת לים, אבל אני כמעט נרדמתי בדרך, אז ויתרתי, נכנסתי לכאן, כתבתי את זה ועכשיו אני הולכת לישון! זה היה סופשבוע בעיר אילת
לא בגלגלצ זה משום שאנחנו פשוט לא קולטים את זה כאן... אני בטוחה שכולכם תהו מה אשקה המסכנה עשתה באילת המרוחקת מכל העולם בערב יום שישי. טוב, לאלה שתהו פעם, ל א ר ע ל ג ו ר ב א י ל ת.. באמת שלא. אני דוגמא חיה. ערסים יש בכל מקום, וכשיודעים איפה להסתובב, לא רואים אותם. בילויים, טוב. כאן נדפקנו, אבל מאלתרים, ובכלל, למי שאוהב מוזיקה ישראלית יש אחלה של פאב שמביא כל שבוע להקה או זמר שווה זה או אחר. ובכן, ביום שישי זה, לאחר שהחוג הכי מקסים שהומצא בעולם (אתגרים)נסגר עקב העדר מדריך ותקציב (כמה טיפוסי), החלטנו ארבעה מאיתנו לא לסגור את הגולל על טיולים באיזור ולגרור עוד שני אנשים שהקשר היחידי שלהם אל הטבע הוא העובדה שהם חברים שלנו, לטיול בהרי אילת. יום שישי, ארבע אחר הצהרים, נקודת יציאה אצלי בבית והולכים. לאחר שעתיים בערך הגענו למקום הלינה. הבנים החליטו שהם עושים לנו את האוכל, אז כדי שלא נהייה להם בין הרגלים, הלכנו לטפס לאיזו תצפית. ואו איזה נוף. עלינו על הרון קטן כזה, לא יותר ממאה מטר גובה אנכי, אבל ממש לא צריך יותר מזה. הרוח למעלה כלכך חזקה, אך עדיין נעימה, רואים את הכללללללל מהקיבוצים בצפון, מבט טוב על ירדן במזרח ועד לים היפיפה שלנו מדרום. ממליצה לכולם. ירדנו למטה, אכלנו פסטה לא מבושלת מידי, רוטב אדום בלי מלח (שכחנו
), סלט נפלא (עד כמה שאפשר בלי מלח) ושניצלים. ארוחה שלא מביישת את הארוחות בסילבסטר בבתי המלון. נשבעת. לקראת הערב, כשירד חושך, הכלבה של חברה שלי, שנדי, החלה להראות סימני עצבנות. היו באיזור צבועים וזה שיגע אותה. היא כלכך הלחיצה את כולם, אז החלטנו למצוא מקום אחר ללון בו. תשמעו, לא כלכך נעים ללכת להשתין ופתאום לראות עיניים מביטות אליך בחשכה... מצאנו מקום חדש עשינו תה עם המוןןןןןןןן סוכר. נראה לי קיבלתי הרעלת גלוקוז) ואז סתם בשביל הכיף, התקשרנו למדריך שלנו, שליווה אותנו כבר שנים במרכז אתגרים והצענו לו לבוא. הוא בא בסביבות 12 והביא לנו קולה וופלים, עשינו הפעם קפה הם דיברו הרבה אבל אני וחבר שלי פשוט נפלנו באיזה שלב ונרדמנו. בפעם הבאה שאני אראה אותו אני אתן לו התנצלות. היה נחמד לישון. רק הירח שהיה די מלא, ובהתחלה נורא מיוחד (כי היה כלכך הרבה אור, רק עם הירח) הפריע כי הוא נורא בוהק. קמנו עם הזריחה, ועשינו אוכל. הם הביאו משום מה מלאווחים אז הכנו אותם עם סלט פירות. התחלנו ללכת לסיבובון, וחזרנו לעיר. רצינו להספיק לרדת לים, אבל אני כמעט נרדמתי בדרך, אז ויתרתי, נכנסתי לכאן, כתבתי את זה ועכשיו אני הולכת לישון! זה היה סופשבוע בעיר אילת