סופשבוע של אופנים - נקודות ציון
יום שישי: בערך בין 8:30 ל-9 בדרך לפעילות טכנית אתגרית בסיכון גבוה ב"קיפצובה" אשר בצובה נצפו הממצאים הבאים -
בכניסה לדרך הג'יפים המוני מכוניות חונות עם מנשאים, בתחנת הדלק פז כמה מטרים בהמשך תמונה דומה.
בכניסה לכביש המוביל מאשתאול לצובה נצפה רוכב כביש בודד מתחיל את המסע הארוך כלפי מעלה. דרך אגב, זהו כביש מדהים, דבר שאינו חדש לרוכבי הכביש מן הסתם, אך לשטיחון כמוני שהרבה לעבור את הציר בתואי המקביל בשטח היה זה חידוש מרענן. הכביש מזכיר נופים באירופה כולל קירות סלע היורדים ממש על שפת הכביש, ללא שולים, מהצד השני תהום ומקום מזערי לשני רכבים. די מדהים לחשוב על רוכבי הכביש העוברים את הקטע הזה, כשנהג ישראלי עצבני התקוע מאחור מצפצף במרץ...
אנקדוטה - האם היה זה רוכב כביש שחמד לצון ותקע בתחילת העליה שלט קטן על שולי הדרך שמציין "Passo Sattap 14.1km" - במסורת שלטי הדרך באיטליה שמציינים את המרחקים עד מעבר ההרים הבא...ברוכים הבאים למעבר ההרים בסטף...
חום של צהרים - 12:45 - כבר בחזרה מצובה - שוב רוכב כביש בודד שוב ממש בתחילת העליה - בחום הזה אפשר לקרוא לזה נחישות אמיתית (במיוחד אם הוא הגיע עש למעלה). יום שבת - הפעם על האוכף: אין כמו רכיבה נינוחה בצל של פארק בריטניה לכיוון תל עזקה. נחמד לנפוש מרכיבות נפח של אמצע שבוע לטובת מעוררי אדרנלין כמו מבחר הסלעים והמדרגות של שבילי הפארק. החל משביל האלות, דרך המדרגות התלולות ושאר הדרופונים בדרך לתל עזקה. נפלא! הנוף מהתל, דרך אגב, משתק. שקט מדהים ומולנו על כביש 38 השקט ממכוניות, נחילים קטנים של רוכבי כביש חגביים. מפגש עם חבורת רוכבים ירושלמיים צבעונית שנהנית גם היא מרכיבה חסרת מסלול מוגדר. במילה אחת: אהבנו! ונסכם בשאלה: מתל עזקה יורדים בירידה התלולה הטחונה מאד מאד ופונים ימינה לסימון כחול. הסימון הכחול חוצה דרך רחבה וממשיך לכיוון מטה. עד לאן הוא מגיע? אנו נאלצנו לחתוך שמאלה בדרך הרחבה, חזרה לכיוון הכניסה לפארק עקב השעה ולא יצא לנו להמשיך בשביל החביב הזה...
יום שישי: בערך בין 8:30 ל-9 בדרך לפעילות טכנית אתגרית בסיכון גבוה ב"קיפצובה" אשר בצובה נצפו הממצאים הבאים -