הכנתי לביבות בטטה (וסיפור).
אוכל צריך להכין באהבה. האמת היא שהמשפט המקורי ששמעתי היה שסנדביץ' צריך להכין באהבה. אבל זה נכון לכל אוכל.
למי שלא יודע, הילדים בביה"ס משווים סנדביצ'ים, לפעמים מחליפים ביניהם. גם מורים לפעמים שמים לב. היה לי הסכם עם הבנות. סנדביץ' שוקולד רק פעמים בשבוע ואפשר עוד פעם גם סנדביץ' מתוק אחר (חלבה וכד'). יכול להיות גם יותר אבל רק אם זה יום ארוך (יום של שני סנדביצ'ים) או יום עם מבחן. בשאר ימי השבוע נתאם תפריט. כל ערב נהגתי לשאול מה להכין בבוקר. הקטנה שלי (שהיום בת 25). פעם בשבוע – רצתה גבינה צהובה בלי תוספות. פעם אחת, ביום כזה, המורה שאלה "מה זה? היום סנדביץ' לא מושקע"? ללמדכם שלבנות שלי יצא שם שאבא שלהן מכין להן סנדביצי'ים מושקעים.
פעם אחת, כך סיפרה הקטנה, שאלו אותה חברים מה אבא שם לה היום בסנדביץ'. ענתה: "חסה, טונה, תירס ואהבה". בחיי שכך ענתה. זה היה אחד הסנדביצ'ים שאהבה.
שבוע אחר-כך שמעתי תכנית ברדיו 103 עם גבי גזית. בכל יום היה מארח מישהו לכמה דקות בנושא מסוים – כל יום של השבוע באותו נושא. ימי חמישי (אם אני זוכר נכון) היה בענייני אוכל. יום אחד ארח מישהי שדיברה על הכנת סנדביצ'ים לילדים לבית הספר. אמרה מה שאמרה והוסיפה "... והכי חשוב להכין לילדים את הסנדביץ' באהבה". למה? האם מידת החשק והאהבה בהכנת הסנדביץ' משפיעה על טעמו? כנראה שכך. והילדים מרגישים. כששמעתי את הדברים התחלתי לצחוק ונזכרתי במה שאמרה לי הילדה.
אחת הבנות בבית השבוע, ורציתי היום להכין כתוספת לעיקרית, משהו שכבר הרבה זמן לא הכנתי. לביבות. כי מה עושים בדרך כלל מתפוחי אדמה? פירה, צ'יפס, מבושל, מאודה, מטוגן אבל כך או אחרת – זה תפוחי אדמה. הפעם במקום הלביבות הסטנדרטיות מתפוחי אדמה, הלכתי על בטטות (מי שרוצה – מתכון בהמשך). הבת לא התלהבה מזה בהתחלה. לקח לה בדיוק חמש דקות, "להתפייס" עם הלביבות. אכלה ובסוף אמרה "באמת נחמד לפעמים לאכול משהו אחר". ייפי-אי-איי זכיתי במדליית ארד. גם משהו, לא?!
ההרכב ל-8 לביבות (הפרינצסה לא אוהבת לביבות שביקרו במקרר אז לא הכנתי הרבה).
2 בטטות בינוניות, מגוררות בפומפיה – לא בגרירה הגסה (הן לא מפרישות הרבה נוזלים). אפשר במקום זה תפוחי אדמה ואפילו לערבב עם גזר מגורר. תפוחי אדמה מפרישים הרבה נוזלים וצריך לסחוט היטב או לשים במסננת שיגירו את הנוזלים.
בצל בינוני קצוץ דק.
2 ביצים.
קמח מצה (אין מידה. שמים בסוף כמות שהתערובת לא תצא קשה או יבשה מדי. קצת עסיסית).
מלח ופלפל שחור לפי הטעם.
מערבבים הכל היטב (קמח מצה שמים בסוף ומערבבים היטב).
מטגנים טיגון חצי עמוק להשחמה מלאה.
גם לי היה טעים מאד.
תהנו.
בבלוג שלי - הסיפור השלם.
[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya[/URL]