וויסקי, יין, בירה
נתחיל עם הוויסקי:
היה דוגמית של הלגבולן 18 מהפסטיבל של איילה השנה, וויסקי מדהים. היה את כל האופי של ה16 אבל 10 רמות מעל. הרבה עשן, כבול, תבלינים וכל מיני דברים קשורים לענבים. וויסקי מדהים. שהייתי באיילה טעמתי את כל הביקבוקים של הפסטיבל חוץ מלגבולן והיה נורא מבאס, אז תודה ענקית לאסף על הדוגמית.
ביום רביעי היה ערב גלנדרונאך של MMI. מה שבדרך כלל מאפיין את המזקקה זה יישון בשרי, ופה היו 2 בקבוקים עם פיניש\סוג חבית אחר, אחד שהתיישן בחביות אלון צפרתי ופיניש בחביות מרסאלה, ואחד מחבית סוטרן בודדת. המרסאלה היה נחמד, מאוד מעניין ושונה מגלנדרונאך רגיל, הרבה פרות, קצת תבלינים, אך מר מדי לטעמי בסיומת. וויסקי מחביות סוטרן לא כל כך אהוב עליי בכללי, אז פחות אהבתי את זה, לאומת שלא היה מתוק ברמה לא טובה כמו חלק מהוויסקים שמתיישנים בחביות אלה. עלתה קצת ריח של גופרית שהיה מעניין.
בנוסף היו 2 חביות PX בודדות, אחד מ2003 ואחד מ2002. זה היה כיף מ2 סיבות: קודם כל יש כל כך הרבה חביות PX בודדות מגלנדרונאך, אבל כולם מ1995 וכל אל שטעמתי פשוט מרגישים כמו שרי PX מחוזק באלכוהול, אז פה אולי בגלל הגיל הצעיר יותר הורגש יותר האופי של התזקיק, שאהבתי מאוד. בנוסף בגלל שהוויסקים היו מאותו סוג חבית וקרובים בגיל נתן הזדמנות לעשות השווה בין 2 חביות דומות ואיך הוויסקי עדיין יכול לצאת שונה.
ובסופ"ש פתחתי בקבוק קילקרן 12. למי שלא מכיר, קילקרן הוא וויסקי ממזקקת גלנגייל שנסגר בתחילת המאה ה20. החברה שמחזיקה את מזקקת ספרינגבנק קנו את גלנגייל ב2000 וב2004 התחילו לזקק שם שוב. מ2009 הוציאו כל שנה גרסא בשם Work in Progress באצוות של 9000 בקבוקים כדי לתת לאנשים לעכוב אחרי הוויסקי. אז סוף סוף יצא הגרסא הרשמית שלהם, בן 12. מדובר בוויסקי בסגנון של פעם, גוף מלא, הרבה טעמים של שמנים ועשבים, קצת כבול (מעושן ל11ppm או משהו כזה). וויסקי נהדר ובמחיר טוב גם (סביב ה50 יורו באירופה).
בירה:
הלכתי בתחילת השבוע למקום בשם בני'ס בכפר סבא. המקום הוא cask ale pub קלאסי, שאין עוד כאלה בארץ. יש לו ברזי אייל אמיתיים והמקום שקט וקטן ובול מתאים לשתייה של איזה בירה קרה אחרי היום עבודה. יש לא 3 חביות מתחלפות של בירת בוטיק ישראלית. מומלץ בחום.
בנוסף יצא לטעום את הבירת לפרואיג של הדיקטטור, גרסא מיוחדת שעשוי עם וויסקי לפרואיג עבוד בירס. ממש ממש הזכיר לי את הוואש שטעמתי באיילה אך עם פחות גזים וקצת יותר פרותיות. ממש תענוג, אשתדל להשיג עוד כמה בקבוקים ולשמור לחורף.
יין:
בשישי שתינה בקבוק קדש ברניה קברנה סאביון 2014 של רמת נגב. לא להית. האף היה פירותי מדי לטעמי והרגיש חסר גוף בכלל. באסה כי אני בדרך כלל אוהב את מה שיצא משם.
