סופ"ש ארוך בפריז

[אושר מ]

סופ"ש ארוך בפריז

למרות האירועים יוצאי הדופן האחרונים, הצלחנו להתנתק לארבעה ימים ולהנות מעיר שהיתה מהממת כתמיד, גם אם שקטה מהרגיל.

תכף אשתדל לפרט קצת על המסעדות בהן ביקרנו, אבל אציין גם שהיינו, בהתאם לשמנמנות המבקרות בלא מעט פטיסרי החל מהבסיסיים כמו ל'דורה ואנג'לינה בהם אכלנו ארוחות בוקר, לקלייר ולז'אק ז'אנן.
בחלק מהמקומות היינו בחסות הסיור של שרון (שלפעמים מבליחה פה) שלמרות ההיכרות המעמיקה של אחותי עם פריז הצליחה לחדש אפילו לה.

אז בקצרה על הפטיסרי שאני זוכרת:
באנג'לינה אכלנו את ארוחת הבוקר הראשונה. חלקנו ארוחה אחת. ולאחריה קינחנו בקינוח שלהם - המון בלאן. גולת הכותרת באנג'לינה היא השוקו החם כמובן שהיה נפלא. אני פחות מתחברת למון בלאן כי זה מתוק לי מידי אבל אחותי מאוד אוהבת. עם האורחה הוגשו 3 מאפים מהם זכור לי לטובה מאוד המאפה עם הוניל והצימוקים. וריבת הפטל היתה מצויינת.

בל'דורה אכלנו את אותה ארוחת בוקר (כלומר המורחבת, זו שמגישים גם חביתה וסלט פירות עם המאפים הבאגט החמאה והריבה בתוספת פעמיים שתיה). הארוחה היתה טובה. מודה שויתרנו הפעם על קינוחים וכו' מפאת קוצר זמן אבל הם מוכרים לשתינוויש כל כך הרבה אחרים עוד בדרך...
באותו הערב גם ביקרנו בז'אנן. הזמנו את הפאי לימון ובזיליקום (כי אי אפשר לוותר), עוגת מוס שוקולד מאותו היום (נגמר המילפפוי. אם יש לא לפספס) וכמובן, שוקו חם, שהוא לטעמי השוקו הטוב מאלו שלי יצא לטעום. הוא פחות מתוק ועם קצפת יותר עשירה ופשוט נפלא.

היום השלישי היה בסימן מתוקים. בדרך לשוק עצרנו במאפיה שבה לדעת אחותי (ולמחרת גיליהנו שגם לדעת שרון) מוגש קרואסון החמאה הטוב בעיר - בל סוכרה (Blé Sucré). מאחר ואנחנו שמנמנות אחותי החליטה שצריך 3 מאפים לשתי בנות וכן ארוחת הבוקר שלנן היתה קרואסון חמאה מעולה, בריוש עם פטל (בריוש או פרמבואז) שאני מאוד מאוד אהבתי ושזון תפוחים שאני אישית פחות אוהבת כמאפה. הוא כבד לי מידי.
לאחר סיבוב בשוק התקדמנו לכיוון המארה, ולמרות שלארוחת אחר צהריים היינו מוזמנים למקום שמגיש קינוחים כמנה עיקרית, עצרנו לטעות מהאקלרים של ג'ני ( L' Eclair de Génie). גם כאן אותי ניסתה לשכנע אותי שלשתיים מגיעים שלושה אקלרים אך הפעם עצרתי את ההפקרות בזמן ואכלנו רק שניים: קרמל בר-סלה (כי אין כמו קרמל מלוח. לא מבינה איך אפשר לאכול קרמל רגיל. בחיי) ושוקולד פסיפלורה (שאני חושבת הפך פופולארי עם המוגאדור של פייר הרמה).
על ארוחת הקינוחים שבה ישבנו בסוף 3 שעות אכתוב בנפרד.

את היום האחרון לצערנו פתחנו בסיור עם שרון, שבו אכלנו לא מעט מתוקים ומרמלדות ואני מודה שלא זוכרת מאיפה לקחנו כל דבר.
קרואסון שקדים (שאני אישית תמיד חיבבתי כקרואסון האהוב עלי) לקחנו בלה בון מרשה
אח"כ עצרנו לטעום מרמלדות אצל אחד מהפטיסיירים המוכרים אבל איני זוכרת אצל מי.
בלה מזון דו שוקולה (הבית של השוקולד בתרגום חופשי) אכלנו את אקלר השוקול דשהיה לא פחות מפנטסטי.
ואצל קלייר מ - לה גאטו ודו פה (העוגות והלחם אבל לא סגורה שזה באמת השם) אכלנו באבא או רום נפלאה.
משם לקחה אותנו שרון לקפה פושקין שעושה קינוחים צרפתיים בהשפעה רוסית ושם טעמנו עוגה מצויינת שאינה זוכרת את שמה אבל המרכיב העיקרי בה הוא דבש כוסמת. ולמרות שהיא מאוד מתוקה (וכאמור איני אוהבת מתוק מידי) היא היתה מצויינת כיוון שזו מתיקות מסוג אחר לגמרי.
בארוחת הצהריים של אותו יום אגב, אכלנו את מה שבעיני היה הקינוח הטוב בטיול... אבל על זה בפוסט נפרד.

 

[אושר מ]

L'Ami Jean

ביסטרו קטן וחמוד שבו אכלנו את הארוחה הראשונה בפריז.
בצהריים יש אפשרות לבחור בתפריט של 3 מנות או תפריט טעימות של השף או לבחור מנות מסויימות אם אני זוכרת נכון.
אנחנו החלטנו לסמוך על השף ולאחר שהועברו המגבלות התחיל לזרום האוכל.
המנה הראשונה היתה מעולה ואני מוכנה לאכול חמש כאלה בתור ארוחה. מדובר בקערה עם בייקון מטוגן, בצק ירוק, עירית בצל סגול ועוד משהו שטוגן לפריכות. ועל כל הדבר הטוב הזה נמזג מרק פרמז'ן.
בתכל'ס אני מוכנה עכשיו לחזור לפריז בשביל המנה הראשונה הראשונה ובשביל המנה האחרונה האחרונה וזהו. לא ששאר הזמן לא נהנתי כמובן.
למנה שניה קיבלנו טרין ברוטב דגים עם כמה בייבי שרימפס (שלמרים ולא מקולפים). אני פחות התחברתי למנה. אחותי אהבה אך ציינה שלא היתה וואו כמו הראשונה.
מנה מצויינת נוספת היתה קוקי סן זאק מוקרמים (4 קוקי, בתוך הצדפות שמנמנים וטעימים להפליא).
מנה של נתח בשר בבישול ארוך ואם אני זוכרת נכון גם היתה מנה של תמנון אבל איני בטוחה.

לסיום קיבלנו קערה ענקית מקינוח הגל של המקום - פודינג אורז שבצידו אגוזים מקורמלים וקרמל מלוח לערבב פנימה. הקינוח היה מעולה.
וכאילו זה לא מספיק, קינוח נוסף לאחר זה (לא סיימנו רבע מהקערה) של אננס מקורמל על גלידה וליים שהיה טעים מאוד.
את כל המנות קיבלנו כל אחת באופן אישי (לא לחלוקה).
התזמון בוצע ע"י המלצרים.
יצאנו מהארוחה מפוצצות.
לשתינו היתה הרגשה שמדובר באוכל קלאסי אך חורפי כבד. מסוג הדברים שלא היו עוברים טוב בארץ, אבל שם הם מתאימים מאוד.

נהנינו מאוד מאיכות האוכל מהמקום והמטבח החצי פתוח שישבנו בדיוק לידו.
אם אני זוכרת נכון ארוחה עלתה 42 יורו לכל אחת. הוספנו על זה גם 2 כוסות יין וקפה אחד.

 

[אושר מ]

Verjus

ב - Verjus ישבנו בערב הראשון שלנו.
המקום הינו קטן יחסית ומכיל להערכתי כ- 30 סועדים בקומת המסעדה. במרתף יש למקום קומה של בר יין שם ניתן לאכול אוכל מעט שונה.
בתפריט ארוחת הערב אין בחירה. יש ארוחת טעימות מובנת מראש שהפירוט שלה מוגש לכם (כלומר בניגוד למקרה הקודם בו אתה סומך על השף פה אתה קורא מראש ואם יש משהו שלא נראה לך אתה יכול לומר). לאחר שציינו מה המגבלות התחלנו לקבל את האוכל. בין מה שאני זוכרת:
קוקי סאן זאק בהגשה חיה (מעין קרפצ'יו). לא אכלתי את המנה אך אחותי אומרת שהיה טעים מאוד.
כיסונים ממולאים בסלרי ברוטב בוטנים (המנה התחליפית שאני קיבלתי) - מעניינת מאוד מבחינת שילוב הטעמים שלה.
מנה מעולה של רביולי קטנים ברוטב של אריסה, עגבניות ולבנה (כן, קראתם נכון) מנה פשוט גאונית שלמרות שהיתה לי מעט חריפה לא הצלחתי להפסיק לאכול. אם אני לא טועה המילוי היה ארטישוק ירושלמי.
היו גם מנות טובות מאוד של ברווז צלוי וגם אחת של יונה שהוגשה בשתי צורות הכנה בצלחת (אחת קציצה מבשר היונה והשניהמה שהוא לדעתי הכבד שלה).
גם כאן, אם אני זוכרת נכון היתה מנה של תמנון (מוטיב חוזר בארוחות הפעם).

לקינוח קיבלנו פנה קוטה אגוזי לוז מעולה שהוגשה עם קרמבל שוקולד. אני לא אוהבת פנה קוטה בדר"כ אבל זו היתה פנלאה.

הארוחה עלתה לזכרוני כ 68 יורו לאדם.

בעינינו הארוחה היתה לא פחות מגאונית. שילובי הטעמים של המנות היו יוצאי דופן וחלקם לא פחות מהברקה.
חוצמזה - אני רוצה לציין שהחמאה שלהם (שלפי מה שהבנו הם מכינים לבד) היא החמאה הטעימה ביותר שיצא לי לאכול בימי חיי. כמות הלחם והחמאה שסיימנו בארוחה הזו יכולה לכלכל אדם רעב לחודש. יאמי.

 

[אושר מ]

Les Déserteurs

העגנו לתפריט צהריים.
התפריט כולל ראשונה עיקרית וקינוח וגם כאן, אין בחירה בין המנות.
אחותי מציינת שהמקום נבחר לאחת הפתיחות הטובות ב 2014 ואכן זו היתה ארוחה מצויינת.

למנה הרא/שונה ביצה על הקוקוט, עם מרק סלרי ומחית כלשהי שאיני זוכרת. המנה היתה טעימה וקלילה.
למנה עיקרית הוגש סטייק תמנון (כן, שוב). הסטייק הוגש עם אנדיב מבושל ברוטב תפוזים ואניס כלשהו והיה פשוט מושלם. לא חשבתי אף פעם שסטייק תמנון יכול להיות כזה טעים.

לקינוח קיבלנו מנגו עם סורבה פסיפלורה, קרוטונים, זביון קוקוס וגרידת ליים שהיה קינוח קליל וטעים מאוד (בכלל המנגו שהיו שם עכשיו היו בדיוק כמו שאני אוהבת - עשירים בטעם ובמרקם הנכון).

אם הארוחה הראשונה שלנו היתה מאוד כבדה הרי שזו היתה ההפך הגמור. ארוחה מאוד קלילה וטעימה שהשאירה אותנו שבעות ומרוצות אך לא כבדות. עושה רושם שהמוסדות החדשים יותר בפריז מתמקדים באוכל קצת פחות כבד (גם ארוחת הערב ערב לפני היא חלק מאותו המגמה).

 

[רוזי וקיידי]

תודה רבה על הדיווחים המגרים!!

נשמע כמו טיול ממש כייפי וטעים.
&nbsp
המרק פרמזן נשמע פשוט אלוהי....

 

[אורלנדה]

נפלא, תודה

 

[salo22]

נפלא, תודה רבה על השיתוף

געגועים עזים ללאמי ז'אן, כנראה שיחקו קצת עם התפריטים לצהריים, אז עכשיו תפריט השף ה"אוניברסלי" עוצר באיזור 50 ? זה גם נקרא כיחסית מעט מאוד אוכל לתפריט השף המלא..היה אפשר לקחת מה שמוגש גם בערב ב 80 יורו וזו הייתה אחת הארוחות הטובות שחוויתי, לבטח ביחס לסכום צנוע כזה, במכוכבת בשביל כזו חווייה וכמות של אוכל, יוצאים בסכומים אסטרונומיים.
חבל שלא יצא לעבור אצל קונטיציני ב Des Reves, בעוד ז'אנה אולי פיוריסט ויכול להפתיע לטובה ב"קלאסיות עם ניקיון וטעם" ועל הדרך גם בוטיק מאוד מעוצב, אגב גם כל כך "פיוריסט" שהצוות לא ממש הסתדר איתו וגם המבחר המצומצם ממילא כבר לא ברור כמו פעם, קונטיציני הוא באמת גאון אמיתי שעובד מבחינת מחשבה וטעמים, ברמה אחרת מכל האחרים, כולל ז'אנה.

 

[אושר מ]

יכול מאוד להיות שיש תפריט אחד יותר רחב

ב-ל'אמי ז'אן. אנחנו פשוט בחרנו בתפריט הזה הוא נראה לנו מספיק גדול בשבילנו. האוכל שם באמת היה מצויין לסוגו שהוא כאמור קלאסי יותר.

 

[salo22]

אני חושב שקראתי שקצת שינו משהו בקונספט צהריים

לא עקרוני לצערי בכל מקרה, אין משהו בקנה בכיוון בתקופה הקרובה

תודה על ההשקעה בדיווחים.

 

[אקונומיקה]

תודה על כל הדיווחים!

 

[dts]

שאפו על הדיווח והקיבולת

אחרי שני סיורים דומים ובדרך בסוף החודש לשלישי (הרוב בהשראת שרון המקסימה) כבוד על ההתמדה וההספק.
איך אוכלים כ"כ הרב - גם אם זה טוב
גמני רוצה

 

[אושר מ]

הסוד הוא

לא לסיים מהצלחת

אני מרשה לעצמי להרגיש מלאה מידי ולהגיד מספיק ולאכול רק חצי מנה עיקרית.
לאחותי לעומת זאת יש קיבולת בהחלט מרשימה.

כמובן, הכל פה נפרש על פני 4 ימים מלאים

 

[מ צ ד ה]

היה תענוג לקרוא! תודה!

 

[אושר מ]

Dessance

זוהי מסעדה שהפורמט שלה הוא להפוך את המתוק לארוחה בפני עצמה.
התפריט מכיל 6 "קינוחים" במחיר ל כ 19 יורו לאחד.
בנוסף יש תפריט קטן של מנות מלוחות ואפשרויות למסלולים - למשל 5 מנות מתוקות מוקטנות מעט, או 2 מלוחות ו 4 מתוקות.
לכל אחת מן המנות המתוקות מותאמת גם שתיה ספיציפית. למעשה שתיים. אחת אלכוהולית ואחת שאינה אלכוהולית.

אנחנו לאחר התלבטויות החלטנו ללכת על האופציה של ארוחה אחת של 2+4 ושמקסימום אם נרצה נחליף.
במלוחות קיבלנו מנה של פטה כבד ומנה של וריאציה על מרק בצל. כבד אני לא אוכלת אבל אחותי אהבה והמרק בצל היה מצויין.
לאחת מכן התחילו לזרום המנות המתוקות.
אני מודה שאיני זוכרת פירוט מלא שלהן, אבל מה שאני כן זוכרת:
בורטה עם מנגו. בטוח היו שם עוד דברים אבל איני יכולה לזכור.
קינוח של קרמל בר סלה שכלל גם קציפה של לימון והוגש על מצע של בייגלה מלוח.
בננה - עם סלרי וגלידת ג'ינג'ר. שוב איני זוכרת את שאר המרכיבים.
קיבלנו 2 קינוחים נוספים על אלו (למרות שהיינו אמורות לקבל אחד).

ראינו כל כך הרבה מנות יוצאות מהמטבח שהחלטנו להמין עוד משהו... ואז התלבטנו בין מתוק למלוח ובסוף הלכנו אחרי האף:
אחותי הזמינה מדלנים עם גבינה כחולה שהגיעו לצד רוטב עם שמנת לימונית.
ואני שנאסרה עלי גבינה כחולה הזמנתי את מנת הבופור שלהם. גילוחים של גבינה מעולה עם טוסטים וקטשופ סלק שהם מכינים לבד.
אז בעצם קינחנו במלוח בארוחה מתוקה .

בדיעבד הצטערנו שישבנו בשולחין ולא בבר. הבר הוא בעצם בגובה שולחן וזהו שולחן העבודה של השפים בהרכבת המנות השונות. הם באמת עובדים בצורה מאוד יפה ולמרות שכשהגענו המסעדה היתה ריקה, כחצי שעה לתוך הארוחה אנשים התחילו להתפנות מכיכר הרפובליקה והמקום התמלא לחלוטין.

 

[צבת ים ירוקה2]

גם אני לא הצלחתי להביא דיווח מסודר משם

אבל מקום מעניין, ומצטרפת להמלצה לשבת על הבר שהוא בעצם משטח העבודה שלהם.

 

[אושר מ]

Breizh Café

אמנם מארוחת הקינוחים יצאנו אחרי שלוש שעות וכשהשעון מורה כבר על שש וחצי, לא נוותר על מקום שהוזמן מראש באחד המקומות התמיד מפוצצים בעיר.
ברייז קפה מתמחה מגיע מאזור ברטון (Bretonne) וככזה מגיש קרפים מעולים לצד סיידר תפוחים וסוג של רוויון.
הזמנו 2 מלוחים:
אני הזמנתי ממיוחדי היום: עם חזה ברווז, ארטישוק ירושלמי, גבינה, פיטריות ושמנת.
אחותי הזמינה מנה קצת יותר קלאסית עם ביצה, גבינה, נקניק ואינני זוכרת את השאר.

אמנם בתחילה לא רציתי להזמין מנה משל עצמי אך הצלחתי לסיימה כמעט לחלוטין מרוב שהיה טעים.

לקינוח הזמנו קרפ עם קרמל (מלוח איך לא), בננות מקורמלות וקצפת.

כל המנות היו מצויינות והשירות היה נעים.
יש לשים לב כי בשעות הערב יש מינימום הזמנה של מנה אחת לסועד (כלוטמר אי אפשר לשבת שניים ולחלוק אחד)

 

[אושר מ]

Philou

פילו הוא ביסטרו שאחותי ובן זוגה גילו כשגרו קרוב לפריז ומאז מקפידים לחזור אליו.
לדבריהם זוהי המסעדה בה היו מספר הפעמים הרב ביותר במשך תקופת שהותם בצרפת.

בערב ישנה אפשרות לבחור בתפריט 2 מנות (ראשונה ועיקרית) או תפריט שלוש מנות (כולל קינוח) ב 30 וב 38 יורו בהתאמה. מחירים נוחים למדי במסעדות צרפת.
ישנה בחירה של כ 6-7 ראשונות ומעט יותר עיקריות שכתובות על לוחות גיר ברחבי המסעדה.

לראשונות:
אחותי אכלה אחד משני סוגים של פטה כבד שהוצעו באותו היום.
אני בחרתי בסלט של נתחי אווז עם תערובת של מגוון סלקים (3-4 סוגי סלקים חלקם צלויים חלקם חיים). הסלט הכיל גם טווילים של פרמז'ן ופילטים של תפוז. נהנתי מהמנה מאוד.
לעיקריות בחרנו בשתי מנות בשריות האחת נתח של חזיר שהוגש על מצע של שעועית וגזר. השני פילה עגל שהוגש עם תפוחי אדמה ופיטריות שהושחמו בתנור ואח"כ הוקפצו בציר.
שתי המנות היו מצויינות אם כי לאור הקיבולת הנמוכה יחסית שלי בימים אלו אחותי אכלה את רובן.

עוד בזמן ההזמנה נאמר לנו שאם נרצה להזמין את הקינוח ממיוחדי היום - פארי ברסט, יש להזמין אותו ברגע זה מאחר והם אופים את הבצק הרבוך פה הזמנה.
מאחר ופארי ברסט הוא אחד משני הקינוחים האהובים עלי, היה ברור לנו מיד שנזמין אותו.
החלטנו שלא להוסיף עוד קינוח

הפארי ברסט היה מושלם והזכיר לי מדוע הוא אחד מהקינוחים האהובים עלי וכמה מזל שלא פסחתי עליו.

בפילו יש אוירה נעימה, אוכל מצויין ו VFM טוב במיוחד בשעות הערב.

 

[salo22]

יופי של בחירות וגיוון במסעדות !!

כל רשימה ש philou בפנים כבר אוהב

רובעים 10-11 איזורים שווים ביותר למגורים ומסעדות והקירבה היחסית ל 3-4 הופכת אותם גם מצויינים חפטיסרי, לא שלשניהם יש מה להתבייש בנושא.

 

[אושר מ]

כל הקרדיט על הבחירות הקולינריות והתרבותיות

שייך לאחותי.
אני בתקופה מאוד מאוד עמוסה וברגע שהחלטנו שהולכות על זה היא פשוט תקתקה את התוכנית כשאני רק מקבלת מספר טלפון ושם מסעדה עם הוראה למתי להזמין מקום

 

[אושר מ]

L'Atelier Joël Robuchon ארוחה אחרונה בפריז

הגענו לסניף בסאן ז'רמן ביומנו האחרון ולאחר סיור בוקר עם שרון, מה שאמנם קצת מקשה על הקיבה - אבל אנחנו לא ניתן לקצת מתוקים לשבות גרגרניות שכמותנו.

החלטנו להזמין 3 מנות שקרצו לנו מתפריט הקטנות (בגודל. לא במחיר כמובן) ומנה עיקרית נוספת.
המלצר/ברמן על דעת עצמו העביר אחת מהן שהוא חשב שתתאים יותר כמנה שניה.

אז לראשונות הזמנו:
ביצה על הקוקוט עם כמהין טריות ורוטב סלרי. המנה מגיעה בכוס מרטיני מהממת בשכבות: רוטב סלרי בתחתית לבן הביצה באמצע מעל זה הצהוב ומעליו קציפה כלשהי המעוטרת בכמהין הפרוסות. לטענת אחותי מדובר בתענוג.
מנה ראשונה נוספת היתה "מילפוי" של חציל, קישואים, עגבינות וגבינת מוצרלה. מנה עדינה מאוד וטעימה. אם כי אין פה איזה חידוש טעמים מרעיש.

המנה הראשונה השלישית שהוגשה לנו עם המנה העיקרית היה חלק של חזיר קצוץ עשוי בצורה שעוד לא הבנתי מהי, אבל עם טעם מעושן מעט והמון טעמי רקע. החזיר הוגש על ברוסקטות ומעליו גילוחי פרמז'ן, גילוחי כמהין ופרושוטו. מנה מעולה עם טעמים מאוזנים, משלימים ומושלמים.

כמנה עיקרית הזמנו פילה דג (לדעתי קוד) ברוטב בזיליקום. הוא הוגש גם עם רוטב של ציר דגים ג'לטיני כלשהו. המנה היתה עסיסית ונדיבה מאוד בגודלה

כשהסתכלנו על תפריט הקינוחים הצבענו שתינו על אותו הקינוח, וזהו לטעמי הקינוח הטוב ביותר שאכלנו בטיול עמוס המתוקים הזה:
סופלה פסיפלורה מוגש כשלצידו גם סורבה של פרי אקזוטי אחר.
המנה היתה סופר מרשימה, נדיבה בגודלה, קלה וטעימה להפליא. כל כך טעימה שלמרות שהיינו אחרי סיור מתוקים ואכלנו כבר איזה 4-5 קינוחים, שקלנו להזמין מנה נוספת, אולם בסוף הסתפקנו בקפה.

זוהי כמובן הארוחה היקרה בטיול, שלמרות שלא שתינו עלתה לנו כ 180 יורו.
אבל היא בהחלט היתה מצויינת וכחוויה של פעם ב... אני ממליצה עליה בחום.