כנ"ל
אני כועסת על כל העולם, בערך. על הרופא הגועלי באשפוז. על האיש שפגע בי לפני כמה ימים בקבוצה. על מלא אנשים בקבוצות של או.איי. על השותפה שלי שמעצבנת אותי ועל כך שבאו חבר'ה ולקחו אותה עד מחר. ועל אלו שיש להם זוגיות נורמלית ובריאה, כזו שלעולם לא תהיה לי כי לא יכולה להיות לי כזו ונכון שהשלמתי עם זה שלא תהיה לי זוגיות ואני באמת גם לא רוצה בה, אבל אני כועסת על זה שאני לא נורמלית ואחרות כן. ואותו כנ"ל לגבי הריונות וילדים - אני בכלל לא רוצה אותם, לא זקוקה לזה, אין לי אנרגיות לזה ולא שום משאבים, זה לא מקנן בי, זה רחוק ממני שנות אור וזה משהו שלעולם לא יהיה לי, וכן, זה לגמרי מתוך בחירה, אבל עצוב לי שהמצב שלי הוא כזה שאילץ אותי לעשות את הבחירה הזאת. אני שלמה עם הבחירה שלי ברמה שאני יודעת שזה מה שנכון עבורי, אבל עצוב לי שלרוב בנות גילי יש לפחות ילד אחד ואני בכלל לא רוצה. ואני כועסת על בני גילי שיש להם תואר וקריירה ומשפחה שהקימו ומשפחת מוצא תומכת או לכל הפחות חברים, ולי אין כלום. כלום. אם אני אמות פה, אף אחד אפילו לא ירגיש עד שלא יריחו שמשהו לא בסדר. זה מפחיד ומכעיס.
ואני יודעת שיש לי המון דברים טובים להודות עליהם, אז אני אכתוב אותם, אולי זה יעודד אותי קצת: יש לי בית מקסים במיקום נהדר, יש לי שותפה שמכניסה לי מעט שבמעט שמסייע לי להחזיק את הראש מעל למים, יש לי חתולה מקסימה ומפונקת, יש לי אחות, שאמנם הקשר איתה קלוש ושטחי, אבל אני זוכרת לה חסד ילדות ונעורים. יש לי בבית תשתיות של מים, חשמל, גז ואינטרנט ש
לא מתנתק לי כבר כמה ימים!!! יש לי אנשים שאוהבים אותי עדיין - באשפוז, איילה שלי, השכנים שלי שדואגים לי בדרכם, יש כמה מחברי או.איי שעדיין אוהבים אותי. אוהבים אותי בקבוצת הדיור המוגן. יש לי מדריכות שמחבבות אותי, וגם עו"סית. אני מתה על מוזיקה והיא ממלאת את זמני. יש לי כישרון כתיבה שהביא לי כמה עבודות. אולי פעם אני אחזור ליצור. אוהבים אותי מאוד בהוצאה לאור וגם בעבודה המוגנת. יש לי קהל קוראים די קבועים לבלוג, שתמיד מגיבים, ויש המון אנשים שכותבים לי בפרטי ומודים לי שפתחתי אצלם כל מיני דברים שהיו חבויים. אני עוזרת למשתקמים בתחומים שונים. יש לי יכולת ביטוי נהדרת. אני מסוגלת ליהנות מכמה דברים. אני לא רוצה למות כל הזמן. אני מקבלת כל הזמן מחמאות על המראה המיוחד שלי (בעיקר על הלבוש המאוד לא שגרתי שלי, והסטיילינג). אני מסוגלת לשמוח ממחוות הכי קטנות שעושים למעני. אני אוהבת מאוד לשמח אחרים ויודעת לגעת בלבבות של אנשים. אני אוהבת ללמוד והצטיינתי בשלושה קורסים באו"פ הצטיינות יתרה. זכיתי בכמה מלגות לימודים בעבר ומקווה שגם בעתיד. אני אוהבת לשיר, זה עושה לי מצב רוח טוב. אני אוהבת מים, ובקרוב כנראה יסדרו לי בריכה מסובסדת. קיבלתי במתנה את הספר הראשון שעבדתי עליו ושיצא לאור, ואני גאה ושמחה מאוד לראות אותו כאן לידי, זו באמת הרגשה מהממת. חידשתי קשר עם מישהי שהייתה לי מאוד יקרה ורבנו על איזו שטות של אגו, שלה ושלי, וזה משמח אותי ואותה. לא כואב לי כלום כרגע
. אז בעצם אני חושבת שאני מתחילה להרגיש טוב יותר.