שבוע מאוד לא פשוט בשבילי
ביום שני קמנו מהשיבעה, עלינו לבית קברות לטקס קצר.
יום שני התארגנות לסגירת הבית של אבא שלי לכמה חודשים ואריזה;
יום שלישי לפנות בוקר טיסה הביתה. פרידה מאוד לא פשוטה, אבל שום פרידה כמו שאתם יודעים היא לא פשוטה.
הגענו הביתה ביום שלישי בערב לבית חדש. לא מוצאים ידיים ורגליים. כל היום מסדרים עוד שק, עוד ארגז, הדברים עוברים ממקום למקום, מחפשים פתרונות קבועים וזמניים לדברים הזויים כמו איפה תולים את מגבת המטבח
לומדים בית חדש, לומדים מחדש בעצם.
קניות של דברים חיוניים כמו תנור אפיה, טלביזיה וכד' - הכסף זורם בכיוון אחד!!!
עידכון שינוי כתובת - מי היה מאמין כמה מקומות צריך לעדכן
מכבה שרפות ומנסה לטפל במה שצריך לפי סדרי דחיפות, ויש עוד לסיים מעבר מהבית הקודם ולנקות אותו. בינתיים קיבלנו הודעה משמחת שהקונים קיבלו משכנתא והעיסקה תחתם בימים הקרובים - יש!!!
חוזרת לשיגרת הספורט שלי, לעבודה ולהתנדבות. כולם משתתפים בצער, כולם מחבקים. יפה מצידם.
אין לי כמעט רגע לעצמי. בעלי בדיכאון וצריך תמיכה מלאה שלי. בוני מרגישה לא בטוחה בבית החדש, מרגישה שהכל נשמט לה מתחת לרגליים, ישנה איתי במיטה כל לילה.
אויר לנשימה אני צריכה!!!!! מחר יום חדש
