סופ"ש צפוף - ליידי D בבלום בר+דבק בקפה ביאליק
השבוע שעבר היה עתיר בהופעות. אפילו בשבילי, מכורת הופעות שכמותי, זו היתה מנה גדושה למדי (האנשים ברביעי, ליידי D בשישי בצהרים, דבק בהופעה אקוסטית בשבת בערב) - אבל עמדתי בה בכבוד. ליידי D - בלום בר - 20/4 עוד להקה שמצטרפת לרשימה גדלה והולכת של מוזיקאים שהכרתי בזכות השוטטות שלי בפורומים ובאתרים שונים. אני אוהבת את הקצב שלהן, את ה.. בהיעדר מילה אחרת אני אשתמש ב"נשכנות", למרות שהיא לא לגמרי מתאימה, כי לא מדובר בציניות, אלא במשהו אחר. כשאני מקשיבה למוזיקה שלהן אני מרגישה שאלו חבורה של נערות צעירות שמאד נהנות ממה שהן עושות, ושיש להן המון אנרגיה וחשק שהן מוציאות. מצד שני,אלו לא באמת נערות צעירות. יש להן ניסיון, וזה בהחלט מורגש. השירים שלהם בהחלט לא מהוקצעים, אבל זה רק תורם לקצב שאני אוהבת. ההופעה עצמה היתה מאד אנרגטית, כצפוי. הבלום בר, מקום קטן שכלל לא ידעתי על קיומו, על אף הפעמים הרבות בהן עברתי על ידו במהלך סיבובי הקניות בשינקין-קינג ג'ורג', היה מלא לגמרי (אגב, שישי בצהריים הוא יופי של זמן להופעות). חלק נכבד מהנוכחים היו נערים, ובעיקר נערות, שעשו שמח, ושבעידוד של ליעד שר ושיר קונקי פרצו אחת לכמה דקות בשירת "יום הולדת שמח" ליעל כהן. על אף שזו היתה הופעה חינמית, הבנות ביצעו את רוב השירים מהדיסק, ועשו זאת היטב. השיר היחיד שהתאכזבתי ממנו היה "קוצים חלודים", שבוצע עם כמה זיופים (וחבל, כי זה אחד מהאהובים עלי). הבנות לא מופיעות הרבה במרכז, וממה שראיתי בשישי, כשהן כבר עושות את זה - זו הופעה מהנה. למי שאוהב את הסגנון (רוק נשי סמי-בועט?) אני בהחלט ממליצה. דבק - קפה ביאליק - 21/4 את דבק אני דווקא מכירה לגמרי בזכות עצמי, ואפילו אחראית לכך שכמה אנשים נוספים גילו אותם. הייתי עד כה בהופעה שלהם בהרכב מלא בבארבי, ובהופעה של 1:1 בתמונע, שאני מזכירה אותה כעת רק מכיוון שבהופעה בשבת בעז וגדי ביצעו שני שירים מתוך הפרויקט. אז אם הם מרשים לעצמם - גם לי מותר. אני אתחיל ואספר שזו היתה ההופעה האקוסטית הראשונה שהייתי בה, של כל אומן שהוא. ונראה לי שאתחיל לחפש כאלו במיוחד. אחת מההערות שיש לי לגבי כל הופעה, או ליתר דיוק, אחד מהדברים שאני תמיד שמה לב אליהם הוא מידת הדמיון בין הביצועים בדיסק לביצועים בהופעה. ובהופעה אקוסטית יש הבדל ניכר, וזה מוסיף המון עניין. בעז וגדי נתנו פרשנות חדשה ומרתקת לכל אחד ואחד מהשירים שהם ביצעו ביום שבת, והם ביצעו הרבה. היתה הופעה ארוכה למדי, מול קהל אוהד ובאווירה נעימה. זו גם היתה הפעם הראשונה של בקפה ביאליק (כבר ציינתי שתשוקת ההופעות שלי היא עניין די חדש? וכשיש לי תשוקה אני נוטה לממש אותה בכל הכוח), והוא היה תפור על ההופעה הזו. בשלב מסוים, בדומה להופעה של 1:1, גדי ציין שהם לא כ"כ טובים בדיבורים שבין השירים (אז היתה זו מור שהעלתה את הנקודה), וניסה בכל זאת לספר איזשהו סיפור משעשע. אם אני לא טועה, זה היה רעיון מהפכני לגבי התאמה בין אנשים שצריכה להתגלות באמצעות משחק "אווירון" (אם שני האנשים מצליחים, או ששניהם לא מצליחים - הם מתאימים, אם רק אחד מצליח - אין התאמה). הם גם ציינו שבהופעה הזו 80% מהזמן יוקדש למוזיקה, ו-20% יוקדש ליחצנות של הופעות נוספות. אז היחס היה בכל זאת קצת יותר לטובת המוזיקה, אבל הם סיפרו על "פסטיבל ניר צבי" שיתקיים בשבועות, שבו הם גם כן יופיעו. כמו שאמרתי, אני אוהבת את דבק. הטקסטים שלהם מוצלחים, הם מצליחים לא למחזר את עצמם, הקולות של בעז וגדי משתלבים לדעתי נהדר ביחד, כשהם על הבמה רואים שהם חברים (וזה חשוב לדעתי - חלק מההנאה שלי מהופעה נובעת מהאינטראקציה בין המופיעים) והם פשוט נשמעים טוב. בסוף ההופעה צמד הבחורים עלה לקומה השניה, וכשלא החזירו את המוזיקה הבנו שלא יזיק אם נמחא כפיים ונחזיר אותם להדרן - אז עשינו את זה עם הרבה רעש והמולה, והם חזרו לעוד שני שירים. בשלב הזה הייתי מאד מאוכזבת שהם לא שרו את אחד מהשירים שאני מאד אוהבת, שנקרא "ביצים גדולות". הרגשתי קצת לא נעים לצעוק את שם השיר בקול רם, על אף עידודו הנמרץ של ידידי הנאמן. למרבה המזל, הנאמנות של הידיד השתלמה והוא צעק בשמי. בעז וגדי טענו שהשיר נשמע יותר טוב עם הלהקה, אבל שהם לא יכולים שלא לשיר אותו אם כבר מישהו ביקש, ונתנו ביצוע נהדר שלו. תודה.
השבוע שעבר היה עתיר בהופעות. אפילו בשבילי, מכורת הופעות שכמותי, זו היתה מנה גדושה למדי (האנשים ברביעי, ליידי D בשישי בצהרים, דבק בהופעה אקוסטית בשבת בערב) - אבל עמדתי בה בכבוד. ליידי D - בלום בר - 20/4 עוד להקה שמצטרפת לרשימה גדלה והולכת של מוזיקאים שהכרתי בזכות השוטטות שלי בפורומים ובאתרים שונים. אני אוהבת את הקצב שלהן, את ה.. בהיעדר מילה אחרת אני אשתמש ב"נשכנות", למרות שהיא לא לגמרי מתאימה, כי לא מדובר בציניות, אלא במשהו אחר. כשאני מקשיבה למוזיקה שלהן אני מרגישה שאלו חבורה של נערות צעירות שמאד נהנות ממה שהן עושות, ושיש להן המון אנרגיה וחשק שהן מוציאות. מצד שני,אלו לא באמת נערות צעירות. יש להן ניסיון, וזה בהחלט מורגש. השירים שלהם בהחלט לא מהוקצעים, אבל זה רק תורם לקצב שאני אוהבת. ההופעה עצמה היתה מאד אנרגטית, כצפוי. הבלום בר, מקום קטן שכלל לא ידעתי על קיומו, על אף הפעמים הרבות בהן עברתי על ידו במהלך סיבובי הקניות בשינקין-קינג ג'ורג', היה מלא לגמרי (אגב, שישי בצהריים הוא יופי של זמן להופעות). חלק נכבד מהנוכחים היו נערים, ובעיקר נערות, שעשו שמח, ושבעידוד של ליעד שר ושיר קונקי פרצו אחת לכמה דקות בשירת "יום הולדת שמח" ליעל כהן. על אף שזו היתה הופעה חינמית, הבנות ביצעו את רוב השירים מהדיסק, ועשו זאת היטב. השיר היחיד שהתאכזבתי ממנו היה "קוצים חלודים", שבוצע עם כמה זיופים (וחבל, כי זה אחד מהאהובים עלי). הבנות לא מופיעות הרבה במרכז, וממה שראיתי בשישי, כשהן כבר עושות את זה - זו הופעה מהנה. למי שאוהב את הסגנון (רוק נשי סמי-בועט?) אני בהחלט ממליצה. דבק - קפה ביאליק - 21/4 את דבק אני דווקא מכירה לגמרי בזכות עצמי, ואפילו אחראית לכך שכמה אנשים נוספים גילו אותם. הייתי עד כה בהופעה שלהם בהרכב מלא בבארבי, ובהופעה של 1:1 בתמונע, שאני מזכירה אותה כעת רק מכיוון שבהופעה בשבת בעז וגדי ביצעו שני שירים מתוך הפרויקט. אז אם הם מרשים לעצמם - גם לי מותר. אני אתחיל ואספר שזו היתה ההופעה האקוסטית הראשונה שהייתי בה, של כל אומן שהוא. ונראה לי שאתחיל לחפש כאלו במיוחד. אחת מההערות שיש לי לגבי כל הופעה, או ליתר דיוק, אחד מהדברים שאני תמיד שמה לב אליהם הוא מידת הדמיון בין הביצועים בדיסק לביצועים בהופעה. ובהופעה אקוסטית יש הבדל ניכר, וזה מוסיף המון עניין. בעז וגדי נתנו פרשנות חדשה ומרתקת לכל אחד ואחד מהשירים שהם ביצעו ביום שבת, והם ביצעו הרבה. היתה הופעה ארוכה למדי, מול קהל אוהד ובאווירה נעימה. זו גם היתה הפעם הראשונה של בקפה ביאליק (כבר ציינתי שתשוקת ההופעות שלי היא עניין די חדש? וכשיש לי תשוקה אני נוטה לממש אותה בכל הכוח), והוא היה תפור על ההופעה הזו. בשלב מסוים, בדומה להופעה של 1:1, גדי ציין שהם לא כ"כ טובים בדיבורים שבין השירים (אז היתה זו מור שהעלתה את הנקודה), וניסה בכל זאת לספר איזשהו סיפור משעשע. אם אני לא טועה, זה היה רעיון מהפכני לגבי התאמה בין אנשים שצריכה להתגלות באמצעות משחק "אווירון" (אם שני האנשים מצליחים, או ששניהם לא מצליחים - הם מתאימים, אם רק אחד מצליח - אין התאמה). הם גם ציינו שבהופעה הזו 80% מהזמן יוקדש למוזיקה, ו-20% יוקדש ליחצנות של הופעות נוספות. אז היחס היה בכל זאת קצת יותר לטובת המוזיקה, אבל הם סיפרו על "פסטיבל ניר צבי" שיתקיים בשבועות, שבו הם גם כן יופיעו. כמו שאמרתי, אני אוהבת את דבק. הטקסטים שלהם מוצלחים, הם מצליחים לא למחזר את עצמם, הקולות של בעז וגדי משתלבים לדעתי נהדר ביחד, כשהם על הבמה רואים שהם חברים (וזה חשוב לדעתי - חלק מההנאה שלי מהופעה נובעת מהאינטראקציה בין המופיעים) והם פשוט נשמעים טוב. בסוף ההופעה צמד הבחורים עלה לקומה השניה, וכשלא החזירו את המוזיקה הבנו שלא יזיק אם נמחא כפיים ונחזיר אותם להדרן - אז עשינו את זה עם הרבה רעש והמולה, והם חזרו לעוד שני שירים. בשלב הזה הייתי מאד מאוכזבת שהם לא שרו את אחד מהשירים שאני מאד אוהבת, שנקרא "ביצים גדולות". הרגשתי קצת לא נעים לצעוק את שם השיר בקול רם, על אף עידודו הנמרץ של ידידי הנאמן. למרבה המזל, הנאמנות של הידיד השתלמה והוא צעק בשמי. בעז וגדי טענו שהשיר נשמע יותר טוב עם הלהקה, אבל שהם לא יכולים שלא לשיר אותו אם כבר מישהו ביקש, ונתנו ביצוע נהדר שלו. תודה.