סופ"ש של ניסויים בהכנת אוכל ותוצאותיהם.
חובת הגילוי הנאות, תמיד אני פותח בכך שלבשל – אני ממש לא יודע. קצת יודע להכין אוכל. לפעמים אני עורך כל מיני ניסויים במטבח ומה שיוצא – יוצא.
בסוף השבוע הזה, שתיים מהבנות שלי, בבית. אז עשיתי שני ניסויים. אחד שזו רצתה ואחד שהשניה רצתה. בטח, למה שתרצינה או תאהבנה אותו דבר? אין צ'אנס.
על ניסוי אחד כבר סיפרתי לכם. פעם ראשונה למרק אפונה. הניסוי השני - דג, שאם אגיד עליו שהוא אמור היה לצאת דג מרוקאי – סיכוי טוב שאיזה מרוקאי עצבני ירביץ לי ובצדק מוחלט. בהמשך – מתכון פושטי.
אז ההערות למרק האפונה היו: פחות מדי מלח וצריך להוסיף, יותר מדי טחון וצריך לטחון פחות, קצת יותר מדי דליל. בשביל פעם ראשונה – בכלל לא רע. העיקר אכלה? אכלה לתאבון.
עוברים לדג. כמי שמת על דגים, יש לי אימרה: מי שלא באמת יודע להכין דגים – שלא יגע. אבל הפרינצסה בקשה דג מרוקאי. מה לי (מוצא יקי-רומני) ולדג מרוקאי? מה זה בכלל דג מרוקאי? דג עצבני? מקלל? מרביץ? סתתתאאאאאםםם.
התיישבתי על האינטרנט והתחלתי לחפש. בעיקר מתכונים עם סרטונים. ררראאאאבבבבבקקקקקווווםםםםם !!! אולי המרוקאים יגיעו להסכמה איך מכינים את זה? כל אחד מכין את זה אחרת. ממש תודה.
נתחיל מהסוף: הערות הביקורת.
1- לא לשים יותר לימון בכלל ולא לימוד כבוש. זה עושה חמוץ מדי (מזל שלא השריתי את הדגים במים עם חומץ כמו שאמרו בהרבה מתכונים). בפעם הבאה – שום השריה. ככה כמו שהוא.
2- זה ממש לא חריף מדי "אפילו לא עיקצץ לי" (מה שאמרתי כשסיימתי להכין. חשבתי שיהיה לה חריף מדי).
3- לשים יותר ירקות ולשים מים.
אבל באה גם מחמאה וחצי. החצי זה "טוב בשביל פעם ראשונה" (שזה הישג מבחינתי) והמחמאה זו : "בכל מקרה יותר טוב מהדג המטוגן של אמא שלך". שתבינו, אמא שלי אלופה במטבח. על מחמאה כזו נאמר "לגזור ולשמור". בכל מקרה גם היא בלעה לתאבון.
הלכתי על מתכון פושטי של אבי לוי (זוכה מאסטר שף לפני 43 עונות). גם אותו לא עשיתי כמו שאמר. מחלה שלי. אז הנה הקישור למי שרוצה ולהלן מה שעשיתי (עם הערות על מה שאעשה בפעם הבאה). המתכון לשלוש מנות.
https://www.youtube.com/watch?v=0kih2qmJzNQ
היה: התחלתי עם השריית הדג במיץ מלימון שלם ובזקתי מלח (השרייה במשך כחצי שעה). הדג היה פילה אמנון קפוא (שהפשרתי לילה במקרר באריזתו המקורית).
יהיה: קיבלתי אולטימטום – בשום אופן לא להשרות. יוצא חמוץ מדי. קיבלתי והפנמתי.
המשכתי עם הרוטב (במחבת רחבה או סוטאז'):
היה: כשליש כוס (אולי יותר. לא יודע בדיוק. שפכתי מכל הלב) שמן קנולה. לא מתאים שמן זית.
יהיה: כ-4 כפות מדודות.
מעט קוצי טימין יבש (מענין יהיה לנסות רוזמרין).
4 שיני שום גדולות ופרוסות (כנראה יהיה יותר).
2 כפות פפריקה מתוקה.
חצי כפית מחוקה מלח גס.
חצי פלפל אדום חריף חתוך לעיגולים דקים (אבי לוי אומר לשים פלפל שאטה יבש גרוס – שזה נקרא גם צ'ילי גרוס).
לא היה אבל יהיה: בצל גדול קצוץ גס.
כל זה לטיגון קצרצר שיפתחו התבלינים ויתנו טעמים. מתחילים מהטימין והבצל (עד שקיפות) ומוסיפים את היתר בזה אחר זה. זה הבסיס לרוטב.
ממשיכים:
היה: 3 עגבניות גדולות קלופות (יש כאלה שחולטים אותן קודם. אני לא. קלפתי עם קולפן משונן מיוחד לכך) וחתוכות לקוביות.
יהיה: לפחות 6.
היה: פלפל אדום רגיל גדול, חתוך לרצועות דקות.
יהיה: לפחות שניים.
אצל אבי לוי לא היה בכלל. אצלי – כן.
היה ויהיה: חצי קופסת שימורי גרגירי חומוס.
את כל זה מוסיפים לרוטב שטוגן קודם.
כ-10 דקות טיגון וערבוב מדי פעם.
היה ויהיה: צרור לא גדול של פטרוזליה קצוצה. אבי לוי אומר כוסברה אבל אני לא סובל לא כוסברה ולא את המחשבה עליה.
לא היה ויהיה: בדקה האחרונה מוסיפים תפוח אדמה גדול (אולי יותר מאחד) חתוך לקוביות. במקרה זה יהיה צורך לשים יותר פלפל חריף ויותר מלח ממה שכתבתי כי תפוח האדמה מוציא חריפות ומליחות. ומשלימים דקה לטיגון קליל.
לא היה ויהיה – מים רותחים (לדעתי 3-4 כוסות רגילות של 250 CC. אולי יותר. יבדק תוך כדי ניסוי בתנועה. מחשבה: להשתמש בחלק מהמים של שימורי החומוס וזה כבר לא יהיה רותח).
בישול (לדעתי כ-10 דקות), אבל שתפוח האדמה לא יתרכך מדי. כי יהיה עוד מחזור של בישול.
מוסיפים את הדגים שיכסו את כל העסק. אבי לוי לא אמר את זה אבל לדעתי במשך כל הבישול יש צורך לקחת מהרוטב ולהזליף על הדגים.
היה: 2 פלפלים ירוקים חריפים שלמים (שטופים כמובן).
יהיה: נחשוב על זה.
הבישול – 20-25 דקות.
מחשבה: בפעם הבאה – קצת קצת שמיר. תלוי אם אקבל אישור מהבנות.
היה: 2-3 פלחי לימון כבוש על כל דג.
יהיה: לא יהיה. בפעם הבאה יהיו על השולחן לימון רגיל ולימון כבוש. מי שירצה – יוסיף לו.
לא היה ולא יהיה: אבי לוי אמר קצת אבקת מרק. לשם שינוי הבת הסכימה אתי.
לטעמי- ממש לא היה חריף מדי אבל לדעתי אמי ואחותי לא יגעו. יגידו שזה חריף אש.
השתפר קצת הבטחון העצמי עם דגים.
שבוע טוב לכולכם.
חובת הגילוי הנאות, תמיד אני פותח בכך שלבשל – אני ממש לא יודע. קצת יודע להכין אוכל. לפעמים אני עורך כל מיני ניסויים במטבח ומה שיוצא – יוצא.
בסוף השבוע הזה, שתיים מהבנות שלי, בבית. אז עשיתי שני ניסויים. אחד שזו רצתה ואחד שהשניה רצתה. בטח, למה שתרצינה או תאהבנה אותו דבר? אין צ'אנס.
על ניסוי אחד כבר סיפרתי לכם. פעם ראשונה למרק אפונה. הניסוי השני - דג, שאם אגיד עליו שהוא אמור היה לצאת דג מרוקאי – סיכוי טוב שאיזה מרוקאי עצבני ירביץ לי ובצדק מוחלט. בהמשך – מתכון פושטי.
אז ההערות למרק האפונה היו: פחות מדי מלח וצריך להוסיף, יותר מדי טחון וצריך לטחון פחות, קצת יותר מדי דליל. בשביל פעם ראשונה – בכלל לא רע. העיקר אכלה? אכלה לתאבון.
עוברים לדג. כמי שמת על דגים, יש לי אימרה: מי שלא באמת יודע להכין דגים – שלא יגע. אבל הפרינצסה בקשה דג מרוקאי. מה לי (מוצא יקי-רומני) ולדג מרוקאי? מה זה בכלל דג מרוקאי? דג עצבני? מקלל? מרביץ? סתתתאאאאאםםם.
התיישבתי על האינטרנט והתחלתי לחפש. בעיקר מתכונים עם סרטונים. ררראאאאבבבבבקקקקקווווםםםםם !!! אולי המרוקאים יגיעו להסכמה איך מכינים את זה? כל אחד מכין את זה אחרת. ממש תודה.
נתחיל מהסוף: הערות הביקורת.
1- לא לשים יותר לימון בכלל ולא לימוד כבוש. זה עושה חמוץ מדי (מזל שלא השריתי את הדגים במים עם חומץ כמו שאמרו בהרבה מתכונים). בפעם הבאה – שום השריה. ככה כמו שהוא.
2- זה ממש לא חריף מדי "אפילו לא עיקצץ לי" (מה שאמרתי כשסיימתי להכין. חשבתי שיהיה לה חריף מדי).
3- לשים יותר ירקות ולשים מים.
אבל באה גם מחמאה וחצי. החצי זה "טוב בשביל פעם ראשונה" (שזה הישג מבחינתי) והמחמאה זו : "בכל מקרה יותר טוב מהדג המטוגן של אמא שלך". שתבינו, אמא שלי אלופה במטבח. על מחמאה כזו נאמר "לגזור ולשמור". בכל מקרה גם היא בלעה לתאבון.
הלכתי על מתכון פושטי של אבי לוי (זוכה מאסטר שף לפני 43 עונות). גם אותו לא עשיתי כמו שאמר. מחלה שלי. אז הנה הקישור למי שרוצה ולהלן מה שעשיתי (עם הערות על מה שאעשה בפעם הבאה). המתכון לשלוש מנות.
https://www.youtube.com/watch?v=0kih2qmJzNQ
היה: התחלתי עם השריית הדג במיץ מלימון שלם ובזקתי מלח (השרייה במשך כחצי שעה). הדג היה פילה אמנון קפוא (שהפשרתי לילה במקרר באריזתו המקורית).
יהיה: קיבלתי אולטימטום – בשום אופן לא להשרות. יוצא חמוץ מדי. קיבלתי והפנמתי.
המשכתי עם הרוטב (במחבת רחבה או סוטאז'):
היה: כשליש כוס (אולי יותר. לא יודע בדיוק. שפכתי מכל הלב) שמן קנולה. לא מתאים שמן זית.
יהיה: כ-4 כפות מדודות.
מעט קוצי טימין יבש (מענין יהיה לנסות רוזמרין).
4 שיני שום גדולות ופרוסות (כנראה יהיה יותר).
2 כפות פפריקה מתוקה.
חצי כפית מחוקה מלח גס.
חצי פלפל אדום חריף חתוך לעיגולים דקים (אבי לוי אומר לשים פלפל שאטה יבש גרוס – שזה נקרא גם צ'ילי גרוס).
לא היה אבל יהיה: בצל גדול קצוץ גס.
כל זה לטיגון קצרצר שיפתחו התבלינים ויתנו טעמים. מתחילים מהטימין והבצל (עד שקיפות) ומוסיפים את היתר בזה אחר זה. זה הבסיס לרוטב.
ממשיכים:
היה: 3 עגבניות גדולות קלופות (יש כאלה שחולטים אותן קודם. אני לא. קלפתי עם קולפן משונן מיוחד לכך) וחתוכות לקוביות.
יהיה: לפחות 6.
היה: פלפל אדום רגיל גדול, חתוך לרצועות דקות.
יהיה: לפחות שניים.
אצל אבי לוי לא היה בכלל. אצלי – כן.
היה ויהיה: חצי קופסת שימורי גרגירי חומוס.
את כל זה מוסיפים לרוטב שטוגן קודם.
כ-10 דקות טיגון וערבוב מדי פעם.
היה ויהיה: צרור לא גדול של פטרוזליה קצוצה. אבי לוי אומר כוסברה אבל אני לא סובל לא כוסברה ולא את המחשבה עליה.
לא היה ויהיה: בדקה האחרונה מוסיפים תפוח אדמה גדול (אולי יותר מאחד) חתוך לקוביות. במקרה זה יהיה צורך לשים יותר פלפל חריף ויותר מלח ממה שכתבתי כי תפוח האדמה מוציא חריפות ומליחות. ומשלימים דקה לטיגון קליל.
לא היה ויהיה – מים רותחים (לדעתי 3-4 כוסות רגילות של 250 CC. אולי יותר. יבדק תוך כדי ניסוי בתנועה. מחשבה: להשתמש בחלק מהמים של שימורי החומוס וזה כבר לא יהיה רותח).
בישול (לדעתי כ-10 דקות), אבל שתפוח האדמה לא יתרכך מדי. כי יהיה עוד מחזור של בישול.
מוסיפים את הדגים שיכסו את כל העסק. אבי לוי לא אמר את זה אבל לדעתי במשך כל הבישול יש צורך לקחת מהרוטב ולהזליף על הדגים.
היה: 2 פלפלים ירוקים חריפים שלמים (שטופים כמובן).
יהיה: נחשוב על זה.
הבישול – 20-25 דקות.
מחשבה: בפעם הבאה – קצת קצת שמיר. תלוי אם אקבל אישור מהבנות.
היה: 2-3 פלחי לימון כבוש על כל דג.
יהיה: לא יהיה. בפעם הבאה יהיו על השולחן לימון רגיל ולימון כבוש. מי שירצה – יוסיף לו.
לא היה ולא יהיה: אבי לוי אמר קצת אבקת מרק. לשם שינוי הבת הסכימה אתי.
לטעמי- ממש לא היה חריף מדי אבל לדעתי אמי ואחותי לא יגעו. יגידו שזה חריף אש.
השתפר קצת הבטחון העצמי עם דגים.
שבוע טוב לכולכם.
