את צודקת שזה לקח יותר מאחה"צ אחד...
אבל אין צורך לקנא... אצלי תיכנות זו אהבה מגיל צעיר. אני כותב תוכנה מאז גיל 16 (אי שם 37 שנים לאחור...
זה היה עוד לפני עידן המחשבים האישיים
. היה לנו מחשב מרכזי בבית ספר. אני למדתי דווקא במגמת אלקטרוניקה, אבל הייתי בורח משעורים משעממים (ספרות וכד') לחדר המחשב (מחשב מרכזי גדול עם הרבה מסופים) ומפעיל המחשב (פעם היה דבר כזה. עדיין יש (פה ושם..), אולי בשם קצת אחר) חיבב אותי ונתן לי סיסמא כדי להיכנס, למרות שלא הייתי אמור להיות שם... כתבתי אז בשפת
בייסיק (שכשמה כן היא, שפה בסיסית)) מאז הספקתי לעשות תואר (במתמטיקה ומדעי המחשב, אונ' ת"א) ועוד כמה קורסים פרטיים וכמבון לכתוב לא מעט שורות קוד בשפות ובסביבות שונות ולמטרות שונות.
דווקא HTML ו-JavaScript (להלן, כינוי זמני H&J) הם יחסית פשוטים ללימוד ולכתיבה, כלומר אפשר להתחיל מקטן ולהתקדם הלאה (גם לא צריך כלי פיתוח מיוחדים: רק עורך טקסט בסיסי כמו "פנקס רשימות" ודפדפן). אפילו מבלי לחפש, אני בטוח שיש באינטרנט "בלי סוף" מדריכים חינם על הנושאים הללו. צריך רק סבלנות, התמדה וכמובן זמן ללמוד את הנ"ל (יש גם מחוללים שיוצרים דפי H&J לפי קלט מתפריטים וכד', אבל אני במקרה זה מעדיף דווקא את ה-Low Level כי השליטה בתוצאה הסופית, בד"כ, טובה יותר).
מה שנחמד בכתיבת תוכנה הוא:
- שאת/ה "הבוס", כלומר את/ה נותן פקודות והן מתבצעות ללא עוררין...
(כמובן אם הכל כתוב כהלכה).
- את/ה יכול להגות רעיון בראש ואז לממש(/לבדוק) אותו, יחסית בקלות (לפעמים), כתוכנה. זה יכול להיות תהליך איטרטיבי (של חזרות) ואינטראקטיבי (כלומר 'דו-כיוווני' מבחינת המשוב) וזה נחמד.
- בד"כ (למעט זמן הכתיבה וכד') את/ה יכול לראות תוצאות (או לפחות תוצאות חלקיות) די מהר, מה שנותן מעין משוב חיובי (חיזוק חיובי, אפרופו חינוך) ומוטיבציה להמשיך.
ועוד.