ברור שסחף שיחק תפקיד במלניזם, אבל זו לא השאלה שמעניינת אותי. השאלה החשובה מבחינתי היא מה תרומתו של הסחף ל*אדפטציה* או ל*תכונה* ולא מה תרומתו למוטציה זו או אחרת. אין ספק שסחף יכול לסלק מוטציות אדפטיביות מהאוכלוסיה, אבל למוטציות יש בד"כ תחליף ולאורך זמן עשויות להופיע *מיליוני* מוטציות זהות או דומות לזו שסולקה. זה קצת כמו סיכול ממוקד שעשוי לסלק פרט זה או אחר, ואף על פי כן הארגון שאותו הם מייצגים עשוי לשמור על כוחו.
ככל שלחץ הסלקציה חזק, הסלקציה הופכת ליותר דטרמיניסטית. כמובן שיש מגבלות גנטיות כמו במקרה של הציטרט בחיידקים של לנסקי, אבל אפילו במקרה הזה אני לא רואה את הסחף והקיבוע כחיוניים. אצל דיפלואידים שעוברים שחלופים המצב קצת יותר מורכב ונראה שיש יתרון מסוים בקיבוע, אבל מצד שני יש בו גם חסרונות ולא ברור מה האפקט הכללי. בכל מקרה, כאמור, לדעתי יש לביולוגים מסוימים נטייה לתת קרדיט אוטומטי לסחף מבלי שהם חשבו על כך לעומק, והאירוניה היא שחלקם נוהגים לבקר את עמיתיהם על מתן קרדיט אוטומטי לסלקציה.
