סטודיו וואן קלאש.....

[tabasco11]

סטודיו וואן קלאש.....

אז באמת קודם כל כבוד למשתתפים, לאמרגנים, ובכלל לכל מי שקשור איכשהו לאירוע, סך הכל היה ערב מעניין מאוד, הקהל הראה עניין בקלאש, והייתה אווירה טובה! הגיע הזמן שהדבר הזה שנקרא קלאש, שהוא חלק בלתי נפרד לדעתי מכל התרבות של המוזיקה הזאת, יגיע גם לפה! הנה כמה נקודות שאני חושב שכדאי לשים לב אליהם: מיקרופון- לדעתי היה יכול להוסיף בטירוף אם לכל אחד מהסלקטורים היה אם סי שהיה דואג לתקשר עם הקהל, זה היה מוסיף המון צבע לעניין, וצורת ההגשה לא פחות חשובה במקרה הזה מהטיון עצמו וגם כמובן הקשר עם הקהל.... הקהל- חבר'ה, אתם/אנחנו בעצם החלק הקובע של העניין, הקהל מחליט מי עולה לסיבוב הבא ומי לא, אין פה ''נעים לא נעים'', כולנו חברים והכל טוב, אני בטוח שאף אחד מהמתמודדים לא לוקח את זה אישית שהוא לא המשיך לסיבוב הבא, לא לפחד להגיב , אתם השופטים בסופו של דבר, וחוץ מזה... חבר'ה מה קורה? זה קלאש! איפה הצופרי אוויר , משרוקיות , זמבורות? תנו בראש!! התפקיד הכי חשוב של הקהל שכן מבין הוא להכניס את אלה שלא מבינים לעניינים, ראיתי הרבה חבר'ה שלא רואים בדאנסים, והם היו בשוק! לאט לאט הם נכנסו לעניינים ואפילו התחילו להגיב בעצמם לטיונים, וכל זה רק בגלל שאנחנו עומדים בפרונט וצועקים/שורקים/ מאירים! נוכחות- עד שסוף סוף מתחילים משהו שונה פה בארץ חייבים שכמה שיותר חבר'ה יבואו לתמוך! סך הכל הפסד למי שלא הגיע, לראות משהו שונה, ולשמוע קצת את היסודות של הרגאיי מיוזיק! ומה שנשאר לומר- כן יירבו! tabasco נ.ב- יום רביעי, רוד בוי סאונד חוזרים לשרוף את המקסים עם דאנסהל 2009!! נוכחות חובה!!!

 

[S t o l a]

ומי בכל זאת לקח את הקלאש??

עדכון לכל מי שלא יצא לו להגיע

 

[tabasco11]

de winna is......

גיל ראסטה! אני מקווה שמישהו צילם את הגביע שהוא קיבל.... בכל מקרה המון מזל טוב לגיל על הזכייה, רק מהסיפורים שלו סטייל רודיגן היה שווה להגיע!

 

[S t o l a]

ומי בכל זאת לקח את הקלאש??

עדכון למי שלא יצא לו להגיע ..

 

[yaarasta]

היה ערב מצויין

אמנם הגעתי מאוחר, בשלהית הסיבוב השני כשקונגו עלה לעמדה, אבל בהחלט לא פספסתי את האנטרטיינמנט (חלק נכבד וחשוב אף הוא בקלאש)! היה ערב מצויין, מתוכנן מעולה, והיה תענוג של ממש! הנה כמה אלמנטים הפכו את הערב הזה למנצח לפי דעתי. קודם כל העובדה שכל אחד מהמתחרים היה יכול בקלות לקחת את הגביע. יגאל, גיל, ברק ואייל הם אלופי רוטס במשקל כבד, וגדושים בחומרים שמצב טוב שרבים מאיתנו עודבלא שמענו בכלל, שלא לדבר על אותם הפתעות והפקות נדירות יותר ופחות שחלקם הושמעו אתמול. האלמנט השני היה המנחה. אין מה לעשות, מי שהחזיק את המיקרופון באיתנות, בסופר מקצועיות, ושלא לדבר על איכותיות בכלל, עמד במהלך כל הקלאש והסביר, פירש, ופשוט החייה את כל הערב הזה, מיסטר ריאליטי איי, עשה את זה במצויינות! BIG UP! מי שהיה אחראי על האש, הציפצופים, השריקות, המצתים, המחיאות כפיים (או הרגליים) היה הקהל, שבמקרה של הערב הזה, היה מורכב בעיקרו מתקליטנים, סאונד-בוייז, חבריי להקות, חברים וחברות קרובים או משפחות, אמסייז, אמנים, יחצנים, ובמילים אחרות מאסיב. מביני עניין, וזה מה שהביא את ה"family vibez" למקום מאוד נקי לפי דעתי, ובאמת יצר אווירה משפחתית, בא כל אחד מהקהל היה יכול להצביע לא רק ע"פ העדפת מתחרה אחד לשני, אלא ע"פ הצ'יון שהתנגן. וראיתי שהקהל הופתע לא פעם ולא פעמיים! much respect לגי ואריאל על היוזמה להרים קלאש מסוג שכזה, זה היה ערב מושקע ביותר מהייחצון (ויינילים תלויים מהעצים בת"א, משהו עוד ראה?!) ועד רמת התפעול והארגון! (אתם עושים עבודה מבורכת עם הליין ובכלל! ) כולנו חיכינו וציפינו לראות איך הכל ייצא, ואני חייב לציין שמצד אחד היה מעל ומעבר לציפיות, אבל מצד שני לא הפתיע אותי בכלל שזה הצליח ככה. שוב, יכול להיות שערב קונספטיבי מסוג שכזה לא כ"כ מתאים למי שסתם רוצה לבוא למסיבה באמצע השבוע לרקוד, אבל התרבות שעומדת מאחורי הכל, ועל אחת כמה וכמה בתחרות שכל שיר שמתנגן בא הוא מאחד הלייבלים הראשונים של הרגאיי (ומי שהיה הבית הראשון בו פסעו רגל כמעט כל אגדות הרגאיי ברשית דרכם ובכלל), מעלים אותנו עוד דרגה אחת למעלה. אנחנו נמצאים בתהליך של ריצה קדימה. והעניין במוסיקה הזאת שכולנו פה חיים ונושמים מתחיל לפרוץ גבולות.. מי היה מאמין לפני שלוש, ארבע, חמש שנים שיהיה כ"כ הרבה תוכן במסיבות ושנזכה לראות את גדולי התרבות הזאת על הבמה בישראל...!! כבוד לכולם ONE LOVE -יער