סטטיסטיקת תאונות

[מיקי גולן]

סטטיסטיקת תאונות

כרגיל, הועלו ספקות לגבי הנתונים (מהראש שלי). כרגיל, אני טורח להוכיח "את צידקתי", והמידע לפניכם. אני תקווה שכל הטייסים שחושבים שלטוס יותר בטוח מלנהוג יקראו את המידע בעיון, ויבינו אחת ולתמיד שרוב הטייסים המתים, מתים בטיסה, לא בדרך לשדה. הסטטיסטיקה של ה NTSB כאן http://www.ntsb.gov/Aviation/stats.htm כמו שאמר דיאזריאלי, הנתונים אינם מוצגים נכון. פרטים לגבי GENERAL AVIATION בטבלה מספר אחת, שנת 2001: 549 הרוגים ב 26,220,000 שעות טיסה או: הרוג כל 47000 שעות טיסה. בהנחה של טיסה של 140 מי"ש (120קשר) (אופטימי מאד, כי יש המון טיסות ב 152/172 שלא לדבר על זמני המתנות, רוח וכו´) הרוג כל 6.5 מיליון מייל סטטיסטיקה של רכב כאן http://www.car-accidents.com/pages/stats/2000_killed.html מילים שנסעו: 2,691,335M (מעל שנים וחצי מיליון מיליונים) הגיוני (כ 230 מיליון רכבים שנוסעים יותר מ 12,000 מייל בשנה) Persons Killed 41,717 כלומר הרוג אחד ל 64 מיליון מייל נהיגה! ובסך הכל, כפי שאמרתי, טיסה פרטית מסוכנת פי 10 מנהיגה! למעשה, זה עוד יותר חמור, כי אם נתייחס לשעות נהיגה, סביר להניח מהירות של 40 מי"ש ממוצע לשעה, או 53800 מיליון שעות נהיגה כלומר הרוג אחד ל 1.3 מיליון שעות נהיגה! בהשוואה לתעופה (אחד ל 47000 שעות) - תעופה מסוכנת פי 27 לשעה. לגבי מטוסי נוסעים, בטיסות רגילות, טבלה 6 של NTSB שנת 2000, מדברת על 92 הרוגים, 17.5 מיליון שעות, 7150 מיליון מייל. כלומר, הרוג לכל 190000 שעות טיסה (פי חמש מנהיגה פר שעה) או הרוג לכל 78 מיליון מייל. (פחות מסוכן מרכב!) הנ"ל נתוני 2000, שנה "ממוצעת". כמובן שאם נחשב את זה לשנת 2001 נקבל תוצאות קטסטרופיות (למה, שאלה המורה?!) תמצית: 1. טיסה מסחרית בחברת תעופה מסודרת, ורק זאת, בטוחה מעט יותר, למייל, מנהיגה. 2. אפילו טיסה מסחרית כנ"ל מסוכנת פי 5 מנהיגה, בחישוב לשעה. 3. טיסה במטוס קל (GA) מסוכנת פי 10 מנהיגה בחישוב שעות, פי 27 בחישוב לק"מ. כלומר לטוס לחיפה שווה לנהיגה 27 פעם לחיפה. אם נתחשב בעובדה שרוב תאונות הטייס מתרחשות בהמראה/נחיתה, נבין עד כמה ההמראות והנחיתות, אפילו באלעל, מסוכנות. נחיתות בטוחות ...

 

[laronpilot]

מיקי ידידי...

אתה רואה מה זה שיש תינוקת בבית שמתעוררת בלילה... וקשה להירדם אחר כך... לעניין, אין ספק שהבאת טיעונים מרשימים ומוצקים, אך בלי להיגרר לויכוח, אשמח לקבל נתונים נוספים ועניניים. אנחנו חיים במדינה מאד מיוחדת. עם חוקים משלה או יותר נכון חוקי "התנהגות ישראלית מקורית". בחו"ל, אתה מגיע לפקק בכביש, כתוב לך עוד 4 דקות תגיע ליציאה. בישראל בפקק, תגיע אחרי 8 דקות. מדוע, כי כולם עוקפים אותך מכל הצדדים. מהו רעיון העקיפה? להגיע יותר מהר. אז איך זה שבחו"ל דווקא מגיעים יותר מהר??? כי לא עוקפים. בחו"ל כולם פראיירים, אבל כולם מגיעים בזמן. בישראל "אף אחד לא ייצא פראייר" וכולם מאחרים ועוד מתעצבנים... בקיצור, מדינה בעלת תכונות מאד מקוריות. נחזור לתעופה. קח למשל את נושא הביטחון. העולם "צחק עלינו" על נהלי הביטחון באל-על ואחרי ה 11 בספטמבר, העולם מאמץ את שיטות הביטחון שלנו בתעופה. (ועוד משלם למומחים שלנו הרבה כסף) אני חושב שזה לא הוגן, לבצע השוואה כמו שעשית ולהביא נתונים סטטיסטיים עולמיים. רק ארה"ב, לדוגמא, מאפשרת (אני לא יודע היום, אבל לפני 11 בספטמבר, בטח) טיסה חופשית ולכאורה לא מבוקרת. זה פשוט לא הוגן לבצע סטטיסטיקה כזו. אשמח לקבל סטטיסטיקה מקומית ביחס של הרוגי תאונות מטוסים קלים, מול הרוגי תאונות רכב פרטי. וגם אז, עשה השוואה בין, נניח טייס בעל 400 שעות השייך לקבוצות סיכון ונהג בחמש השנים הראשונות. אני חושב שמה שעשית, אולי נכון סטטיסטית, אך לא הוגן. בטיסה אחת של 747, עם נניח 400 נוסעים שנהרגים, אתה צריך, 200 עד 400 נהגים רק לשם השוואה. וגם אז, אין ספק שנהג פרטי נוהג יותר מאשר נהג פרטי. מה עוד, שסביר להניח שנהגים מקצועיים, מול טייסים מקצועיים, "נבלעו" בסטטיסטיקה. ועוד שאלה קטנה... ובאמת בלי להרגיז!!! מדוע נכנסת שותף לחברת תעופה שהסיכון בא כלכך גדול? למה לא להיכנס שותף לחברת השכרת מכוניות? אוקי, אתה אוהב לטוס, למה לסכן את הלקוחות שלך. אתה יודע מיקי, יש לנו חבר ומורה משותף... צביקה ליברמן. לפני כמה חודשים, הוא לקח אותי לטיסת ריענון על הRG של נשר CHW מיד לאחר המראה, פניתי לצולבת של 29 בהרצליה ואחרי 5 שניות, ליברמן סגר לי מנוע. לא ידעתי מה לעשות - פשוט קפאתי על הכסא. לקחתי שיעור ריענון אחרי חודשיים שלא טסתי וליברמן סוגר לי מנוע בצולבת. נחתנו מיד, הסעתי את המטוס לחנייה והודעתי לליברמן שאני, עם מטוסים גמרתי. יש לי אשה, ילדה קטנה בבית. עזוב, אני עם מטוסים גמרתי. אני מפסיק לטוס. כשאני עושה השוואה בין האהבה שלי למטוסים שהיא ענקית מול האהבה שלי לחיים בכלל ולמשפחתי בפרט, אני מפסיק לטוס. ליברמן לקח אותי הצידה והתחיל לספר לי על הסבירות שדבר כזה יכול להתרחש. הוא סיפר לי שלמרות שהוא טס שנים רבות וכל היום, הוא יכול אולי לספור על 3 אצבעות, מעורבות ב"כמעט תאונה" בגלל כשל של המטוס. אותי זה לא שכנע ו"קירקעתי" את עצמי סופית. הפסקתי לטוס!!! מה שהחזיר אותי לטוס, היה 3 שעות בסימולטור עם ליברמן שכלל את כל מצבי החירום האפשריים: קאט מנוע בהמראה, אש באוויר, אש בקצה כנף וכד´ אני לא יכול להגיד לך שבמאה אחוז אני אצא מכל תקלת חירום, אבל האימון המיוחד הזה, ביחס להרגעת ליברמן על אחוזי המצבים, שכנעה אותי להמשיך לטוס. מאז, אני לא עושה שטויות (לא שלפני זה עשיתי) טס תמיד בטוח ומקפיד כמו ייקה על כל פרט ופרט. וכל 3 חודשים, מבצע ריענון חירום. חיפשתי באינטרנט את הנתון הרצוי, אך לא מצאתי, אודה לך אם תעיר את עיננו. עכשיו אני באמת עייף. לילה טוב מיקי ידידי. יפתח לרון

 

[מיקי גולן]

בישראל

יפתח, קשה לאסוף נתונים בישראל... וההשוואה שאתה מבקש היא בגדר הבלתי אפשרי - לא ניתן לדעת כמה טייסים ועם כמה נסיון טסים. סטטיסטיקה קיימת רק ברמת מאד פשוטה, ואכן, זה עשוי להטעות. באופן עקרוני, לגבי ישראל, בהערכה גסה מאד: תעופה כללית: אין יותר מ 100,000 שעות טיסה לשנה. יש לפחות 2 הרוגים בממוצע. למעשה, אני חושב שנתון יותר ריאלי הוא 50,000 שעות, ויותר הרוגים (ב 12 החודשים החולפים נהרגו 4 במסוקים, 6 במטוסים, 2 באז"מ). אבל גם בנתון הנ"ל מדובר על כ 20 הרוגים למיליון שעות טיסה. ברכב בישראל, בהערכה גסה מאד - 2 מיליון כלי רכב, 10,000 ק"מ בשנה לפי 60 ק"מ/שעה - כ 300 מיליון שעות. ועם 600 הרוגים: מדובר על כ 2 הרוגים למיליון שעות טיסה. ושוב חוזר הנתון של סכנה פי 10. בפועל, על פי כל דיווחי מנהל התעופה שאני קראתי, הסיכון בארץ הוא: א. בארובטיקה - 50% סיכוי למות ב. באז"מ - מפחיד (כ 2 הרוגים ל 10000 שעות בשנה) ג. בקלה - יותר מסוכן, מהותית, מארה"ב, למרות מעט בעיות מז"א. לגבי מה שכתבת על 747 - החישובים שמדברים על GA - תעופה כללית - אינם כוללים את הטיסות הסדירות בארה"ב, וגם הנתונים שהבאתי כאן אינם כוללים זאת בישראל. כמובן, יש בעיה עם סטטיסטיקה כאשר בבת אחת מתים אלפי אנשים, אבל קשה מאד לכמת זאת בצורה אחרת. דרך אגב, כאשר אמרתי ש 747 "מטוס מאד מסוכן" הכוונה שלי היתה באופן יחסי למטוסים אחרים עבור אותו טייס, ולא באופן יחסי עם צוות בכיר ב 747 מול טייס עם 500 שעות בססנה. לגבי AIM - אני אכן אוהב לטוס. ליצחקי יש רקורד טוב מאד ב-למי ואיך הוא נותן לשכור מטוסים מבחינת הבטיחות, שלא לדבר על הרקוד של בטיחות הכלים עצמם, כך שדווקא מבחינה זאת אני רגוע. גם סכומי הביטוח גבוהים. אני לא חושב שאני מסכן אנשים כאשר הם באים "לטוס אצלי" אלא להיפך - הם כבר עם החיידק מראש, ואם הם טסים אצלנו אז זה רק יותר בטוח. וגם אני אישית מרגיש יותר בטוח עם הפיטס הפרטי שלי כאשר אני יודע שאני תחת כנפי יצחקי. לגבי מה שכתבת על ליברמן - אני שמח לקרוא (בלי ציניות) את מה שכתבת, צריך הרבה אומץ לעשות ובטח לכתוב זאת. אני חושב שכל עוד אדם מודע לרמת הסיכון, או כמו שכתבתי במקור "מפחד", אז הסיכוי שלו לשרוד תקלות גבוה בהרבה מאשר של אדם שחושב ש"לטוס פחות מסוכן מלנהוג". ועל פי מה שסיפרת, אתה נוקט בכל הנדרש בכדי לצמצם את הסיכונים. צריך גם לזכור שיחד עם הסיכון והפחד: What´s the point of living if you can´t feel alive ולכן אני חושב שאתה, מודבק היסטרי בחיידק, צריך להמשיך לטוס. רק זכור את הסכנה. כמו כן זכור, ש"התקדמות" עלולה להיות גם הגדלה של הסיכון - למשל, התקדמות ל"מכשירים" עשויה לפתות אותך לטוס לילה, או מז"א, בתנאים שבסה"כ הם יותר מסוכנים (גם לבעלי הגדר ונסיון) מסתם VFR. כנ"ל לגבי הגדר מסחרי (לרוב טייסים מסחרים לוקחים סיכון מיותר כי מישהו משלם!), דו-מנועי (מטוסים יותר כבדים, מהירות גישה/המראה יותר גבוהות וכו´). וסיפור משלי: בתור מי שעבר נ.א., קאט מנוע אמיתי בא באמת בהפתעה גמורה. הייתי עם רשיון אז"מ ביד, 15 שעות סולו, ורגע לפני הקאט שקלתי לעבור מעל בריכה של איזה קיבוץ (אזור 13), אבל בטלתי את המעבר כי ראיתי שאני נכנס למקום שבו נ.א. יהיה מאד מסוכן, (מבנים ועצים בשטח), וחזרתי לשטח "נקי" ממש דקה לפני הקאט... נכון, זה היה מנוע לא הכי אמין, מטוס שגולש גרוע, וכו´, אבל לימד אותי כמה דברים קריטיים על טיסה.