סטייקים ווידוי ושאלה ../images/Emo22.gif
אדלג ישר אל הסוף - איך אתם עושים [מכינים] את הסטייקים שלכם ? אני מתכוון, לא ביום העצמאות וכאלה שאז הולכים על מנגל ולו רק בשביל המסורת והפטריוטיות, אלא בחיי היומיום, ככה סתם בשישי בערב, אתם יודעים. ולמה אני שואל ? ת'אמת ? פעם הייתי מישיר מבט אל הקצב ואומר לו בנימה של סחבקים "תחתוך לי ככה... איזה שלושה סנטימטר" [ועושה מן רווח של תפוח אדמה בינוני בין האגודל לבין האצבע המורה] ומצביע על האנטריקוט. והקצב היה מלהטט בכילף ופורס פרוסות ברוחב של טנק, תוך שהוא משגר אלי מבטים בנוסח של שני בונים-חופשיים שזה עתה נפגשו לראשונה. אוחחח ...אלה היו ימים נפלאים בהם זכיתי לאהדת הקצבים. היום הקצבים שונאים אותי ! היום אני מצביע על האנטריקוט ואומר "תחתוך לי אותו הכי דק שאפשר". והקצב מניח את הסכין על איזה שני סנטימטר לפני הקצה ושואל "ככה ?", ואני אומר "לא ! לא ככה ! הכי דק שאפשר !", ואז הוא מעניק לי מבט מגעיל, מזיז את הסכין אל איזה סנטימטר לקראת הקצה ומתיז "ככה ? !". ואז אני מסתכל לו ישר בעיניים [כוס אימא שלו - זה אני שמשלם פה 90 שקל לקילו] ואומר ככה לגמרי קול "לא ! דק כמו נייר ...". ואז משתרר באטליז כזה שקט מפחיד, והקצב אומר "אדוני, כמו נייר זה יתפרק לך !", ואני אומר "אחלה, שיתפרק !". ואז הוא מחליף מילים ברוסית עם הקולגות שלו, ומהמעט שאני מבין נראה לי שהם מעניקים משמעות שגויה למקצוע של אימא שלי מנוחתה עדן ...וככה זה ממשיך. אז זהו ! שלאחרונה הייתה לי הארה והבנתי שכל העניין הזה עם "תחתוך לי איזה שלושה סנטימטר" - הוא קונספירציה של קצבים. בדיוק או בדומה לקשקוש ההוא ש- "יין לבן הולך עם דגים ואילו יין אדום הולך עם בשר", עד שיצא המרצע מהשק והתברר שהכול זה המצאה של כורמים בצרפת שנתקעו עם סטוק של יין לבן ולא ידעו כיצד להיפטר ממנו. אוקצור - אכן נכון ! בשביל מה לו, לקצב, להזיע חמש דקות על נתח אנטריקוט שהוא יכול לפרוס בקלילות באיזה חמש שניות ? ואם חושבים על זה, אז גם למסעדות לא ממש משתלם להתעסק עם פרוסות של סטייקים בעובי של נייר...לא ככה ? אז מה שאני עושה זה שאני קונה נתח אנטריקוט של איזה קילו וחצי, מכניס למקפיא לאיזה חצי שעה, מוציא ופורס עם סכין שף [אם אין לכם סכין נורמאלית, אל תתחילו עם זה אפילו] פרוסות הכי דקיקות שרק אפשר, מלהיט מחבת פסים של יציקת אלומיניום מכוסה בטפלון [כן, בטפלון], מבריש את הסטייקונים בטיפה שמן ו...תסססססססססססססססססס איזה חצי דקה מכל צד, צובט אותם עם מלקחיים והופ לצלחות המורעבות. לוקח לי איזה חמש דקות להשביע את כולם ואז אני שם איזה תססססססססס גם לעצמי. הולך נפלא עם כל רוטב שבא לכם. אגב, היפנים קוראים לזה סוקייאקי = sukiyaki ומקפיצים בצד קצת ירקות ברוטב סויה וסוכר, אבל זה כבר סיפור אחר. אז - איך אתם עושים את הסטייקים שלכם ?
אדלג ישר אל הסוף - איך אתם עושים [מכינים] את הסטייקים שלכם ? אני מתכוון, לא ביום העצמאות וכאלה שאז הולכים על מנגל ולו רק בשביל המסורת והפטריוטיות, אלא בחיי היומיום, ככה סתם בשישי בערב, אתם יודעים. ולמה אני שואל ? ת'אמת ? פעם הייתי מישיר מבט אל הקצב ואומר לו בנימה של סחבקים "תחתוך לי ככה... איזה שלושה סנטימטר" [ועושה מן רווח של תפוח אדמה בינוני בין האגודל לבין האצבע המורה] ומצביע על האנטריקוט. והקצב היה מלהטט בכילף ופורס פרוסות ברוחב של טנק, תוך שהוא משגר אלי מבטים בנוסח של שני בונים-חופשיים שזה עתה נפגשו לראשונה. אוחחח ...אלה היו ימים נפלאים בהם זכיתי לאהדת הקצבים. היום הקצבים שונאים אותי ! היום אני מצביע על האנטריקוט ואומר "תחתוך לי אותו הכי דק שאפשר". והקצב מניח את הסכין על איזה שני סנטימטר לפני הקצה ושואל "ככה ?", ואני אומר "לא ! לא ככה ! הכי דק שאפשר !", ואז הוא מעניק לי מבט מגעיל, מזיז את הסכין אל איזה סנטימטר לקראת הקצה ומתיז "ככה ? !". ואז אני מסתכל לו ישר בעיניים [כוס אימא שלו - זה אני שמשלם פה 90 שקל לקילו] ואומר ככה לגמרי קול "לא ! דק כמו נייר ...". ואז משתרר באטליז כזה שקט מפחיד, והקצב אומר "אדוני, כמו נייר זה יתפרק לך !", ואני אומר "אחלה, שיתפרק !". ואז הוא מחליף מילים ברוסית עם הקולגות שלו, ומהמעט שאני מבין נראה לי שהם מעניקים משמעות שגויה למקצוע של אימא שלי מנוחתה עדן ...וככה זה ממשיך. אז זהו ! שלאחרונה הייתה לי הארה והבנתי שכל העניין הזה עם "תחתוך לי איזה שלושה סנטימטר" - הוא קונספירציה של קצבים. בדיוק או בדומה לקשקוש ההוא ש- "יין לבן הולך עם דגים ואילו יין אדום הולך עם בשר", עד שיצא המרצע מהשק והתברר שהכול זה המצאה של כורמים בצרפת שנתקעו עם סטוק של יין לבן ולא ידעו כיצד להיפטר ממנו. אוקצור - אכן נכון ! בשביל מה לו, לקצב, להזיע חמש דקות על נתח אנטריקוט שהוא יכול לפרוס בקלילות באיזה חמש שניות ? ואם חושבים על זה, אז גם למסעדות לא ממש משתלם להתעסק עם פרוסות של סטייקים בעובי של נייר...לא ככה ? אז מה שאני עושה זה שאני קונה נתח אנטריקוט של איזה קילו וחצי, מכניס למקפיא לאיזה חצי שעה, מוציא ופורס עם סכין שף [אם אין לכם סכין נורמאלית, אל תתחילו עם זה אפילו] פרוסות הכי דקיקות שרק אפשר, מלהיט מחבת פסים של יציקת אלומיניום מכוסה בטפלון [כן, בטפלון], מבריש את הסטייקונים בטיפה שמן ו...תסססססססססססססססססס איזה חצי דקה מכל צד, צובט אותם עם מלקחיים והופ לצלחות המורעבות. לוקח לי איזה חמש דקות להשביע את כולם ואז אני שם איזה תססססססססס גם לעצמי. הולך נפלא עם כל רוטב שבא לכם. אגב, היפנים קוראים לזה סוקייאקי = sukiyaki ומקפיצים בצד קצת ירקות ברוטב סויה וסוכר, אבל זה כבר סיפור אחר. אז - איך אתם עושים את הסטייקים שלכם ?