הבחור מתלונן על הקנג׳י.
למשל: 四. מה זה צריך להיות? 一 - ברור. 二 - סבבה. 三 - אהה, הבנו... ואז תוקעים לך את ה־四. זה נראה, כך הוא צועק, כאילו עשו את זה בכוונה!
 
והוא ממשיך עם 軽. זה かるい. אבל יש בפנים מכונית. יכלו להכניס פנימה משהו קצת יותר קל ממכונית!
 
הלאה. לוקחים את רדיקל ⺘(יד), מוסיפים לו 無. כלומר ״אין יד״. אז איך ״בלי ידיים״ 撫 הפך ל״ללטף״?
 
מצרפים לרדיקל 金 (זהב) את האלמנט 同 (כלומר おなじ, אותו דבר). מה יוצא? 銅, נחושת! אתם טועים! זה ממש לא אותו דבר כמו זהב!
 
ואז הוא מצייר את הקנג׳י 鬱 (דיכאון). מצייר וצורח: 29 קוים, פלא שחוטפים דיכאון?
 
והוא מסיים בקנג׳י 始. לוקחים אישה 女, שמים אותה על מיטה (台). מה בדיוק מתחיל כאן? זה גס!
 
(