שונאת סטרידור
היי אבי, בתור אמא לילד עם עבר של סטרידור, אני יודעת כמה זה מתסכל את ההורים, ואני שונאת את הסטרידור. קודם כל- עיצה להורים: רוב המטפלים וגם רוב הרופאים נוטים לחשוב שהדבר שמטפל הכי טוב בסטרידור זה ד"ר זמן. כלומר ככל שהילדה תגדל, ההתקפים יתמעטו. זה כמובן לא תקף לכולם, אבל זה מה שאמרו לנו, ואמרו לנו לעקוב ולראות מה קורה. מבחינת עזרה ראשונה- תדריך את ההורים לקנות את השמן של שלוס- בייבי ווינטר. חשוב שזה יהיה הבייבי ולא סתם "ווינטר" כי למיטב הבנתי יש שם גם חרדל שעלול לגרום לתגובה אלרגית לא נעימה. ועל כן- בייבי ווינטר. כאשר יש סימני התקף, לקחת בייבי ווינטר בכף היד ולעשות לילדה עיסוי בבית החזה, בין הצלעות וחשוב מאוד גם בגב- בנקודות של הריאות בעיקר אבל בכלל באזור הגב ובין הצלעות. אפשר לעשות את זה 3 פעמים ביום. זה לא מעביר, אבל בהחלט מקל (עובד מעולה גם במבוגרים עם ליחה), עצם העיסוי והשימוש בשמן הספציפי הזה עוזר לליחה לזוז, מניע שם את כל הצ'י, וגורם להורים להרגיש קצת פחות חסרי אונים- שזה מעולה. אני משערת שהם עשו את כל הדברים האחרים- משאפים, אינהלציות, סטרואידים למקרה של מצוקת נשימה.... זה גם בסדר, אבל עדיף שלא יקחו משהו באופן קבוע כי זה עדיין סטרואידים. חד פעמי עדיף. ועיצה אחרונה- שאל את ההורים אם הם דיברו עם הרופא שלהם על סינגולייר. מדובר על תרופה שיכולה מאוד לעזור או לא לעשות הבדל בכלל. זה לא משהו לאקוטי, אבל זה משהו לנו מאוד עזר, והמטפלת של שחר הסבירה לי שמבחינה אנרגטית, אין תופעות לוואי כמו שאנחנו רואים עם סטרואידים, ולכן דווקא מחבבים את התרופה הזו במחוזותינו. וכמובן- נכנסים לסתיו חורף, הסבירות להתקפים עולה, ולכן כדאי להיות במעקב. בהצלחה, יעל
המון בריאות ובהצלחה. שרון.