סיאטל איך מתגברים על הקשיים הראשונים

סיאטל איך מתגברים על הקשיים הראשונים

היי אנחנו זוג נשוי בגיל ה30 לחיינו +2 אני לא עובדת בעלי עובד .
ילד אחד בן 6 ואחד בן 5 .
רילוקיישן לרדמונד סיאטל על הפרק מטעם העבודה של בעלי .
פוחדת מההשפעה על החיים וההסתגלות של הילדים וההשפעה .
אנחנו החלטנו שאם עושים זאת וזה טוב לנו אז נשארים שם ולא מטלטלים להם שוב את החיים וחוזרים .
האם החינוך והמנטליות אכן יתר טובים ?
האם האםשרויות להתפתח בעבודה יותר טובות ומספקות ?
והניתוק מסבא ? סבתא ? דודים?
ולמצוא חברים ?
ומה עושים בחגים?
והשפה??? איך הילדים ישתלבו עם השפה ? חייבים בית ספר עם עברית בהתחלה?
אוףףףףף כל כך הרבה מחשבות ....
אנחנו רגילים פה שהכל קרוב לרדת לקאנטרי , שהילד יכול לבד לרוץ לבריכה ,
 

ilanvag

New member
מנסה לענות


היי אנחנו זוג נשוי בגיל ה30 לחיינו +2 אני לא עובדת בעלי עובד .
ילד אחד בן 6 ואחד בן 5 .
רילוקיישן לרדמונד סיאטל על הפרק מטעם העבודה של בעלי .
פוחדת מההשפעה על החיים וההסתגלות של הילדים וההשפעה .
אנחנו החלטנו שאם עושים זאת וזה טוב לנו אז נשארים שם ולא מטלטלים להם שוב את החיים וחוזרים .
>>> נשמעת החלטה טובה והגיונית.

האם החינוך והמנטליות אכן יתר טובים ?
>>> חינוך יותר טוב - בהחלט. מנטליות זה כבר עניין של בחירה. אני מאוד אוהב את הנימוס האמריקני, את זה שאף אחד לא דוחף את האף לחיים שלי, וכדומה. פחות אוהב את התוקפנות, הבוטות והחוצפה שיש בישראל. אז אם את כמוני, את תאהבי את זה.

האם האםשרויות להתפתח בעבודה יותר טובות ומספקות ?
>>> ועוד איך, אין בכלל מה להשוות. אני מניח שבעלך בתחום ההיי-טק (מיקרוסופט?), ופה בארה"ב השמיים הם הגבול לאנשים טובים.

והניתוק מסבא ? סבתא ? דודים?
>>> קשה, אני לא הולך לסבן אותך. אצלנו הסבא והסבתא אז הם מגיעים לפחות פעם בשנה (גם בוסטון, בה אנחנו גרים, יותר קרובה לישראל מאשר סיאטל, זה הפרש של 5 שעות טיסה). מעבר לכך משתדלים שהילדים יראו את הסבא והסבתא כל שבוע בסקייפ. עם שאר המשפחה די ניתק הקשר, בטח שמבחינת הילדים, חוץ מאשר ברכות "חג שמח" בחגים עיקריים, או שמתקשרים לאחל "מזל טוב" כשיש שמחות משפחתיות גדולות.

ולמצוא חברים ?
>>> עם האמריקנים די קשה להתחבר, זה לוקח זמן. לעומת זאת, מאוד קל להתחבר עם ישראלים אחרים, ואלו הם רוב החברים שלנו (למרות שיש גם לא מעט אמריקנים - אבל זו לא אותה רמת/עומק של חברות). בסיאטל לא יהיה לכם מחסור בישראלים...

ומה עושים בחגים?
>>> מה שרוצים. אנחנו תמיד חוגגים עם משפחות ישראליות אחרות, ולפעמים עם משפחות אמריקניות-יהודיות. מה שכן, בחגים עובדים ולומדים כרגיל (לרוב), אין חופש.

והשפה??? איך הילדים ישתלבו עם השפה ? חייבים בית ספר עם עברית בהתחלה?
>>> בתי הספר פה בנויים לקלוט ילדי מהגרים, ממש לא צריך בי"ס שמלמדים בו עברית, ואפילו רצוי שלא (כי זה רק יעכב את לימוד השפה האנגלית). ילדים קולטים שפה חדשה מהר מאוד. החודשיים-שלושה הראשונים יהיו להם קצת קשים, אבל את תראי שמהר מאוד הם מתחילים לפטפט באנגלית שוטפת, ואפילו מתקנים את האנגלית שלך.
לאחר שנה ממועד המעבר, הקרב האמיתי מתחיל להיות על שימור השפה העברית, כי הילדים יעדיפו לדבר באנגלית (שזו השפה שהם מדברים עם החברים שלהם). שימור השפה העברית תלוי בעיקר בכם - לדבר בבית, להתעקש על עברית, וכדומה. עם האנגלית לא תהיה בעיה.

אוףףףףף כל כך הרבה מחשבות ....
אנחנו רגילים פה שהכל קרוב לרדת לקאנטרי , שהילד יכול לבד לרוץ לבריכה ,
>>> פה זה קצת שונה, ילדים בגילאים הללו לא הולכים לבד לשומקום. מתרגלים. יש גם מינוסים לעומת החיים בארץ (עצמאות של הילדים, קשר עם המשפחה והחברים שלכם בארץ), אבל הפלוסים לטעמי הרבה יותר גדולים - בגלל זה כולנו פה


אנחנו פה לתמוך ולעזור, ויש גם את הקומונה שהיא יותר חברתית באופיה (פה זה פורום יותר מקצועי, לעזור בצדדים הלוגיסטיים/טכניים של ההגירה).

שיהיה בהצלחה
 
וואי תודה איך ילד ישר נזרק לאנגלית

בלי להכיר אף מילה אפילו אחת ? נשמע לי נורא קשה לא ?
מה אתה אומר ?
 

Gidi Shemer

New member
כמו שנאמר פה כבר רבות

תתמקדי בעברית. הילד יתחיל לדבר אנגלית שוטפת ולצחוק עליכם הרבה לפני שתהיי מוכנה לזה.

פרט לכך, יש מערכים של ESL (או שמות שונים לסיוע לכאלו שאינם דוברי אנגלית|) וזה יעזור לילד מעט. בכל מקרה, חודשים או שלשה או חמישה, בסוף זה יתפוס.
 

boneguy

New member
אכן, כמו שאומרים לך

זו הדאגה הקטנה ביותר שלכם. לעיתים אנחנו משליכים את הדאגות שלנו על הילדים, אבל בנושא הזה באמת אין מה לדאוג. להפיך, תשמרו על העברית מהרגע שאתם מגיעים - אתם מדברים עברית (אם מתאים לכם לשמור אותה)!
 

orilina

New member
ילד ואנגלית

הי
הכנסנו את הגדולה דלנו בkindergraten אמריקאי למהדרין בלי לדעת כמעט כלום באנגלית.
ממרומי 4 חודשי בית ספר ושני חופשים ארוכים יכולה להרגיע אותך - הילדה מדברת אנגלית בצורה מעולה, יש לה חברים אמריקאים (וגם אוסטרליים, סינים ומה לא) , היא קוראת וכותבת באנגלית. נכון חודש הראשון היה לא קל אבל אחכ זה משתפר.
מפנה אותך לאתר תכף נשוב , שם יש הרבה פוסטים על חויית גידול ילדים באמריקה.
 

lvd

New member
באמת שאלה שגם מסקרנת אותי בתור אחת שעומדת

לעבור לארה״ב: איך מכירים/פוגשים ישראלים??
 

boneguy

New member
מחזק כל מה שאילן ענה

ענה תשובה מדויקת ומפורטת, אז אין צורך לחזור.

החששות ברורים ומדובר במהלך רציני, מעמשעותי ולא קל. בסופו של דבר זה החלטה שלכם. אתם תוכלו להצדיק אותה או לסתור אותה בכל דמגוגיה שתבחרו. לדעתי שאנשים עוברים זה נובע ממכלול של שיקולים. לא רק פן מקצועי (בטח שמעתיקים משפחה שלמה).

הצלחה
 
אני מצטערת אולי אשמע קרצייה

לא מצליחה להבין איך ילד שלא מבין מילה באנגלית הולך לכיתה שכולם מדברים שם אנגלית איך זה אפשרי איך אפשר לנהל שיחה בסיסית של איך קוראים לך?!מה שלומך?
 

Gidi Shemer

New member
את לא קרצייה והחרדות מובנות

כולנו היינו שם. וזה בסדר.

קודם כל הילד יוצא מדי פעם לשעה או שעתיים עם מורה של esl. בכיתה בדרך כלל יוצמד לו חונך- ילד אחר- ש"יסביר" לו מה קורה, גם אם בהתחלה הוא לא ממש יבין. לימודים, בעיקר בגילאים הנמוכים מתבססים על הרבה איורים ותרגילים שלא בהכרח דורשים הבנה.

כמוש גנה שלנו אמרה לאחר כמה ימים של כיתה ב'- "היום קרה משהו נורא מצחיק בשיעור. כולנו מא דצמחקנו והיה כיף.". כששאלנו מה קרה, היא השיבה "אין לי מושג, אבל כולם צחקו וגם אני נדבקתי". ההפסקה, הספרים, הדינמיקה, והתמיכה ה eslית, כולם יביאו למצופה הרבה יתר מהר ממה שאת מדמיינת.

ואחרי כל זה, תביני שהחרדות שלך מובנות ולגיטימיות. תרגישי חופשי להיות חרדה. פשוט תביני שזה טבעי ושהכל יהיה בסדר.

וכמו שאילן כתב, זה לא שהכל ורדים ושושנים. זה מעבר והמעבר הוא קשה, גם לילדים. תתייחסי לזה כמו שלב בהתפתחות בחיים ותשדרי את זה כך לילדים.
 

ilanvag

New member
אוקיי, אז ככה:

ראשית, בייחוד בגילאים הללו, חלק גדול מהלימוד (לפחות מה שראיתי אצל הילדים שלי) נעשה בצורה ויזואלית. בתי ספר בארה"ב זה לא כמו בישראל, שבהם יושבים 40 ילדים מול המורה, ושומעים הרצאות. אפילו לא קרוב לכך.

בכיתה אמריקנית לומדים בקבוצות קטנות, הילדים עושים משימות שונות, יש הרבה מאוד תקשורת לא מילולית, עובדים עם המון ציורים וכל מיני עזרים. אז זה דבר ראשון שעוזר.

שנית, יש תוכנית בכל בי"ס אשר מיועדת ל-English as a Second Language (זהו ה-ESL שעליו מדבר גידי, ובמקומות שונים יש לזה שמות שונים). מוציאים את הילד מהכיתה ונותנים להם שיעורי חיזוק באנגלית, עובדים איתם מהבסיס.

שלישית, ילדים קולטים המון תוך כדי משחק עם ילדים אחרים. זה אינטואיטיבי. ככה הם לומדים מלים מהר מאוד.

ורביעית, כאשר יש ילדים אחרים אשר דוברי עברית באותה שכבת גיל, אז במידת האפשר ביה"ס ינסה לשלב ילדים חדשים ביחד עם ותיקים, אשר מדברים הן עברית והן אנגלית. אני יודע שככה היה בביה"ס של הילדים שלי, כאשר הכניסו לכיתה ילד שלא דיבר אנגלית, רק עברית. היה בכיתה עוד ילד או שניים דוברי עברית (וגם אנגלית, כמובן), אז היה לילד עם מי לתקשר בשפת האם שלו. זה לא חיוני, ואפשר להסתדר עם בלי זה, אבל זה יכול להקל במקצת.

חמישית, מציידים את המורים והילדים במעין דף עם ציורים והסברים בהם יש מלים בסיסיות, כמו אם הילד צריך ללכת לשירותים, או שהוא רעב, צמא, קר לו, חם לו, וכן הלאה. זה יכול לעזור לילד ולמורה להבין דברים בסיסיים שהילד צריך.

ויש עוד דברים, מה שלמעלה זה ממש על קצה המזלג.

שוב, אף אחד לא אמר לך פה שהילד ידבר אנגלית מהיום הראשון. אין פה קסמים, וזה ייקח כמה חודשים. בתקופה הזו יכול להיות שיהיו ימים בהם הילד יהיה קצת מתוסכל מחוסר היכולת שלו ללמוד. מה שאנחנו אומרים לך זה שתסמכי על הרבה מאות ואלפי ילדים שכבר עברו את התהליך הזה בפורום הזה בלבד(!), שלא לדבר על עשרות ומאות אלפי ילדי מהגרים שעוברים את התהליך הזה בכל שנה, מכל מיני מדינות (ולא, ילדים מסין לא הולכים לבי"ס סיני, ילדים מאתיופיה לא הולכים לבי"ס באמהרית, וילדים ממכסיקו לא הולכים לבי"ס ספרדי; כולם הולכים ללמוד ביחד, באותם בתי ספר). זה לוקח כמה חודשים, והם קולטים שפה מהר מאוד בגיל הזה. אל תשליכי מהחרדות והחששות שלך על הילדים, כי הם באמת מסתדרים הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים, והמערכת בארה"ב מתורגלת לקלוט ילדי מהגרים, הרבה יותר טוב ממערכת החינוך בישראל.
 

snowhite1064

New member
בדיוק כמו שילד (עולה חדש) מגיע לארץ בלי מילה

עברית (ואני מדברת מנסיון, כי עליתי לארץ בגיל 8 מארה"ב ולא ידעתי עברית) לאט לאט לומדים, ופעם, פעמיים בשבוע מקבלים עזרה מבית הספר.
ילדים קולטים מהר מאוד. זה אנחנו המבוגרים שקצת מוגבלים וחושבים שלילדים יהיה יותר קשה . אחי עלה לארץ שהיה בן שנתיים, ומהר מאוד הבין עם מי מדברים עברית (עם החברים מהגן והשכנים) ועם מי מדברים אנגלית (עם אמא ואבא). בגיל 3.5 כבר דיבר רק עברית, גם כשאמא הייתה מדברת איתו אנגלית, הוא היה עונה לה בעברית.
 

N i s h k i

New member
עברנו לאותו מקום לפני שנתיים

כנראה מטעם אותה חברה.

מניסיוני, וממה שאני רואה מסביבי, כמעט כל הסוגיות שציינת, שהטרידו גם אותי באופן טבעי, לא היו שוות את תשומת הלב הרבה שהקדשתי להם. במיוחד לא סוגיית הילדים (עברנו עם בני 5.5 ו-2.5).
הילדים ברוב רובם של המקרים (למעשה, בכל המקים שאני מכירה פה, פשוט לא רוצה להיות החלטית מידי
) הילדים משתלבים מאד מהר והשפה נקלטת מעולה בתוך מס' חודשים.. די מהיר תתחיל להטריד אותך העברית ולא האנגלית.

אז בכללי, כן- החינוך והמנטליות יותר טובים.. לא נראה לי שיש פה עניין סובייקטיבי בכלל.. אלא אם כן הצקות בבי"ס ונהגים עצבניים עושים לך את זה

והקהילה הישראלית פה חמה ומגובשת כך שתקבלי את מנת הישראליות שלך בצורה מספקת, ורק במובן הטוב של המילה... כך גם לגבי חגים, חברים ותמיכה בכללי...

הפרידה המשפחה היא באמת חסרון אבל חייבת לציין שבתור משפחה שהיתה מאד קשורה לסבא וסבתא ולמשפחה המורחבת, הקשיים מאד מתעמעמים לאור החידושים התכופים והחוויות הרבות שימלאו את חייכם החדשים. בשנתיים שאנחנו כאן היו לנו המון ביקורי משפחה ואנחנו היינו פעם אחת בארץ ובדרך לפעם שניייה...

רק בעניין ההחלטה לא לחזור לא הייתי מתחייבת... קודם תעברו ואח"כ תחשבי על ההמשך... גם לחזור זה לא כ"כ נורא כמו שזה נראה לך... הרבה עושים את זה ותוכלי לשפוט את זה אחרי שתחיי פה תקופה.

את מוזמנת להתייעץ עוד במסרים.
בהצלחה!
 

Boston Guy

New member
רק צרכי הילדים יכתיבו איך תחיו ואיפה?

קראתי את ההודעות שלך - והתחושה שנוצרת לי היא שהקושי האמיתי והאתגר הרציני יהיה ההשתלבות שלך עצמך בסביבה.

את מוטרדת לגבי הילדים - אבל הם ימצאו את עצמם תוך חודשים ספורים וישאירו אותך מאחור. הם בדיוק בגיל המתאים לרילוקיישן.
את מודאגת לגבי התפתחות הקריירה של בעלך - אני מניח שהוא ימצא את עצמו שם.
מה יהיה עלייך? מה את תעשי?
 
אני לא עובדת גם פה (-:

מעסיקה את עצמי קצת ספורט בתי קפה אוהבת לבשל חברות .
לא אשת קריירה . מבחירה בלבד!
אוהבת מאוד קונדיטוריה ובישול (-:
 

Liatatwork

New member
נראה לי שאת תסדרי טוב

עד כמה שאני מבינה בעלך יעבור לעבוד עבור חברה שהרבה ישראלים עובדים עבורה. ממה ששמעתי בסיאטל יש קבוצה די גדולה של "נשות אנשי ההייטק" שמהוות קבוצה חברתית תומכת אחת לשניה.
יש נשים שבארץ עבדו, וכאן לא עקב תנאי הוויזה של הבעל, וזה מהווה בעיה עבורן כי משעמם להן, זה פוגע להן בקריירה, וכו'...
את כבר עשית את הבחירה הזו וחיה איתה בשמחה, כך שנראה לי שמצבך פה יהיה טוב.
 

N i s h k i

New member
לרוב המכריע של בני הזוג כאן אין בעיה של אישור

הרוב מגיעים על L ולא מעט מבני/בנות הזוג אכן בוחרים לעבוד אחרי תקופה מסוימת...

מסכימה עם השאר.
 

Liatatwork

New member
ושאלה מסקרנות

הכרתי בארץ בחורה בשם זיויות, ששינתה את שמה לזיו, האם זו את?
 

debby12

New member
מנהל
ומוסיפה

גם לדעתי יש פה הרבה יותר מאשר עניין הילדים.

ראשית - מסכימה עם הניתוח של בוסטון גאי. שנית, מעבר לכך, אתם מתניעים מהלך שרוב הסיכויים שיוביל להגירה שלכם לארץ אחרת בעלת תרבות שונה. ילדיכם ונכדיכם יהיו אמריקניים וכו'. זה סוג השיקולים שאתם צריכים לקחת בחשבון, לא עניין הילדים שתוך דקה וחצי יתערו לחלוטין (ילדים הם עם סתגלן).
 
למעלה