סיבות לא לצאת מאיזור הנוחות

[מילי1991]

סיבות לא לצאת מאיזור הנוחות

ולעזוב את הבית, סוף סוף
1.את חוזרת הביתה מהמכון (או בכלל, חוזרת הביתה) ויש לך צלחת אוכל מחכה במיקרוגל, רק כדי לחמם
2.יש מי שמוציא את הכלב עוד פעם ביום, חוץ ממך
3. את לא משלמת חשמל (או מים)
4. את עושה כלים..רק כשממש ממש בא לך! (מנקה את כל הבית באופן יסודי, כשיש לך מוזה..)
4. כל כך התרגלת לנוחות...ש
5. יש לך שעות פנאי, כך שאת יכולה לבלות 3 שעות במכון כושר, בלי שום בעיה
6. אין לך שום מחויבות שהיא לא -גמישה, כל מטלה ניתנת לשינוי/דחיה/ויתור וכיוצא בזה

אני מניחה שיש עוד מלא "יתרונות"
אבל.. מכל האמור הנ"ל יוצא מצב שאת נכנסת ל"לופ" של חיים זוגיים, עם אמא שלך. כי היא היחידה שגידלה אותך כל החיים
את כבר לא חושבת על זוגיות, זה כביכול לא מעניין אותך ולא אכפת לך
את מרגישה כאילו בן זוג יכול "להפר את השלווה" שהושגה לאחר הרבה שנות מלחמה
וזה מבאס, מפחיד וגם יקר, לעבור לגור לבד (או אפילו עם שותפות)
העולם כל כך מפחיד- ואת צריכה פשוט להרגיש, להבין, להפנים, או לרצות כבר- לקחת אחריות על החיים שלך, לא להיות תלותית
מה עושים מכאן ואילך?
*למי שחשב שאני פרזיטית..אז ממש לא, אני דואגת לכביסות*

 

[Shamy]

תראי עד שלא יהיה לך בן זוג קבוע ומחייב

ולא מפריע לאמא שלך שאת בבית איתה , אז תשארי ...בינתיים תחסכי כסף מעבודות ותשארי בבית כשיהיה לך בן זוג ותרצו לגור ביחד תוכלי לעבור ולא תחששי כ"כ מבעיה כלכלית..

 

[juggernaut]

לצאת מאזור הנוחות!

מהפוסט אני לא מקבל את התחושה שאת פרזיטית, אלא פשוט התרגלת לחיות טוב ממש.
וזה אחלה, זאת תמיד התלבטות.
אבל הנה הקאטץ' הרציני - עד שלא יוצאים מאיזור הנוחות של ההורים, לא באמת מכירים את עצמנו.
ברגע שהתחלתי לצאת מהבית, להיות עצמאי(מאז ומעולם הייתי, אבל היציאה חיזקה את זה), הבנתי כמה פספסתי.
פתאום גיליתי כמה דברים בנוגע *אלי* לא ידעתי בכלל.

פתאום אתה רוצה לעשות הכל
ולהספיק מלא דברים
ולבלות, ולאכול את העולם - והכל אפשרי. כי אתה עצמאי, ויש לך דירה, רכב, פרטיות, ואתה מרגיש שכל העולם פתוח בפנייך.
ברגע שיצאתי מאזור הנוחות, התחלתי לחיות.

אגב! כל יום אני מנסה לצאת ממנו יותר. כל יום אני מנסה לעשות דברים שלא הייתי עושה פעם. וזה נהדר, אני מגלה שככל שאני מפסיק לפחד וללכת על דברים שפחדתי מהם עד לפני דקה - החיים שלי משתפרים בהרבה.

לכי על זה, אל תעצרי לרגע.

הסתייגות קלה:
אם את מתכננת ללמוד תואר קשה, או בחרת מסלול לא פשוט לחיים בקרוב ואת חייבת לחסוך באמת את הכסף - אז אין לך ברירה אלא באמת להישאר בבית ולחסוך את זה. גם את זה עשיתי במשך שנתיים עד שיצאתי. ברגע שכבר הייתי בשנה האחרונה לתואר.

 

[שילת281]

מדוייק

 

[ELLA1992]

את ממש לא מצטיירת כפרזיטית.

מרבית הצעירים בסביבות הגיל שלך יעידו על כך שהם מזדהים איתך בהחלט.
יש אינספור יתרונת בלגור עם ההורים, החל מאקסטרה זמן פנוי ועד חיסכון כלכלי.
אין לך מה למהר, יש לך עוד חיים שלמים לגור לבד, תנצלי את זה שאת בינתיים אצל ההורים.
כשתכירי בחור טוב ותהיו במערכת יחסים אז אחרי שנה של זוגיות או שנתיים זה יהיה מתבקש שתעברו לגור ביחד כדי לבחון עד כמה אתם מסתדרים והאם אתם מתאימים לחתונה, אין לך סיבה לחשוש מהצעד הזה, כולם עוברים את זה,
אגב, למגורים עצמאיים בנפרד מההורים יש גם לא מעט יתרונות, החל מפרטיות ועד חופש הבחירה וההחלטה.

 

[שילת281]

כל כך מבינה אותך...

הייתי שם. גרתי שנה שעברה מחוץ לבית עם שותפה, ועכשיו חזרתי להורים כי אני מחפשת עבודה.
כשגרים עם ההורים אז אף פעם לא מרגישים לבד, תמיד יש אנשים בבית. קל. אבל המקום שלך לבטא את עצמך יותר מצומצם.
כשגרים לבד פיתאום יש לך חלל... הרבה יותר מרחב לעצמך ואז את להוטה יותר לעשות דברים.. לצאת.. להכיר אנשים.. ואת מתמודדת עם כל מיני דברים. עם החיים!
אם את חוששת, הייתי ממליצה לך לעשות את זה באופן זמני. להיכנס לדירות שותפים שכבר מרוהטות, או אפילו סאבלט (שכירות זמנית) לכמה חודשים . ואז תיראי איך זה מרגיש לך...

אבל אל תוותרי. אנחנו תמיד מצטערים על דברים שלא עשינו, ולא על דברים שעשינו