המחפש/ת את גבר/אשת חלומותיה/ו? יעשה וימצא (יגעת מצאת תאמין)
אכן האהבה נועדה לשרת משהו. בהקשר האבולוציוני זה הצורך בריבוי ומה שקשור בזה, כלומר לא רק הזדווגות והבאת צאצא(/ים) לעולם, אלא גידול הצאצא(/ים) והבאתו(/ם) למצב שיכול/ה/ים/ות... לדאוג לעצמו/ה(..) (פעם, נניח לפני מאות או יותר שנים, יש להניח שזה היה גיל צעיר מ-18 שמוגדר כיום ובד"כ כגיל הבגרות), מה שחופף (לא חייב לחפוף לגמרי) אולי עם זמן דעיכת האהבה והורמונים כנ"ל.
כך שמבחינה אבולוציונית גרידא, כאילו יש פחות סיבות לזוג להישאר ביחד, אבל בני האדם כמובן (למרות שהגנטיקה לדעתי (ולא רק) מאוד משפיעה) פועלים בהקשרים רחבים יותר, למשל הקשר תרבותי/חברתי, מכוח האנרציה ועוד.
אני (ולא רק) חושב שחיבור של משיכה חיצונית הוא דווקא חשוב ביותר (גברים ונשים עשויים לראות זאת, סטטיסטית (ולא כמו שכתבתי לעיל סטיטיטית...
) עם דגשים שונים, גברים אולי ייחסו לזה מעט יותר משקל), אבל ברור שצריך שיהיה חיבור גם ברמה האישיותית.
1- בהסתכלות "קצרת טווח" כלומר על אורך חיי האדם, נראה שלצד האישיותי יש משקל חשוב יותר, או אם אדייק, אז בתחילת הקשר לצד המשיכה יש משמעות גבוהה,
אבל ככל שחולפות השנים, הצד האישיותי הופך לחשוב יותר ויותר (גם כי המשיכה אז פחות משמעותית ועוד).
2- בהסתכלות "ארוכת טווח" כלומר בראייה של דורות או באספקט אבולוציוני, למשיכה החיצונית יש חשיבות רבה. למשל אם אנחנו בוחרים בת-זוג יפה (בעינינו ולא רק) כי אז יש סיכוי שנוליד איתה צאצאים/יות שיהיו אטרקטיבים/ות בדורות הבאים וכך הסיכוי שלהם/ן להעביר הגנים הלאה גדול יותר ממצב היפותטי הפוך.
בהקשר הזה מובן גם ש"אטרקטיביות" בעיני בני/ות-זוג היא לא רק חיצונית אלא גם אישיותית (שגם לה, כפי שלא קשה לוודא, יש רקע תורשתי משמעותי. הודגם לעיל בעניין גירושין וכד', אבל זה נכון כנראה
בעוד הרבה תכונות).
