ממה להיזהר
כיצד יתגונן בעל זכויות יוצרים מפני העתקה ומפני "גניבת הזכויות"?
בישראל ולמעשה, בכל העולם, לא קיימת בחוק חובת הפקדה או תיעוד של יצירות לשם הוכחת זכויות היוצרים בהן. בארה"ב העמידה המדינה לרשות הציבור שרות מרשם בתשלום. ההפקדה אינה מהותית, כלומר זכות היוצרים אינה תלויה בהפקדה. ההפקדה נעשית מרצונו של המפקיד, על מנת להקל עליו את הוכחת זכויותיו. בישראל לא קיים שרות ממלכתי מקביל.
תושבי ישראל יכולים להפקיד גם הם יצירות אצל הרשם האמריקאי, מתאים במיוחד למי שחושש מהפרות בחו"ל.
יש יוצרים שנוהגים להכניס את יצירותיהם לתוך מעטפה, ולשלוח אותה לעצמם בדואר רשום. לאחר מכן הם שומרים את המעטפה הסגורה, כהוכחה לתאריך היצירה. פתרון זה אינו מוצלח, שכן הרוצה להסתמך על מעטפה כזו כראיה יהיה חייב מן הסתם להוכיח בבית המשפט שהמעטפה לא נפתחה ולא הודבקה מחדש ותכולתה לא הוחלפה. מעבר לכך שמדובר בעצם בעדות בעל דין שהוא בעל עניין ולא בראיה אובייקטיבית, מתעורר הצורך בהגשת חוות דעת מומחה, שיכול לקבוע שהמעטפה אכן לא עברה תהליך של פתיחה וסגירה מחדש, חוות דעת שמן הסתם עולה כסף ומסרבלת את התהליך המשפטי. וגם אם המעטפה לא נפתחה ונסגרה מחדש, שום דבר לא מונע היום מעדם לשלוח לעצמו בדואר רשום מעטפה ריקה ופתוחה, ולמלא אותה אחר כך בחומר. מכאן שמשלוח עצמי של דואר רשום הוא חסר ערך.
אין תחליף להפקדת מקור היצירה בידיים נאמנות ומקצועיות לשם תיעוד, שמירה והגנה להגנה על זכויות היוצרים.
לא אחת אנו נתקלים במקרים של לקוחות הפונים לייעוץ משפטי, בטענה שצד שלישי העתיק מהם מאמר או עיצוב של אתר אינטרנט והעלה אותו לרשת כאילו הוא בעליו. במקרים אלה נשאלת לא אחת השאלה, כיצד ניתן לקבוע מי היוצר ומי המעתיק. כיצד נוכיח בבית המשפט מי באמת היוצר הראשון? בהעדר מרשם ממלכתי של זכויות יוצרים, תחום הבעלות על נכסים רוחניים בישראל פרוץ לכל רוח, ויוצרים אשר עמלו על יצירות מכל הסוגים ומעוניינים לקטוף את פירות עמלם ולהנות מהם, נשארים חשופים בפני סכנת העתקה ובפני סכנת השתלטות של נוכלים על יצירותיהם. בעיית העדר הרישום החריפה במיוחד בשנים האחרונות עם פתיחת העידן הדיגיטלי, שהעמיד לרשות כמעט כל אדם כלים טכנולוגיים להעתקה מהירה וקלה של יצירה מכל סוג כמעט, והפצתה תוך שניות למיליוני גולשים באינטרנט. כמובן שגם התפתחות הטלוויזיה הרב ערוצית וריבוי התצורות החדשות של זכויות יוצרים, בשעשועונים ובתוכניות בעלות פורמט מיוחד גם הגבירה את הצורך של היוצרים לתעד ולשמור על זכויותיהם לפני הצגת הצעותיהם למפיקים.
לפיכך, כל מי שיצר יצירה ספרותית, תסריט, פורמט, שעשועון, תוכנית בידור, מאמר, שיר או קובץ שירה, מנגינה, יצירה מוזיקלית, ציור, ריקוד, פסל, יצירת מולטימדיה, סרט קולנוע, הצגת תיאטרון, מיצג, תוכנת מחשב, מפה, טבלה, אוסף נתונים ומעוניין להוכיח את זכות היוצרים שלו, להגן על היצירה מפני גניבה, העתקה והפצה באינטרנט או בכל דרך אחרת, הפתרון הטוב ביותר העומד לרשותו היא הגשתה לרישום מרצון ותיעוד זכויות היוצרים במשרד עו"ד או במשרד המתמחה בתחום זה.
כל יצירה המובאת על ידי היוצר בדרך כלל על גבי תקליטור, נרשמת ומקבלת סימון ומספר סידורי. היוצר מקבל לרשותו עותק זהה שהוא חתום וממוספר כמו המקור ואישור חתום ע"י עורך דין. שיטת תיעוד שמירה ורישום זו, משפרת את ביטחונו של היוצר ומעניקה לו ראיה אובייקטיבית חיצונית ומהימנה למקרה הצורך.
מרשם זכויות הוא צעד חשוב להגנת על זכויות היוצרים של סופרים, משוררים, אנשי מדע, מתכנתים, מלחינים, ציירים, צלמים, פסלים, כוראוגרפים, מרצים ומדריכים בישראל מפני שוד הזכויות ושימוש ללא היתר בפירות עמלם.
לפיכך, כל אדם שיצר יצירה מכל סוג ומעוניין לרשום את זכויותיו בה, יכול להביא עותק ממנה למשרדנו בכדי לבצע תיעוד ורישום. העותק יישמר בכספת ויישמש במקרה הצורך כראייה משפטית קבילה לזכותכם ביצירה.
רישום תסריט בשיטה שהנהגנו מבטיח למפקיד קיומה של ראיה קבילה בבתי משפט ומהימנה, שבאמצעותה יוכל להוכיח בעת הצורך כי במועד הרישום, יצירתו היתה קיימת, וכי הוא טען לזכויות בה. זכות יוצרים מעניקה ליוצר זכות למנוע העתקת יצירתו או כל חלק מהותי ממנה.
ניתן לשקול הגנות נוספות, כגון סימני מסחר על אלמנטים מסויימים ביצירה ועל דמויות, אולם זה עלול להיות הליך מאד יקר, בשים לב לכך שסימן מסחר נותן הגנה טריטוריאלית ולא אוניברסלית, וכלומר סימן8 מגן רק במינת הרישום שלו ואם רוצים לרשום במדינות שונות, ככל שהמדינות יותר רבות העלויות גדלות.
כמובן שמומלץ להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בקניין רוחני, כדי לגבש ביחד את אסטרטגיית ההגנה ולבדוק ממה עוד צריך להיזהר.
