סיווג ותיוג של בני אדם
הי כולם, הייתי שמחה לדבר איתכם על הנושא של סיווג ותיוג של אנשים, ובין היתר סיווג ותיוג של "חסרי ניסיון".
בשבועות האחרונים, התחלתי ללמוד לקראת תעודת הוראה במקום שאני מאוד אוהבת ויקר לליבי. ובימים אלו, התחלתי ללמוד קורס המדבר על שילוב ילדים בעלי לקויות בחינוך הרגיל.
לאחר קריאה של מאמר מאוד מעניין על בעיות התיוג של ילדים בעלי לקויות למידה (כמו קשב וריכוז, דיסלקציה, דיסקלקוליה וכדומה), אני חשבתי לעצמי האם אנחנו עוסקים בסיווג ותיוג של אנשים לקבוצות שונות בחיים?
מן הסתם התשובה היא כן, כי לרוב קשה להפריד אנשים מחלוקה לקטיגוריות, לדוגמא: דת, עדה, מוצא אתני, מקצוע-עיסוק, וכן- גם קטיגוריות של בעלי ניסיון וחסרי ניסיון....
ואני מודה- אני מוצאת את עצמי מסווגת אנשים ומתייג אנשים על פי המוכר והידוע לי (כלומר: האקס שלי).
לפעמים זה לטובה, אבל לאט לאט אני מבינה שזה יותר לכיוון רע מאשר טוב....
כי למרות שאהבתי אותו מאוד, מצאתי במהלך הקשר התנהגות שבדיעבד אני מקשרת אותה עם החוסר ניסיון....
איזה סוג של התנהגות? חרדה, היצמדות למוכר, חוסר עצמאות, חוסר בגרות ועוד הרבה דברים.
וכן, זו אחת הסיבות מדוע הפסקתי לנסות למצוא קשר דרך העולם הוירטואלי (בפורומים של תפוז בלי שום קשר... כי בעיקר נמאס לי מהודעות מרובות של אנשים שלא כותבים בפורום, אלא רק מנצלים הזדמנות. אבל גם דרך אתרי היכרויות למיניהם).
אחרי השיעורים האחרונים בקורס, ובד בבד עם המאמר המעניין בטירוף שקראתי לאחרונה, אני תוהה לעצמי האם נעשה/עשיתי עוול לסיווג של "חסר ניסיון"?
לצערי התשובה היא כן.
לפני הקשר עם האקס, הסיווג שלי לאנשים "בעלי ניסיון" ו"חסרי ניסיון" היה כמעט ולא קיים (כי בעיני זה לא היה רלוונטי).
היום? היום אני חושבת פעמים עם לצאת עם בחור שאין לו שום ניסיון (כי הכוויה מהקשר האחרון הייתה מאוד גדולה... מאמינה שאפילו השאירה צלקת).
אין ספק שהמאמר גרם לי לחשוב מחדש על הנושא (אני לא בטוחה שאחליט אחרת, אבל כן אבחון אותו מחדש).
אך מה איתכם? האם מרגישים שהעולם מסווג לאנשים "בעלי ניסיון" ו"חסרי ניסיון".
והאם אתם מרגישים שהתיוג של "חסרי ניסיון" הוא לרוב מושך סטראוטיפ של תכונות שליליות (שלרוב לא בהכרח קיימות)?
כיצד אתם רואים את זה? וכיצד אתם חושבים שהחברה רואה "חסרי ניסיון"?
הי כולם, הייתי שמחה לדבר איתכם על הנושא של סיווג ותיוג של אנשים, ובין היתר סיווג ותיוג של "חסרי ניסיון".
בשבועות האחרונים, התחלתי ללמוד לקראת תעודת הוראה במקום שאני מאוד אוהבת ויקר לליבי. ובימים אלו, התחלתי ללמוד קורס המדבר על שילוב ילדים בעלי לקויות בחינוך הרגיל.
לאחר קריאה של מאמר מאוד מעניין על בעיות התיוג של ילדים בעלי לקויות למידה (כמו קשב וריכוז, דיסלקציה, דיסקלקוליה וכדומה), אני חשבתי לעצמי האם אנחנו עוסקים בסיווג ותיוג של אנשים לקבוצות שונות בחיים?
מן הסתם התשובה היא כן, כי לרוב קשה להפריד אנשים מחלוקה לקטיגוריות, לדוגמא: דת, עדה, מוצא אתני, מקצוע-עיסוק, וכן- גם קטיגוריות של בעלי ניסיון וחסרי ניסיון....
ואני מודה- אני מוצאת את עצמי מסווגת אנשים ומתייג אנשים על פי המוכר והידוע לי (כלומר: האקס שלי).
לפעמים זה לטובה, אבל לאט לאט אני מבינה שזה יותר לכיוון רע מאשר טוב....
כי למרות שאהבתי אותו מאוד, מצאתי במהלך הקשר התנהגות שבדיעבד אני מקשרת אותה עם החוסר ניסיון....
איזה סוג של התנהגות? חרדה, היצמדות למוכר, חוסר עצמאות, חוסר בגרות ועוד הרבה דברים.
וכן, זו אחת הסיבות מדוע הפסקתי לנסות למצוא קשר דרך העולם הוירטואלי (בפורומים של תפוז בלי שום קשר... כי בעיקר נמאס לי מהודעות מרובות של אנשים שלא כותבים בפורום, אלא רק מנצלים הזדמנות. אבל גם דרך אתרי היכרויות למיניהם).
אחרי השיעורים האחרונים בקורס, ובד בבד עם המאמר המעניין בטירוף שקראתי לאחרונה, אני תוהה לעצמי האם נעשה/עשיתי עוול לסיווג של "חסר ניסיון"?
לצערי התשובה היא כן.
לפני הקשר עם האקס, הסיווג שלי לאנשים "בעלי ניסיון" ו"חסרי ניסיון" היה כמעט ולא קיים (כי בעיני זה לא היה רלוונטי).
היום? היום אני חושבת פעמים עם לצאת עם בחור שאין לו שום ניסיון (כי הכוויה מהקשר האחרון הייתה מאוד גדולה... מאמינה שאפילו השאירה צלקת).
אין ספק שהמאמר גרם לי לחשוב מחדש על הנושא (אני לא בטוחה שאחליט אחרת, אבל כן אבחון אותו מחדש).
אך מה איתכם? האם מרגישים שהעולם מסווג לאנשים "בעלי ניסיון" ו"חסרי ניסיון".
והאם אתם מרגישים שהתיוג של "חסרי ניסיון" הוא לרוב מושך סטראוטיפ של תכונות שליליות (שלרוב לא בהכרח קיימות)?
כיצד אתם רואים את זה? וכיצד אתם חושבים שהחברה רואה "חסרי ניסיון"?
