סיוט להרגיש לבד!!

[malka101]

סיוט להרגיש לבד!!

כן אני מרגישה לבד לא אוהבת רחמים לא רוצה שירחמו עלי אבל בכל זאת ..
לפני ארבעה חודשים גילו אצלי סרטן בריאה עברתי כריתת שתיי אונות..
אפילו לא יודעת אין לכתוב ולהעביר את זה במילים...
המשפחה התומכת שלי מקסימה אבל לאחותי הצעירה ממני יש סרטן וכל תשומת הלב ...

סתם רציתי לשתף..

 

[סקסית בנשמה2]

למדתי שחלק בלהיות חולה סרטן יש בדידות והמון

השאלה מה אתה בוחר לעשות עם זה.
לי למשל אין בכלל תמיכה של משפחה מעבר לטלפונים וכאלה את כל הטיפולים הכימותרפיים אני עוברת לבד כך שמבחינתי זה להתמודד לבד ובגדול,יש חברים וכאלה אבל זה לא מה שחשבתי..
הבנתי מדברייך שגם אחותך חולה בסרטן וזה קשה כפליים ששני בנות שלהן חלו ולמה יש תחושה שאת נשארת מאחור?
אין פה תחרות למי מעניקים יותר צריך להיות שם אבל לא שופטת אף אחד כי בחברה שלנו עדיין סרטן זו מילה גסה עד שזה לא נוגע בך ואז החיים שלך משתנים לבלי היכר.

 

[healerit]

וואו גדול... אני מלאת הערכה כלפייך

לעבור כימו לבד... לא פשוט.
יש משפחה וחברים אך הם לא מה שחשבת.
שמעי, את אמיצה ברמות!
מחזקת אותך ומאחלת לך בריאות, אושר, אהבה, שמחה.

כשאבי חלה אז באמת חשתי איך חלק מהחברים המועטים שהיו התרחקו.
לא היה להם נעים. לא היה להם נעים להתקשר פן יפריעו לו.
לא היה להם נעים לבקרו. אולי חששו מהמראה, אולי חשבו שלא ירצה לראותם.
אבי התאכזב מאחד מחבריו הקרובים שבא לעיתים רחוקות. אבי דווקא התקשר אליו, הזמין אותו.
אני לא שופטת את חבריו של אבי. יש כאלה שפוחדים מאוד ממחלות.
הכי חשוב: החבר הכי טוב של אבי, חבר הילדות שלו, היה שם בשבילו.
בא לבקרו, התפלל בשבילו וכשאבי היה בבית החולים גם ביקר ורצה לעזור לנו בביה"ח.
לפעמים מספיק חבר אחד קרוב מאוד, חבר בלב ובנשמה, שמביא אור ושמחה.
כשהוא בא לבקר, אבי היה שוכח לזמן מה מהמחלה. זו תרופה פשוט מעולה

מקווה שאת מכניסה עניין ושמחה לחייך בדרכים שונות

 

[סקסית בנשמה2]

אין ספק שקשה להיות לבד בכימותרפיה אבל,,,

אם היה מצב שאימי הייתה למשל יכולה להגיע הייתי מוותרת כי היא הייתה יושבת שם כמו באבל עם עיני עגל ומביטה בי וזה לא מה שאני צריכה כי אני לא הולכת למות וגם אם הייתי גרורתית לא רוצה מבטי חמלה אלא מישהו שיהיה חזק ושמח וכייפי איתי ולא יחזיק לי את היד ולכן היא לא האדם המתאים,,אבי לא הציע תמיכתו גם לא להחזיר אותי מטיפול כשהוא יודע שהטיפולים קשים שאני חוזרת עם מוניות שזה לא זול אבל מקבלת החזרים מלאים ממכבי בקיצור גם ללכת לכימו צריך לדעת עם מי ולפעמים פשוט מוותרת כי אין מישהו מתאים לזה לצערי אבל למדתי לחיות עם זה .
אמרת צריך אומץ,,

יכולה לספר לך בגילוי לב גדול שבטיפול השלישי הקשה לא הלכתי דחיתי בשבוןע פשוט לא היה לי כוח נפשי להיות שם הרגליים לא סחבו ועברתי את המשבר הזה בשיחות עם איש מקצוע ועכשיו אני בטיפולים כל שבוע אבל יותר קלים מהראשונים ואני אופטימית מאד,זה ברור.
אני יודעת שאנשים פוחדים ממחלת סרטן ואישה קרחת זה וואואואואואו אבל יחד עם זאת אני מטופחת כל הזמן והולכת עם מטפחת וכבר מבצבצץ לי שיער קצר ואלך כך בקרוב כי חשוב לי מה אני חשה ולא הסביבה חוצמיזה שאני תמיד מחייכת לכולם אבל זה לא ישנה את המחשבה המנטלית בנוגע לסרטן .


תודה ומאחלת שנה טובה ומאושרת עם שמחה ובריאות.

 

[healerit]

אני מחזיקה ממך

מבינה לגמרי את הקטע המשפחתי הזה שיושבים בכימו עם מבט של תשעה באב.
כשאבי חלה הרגשתי צורך ללוות אותו אבל בהתחלה הוא התעקש ללכת עם בת זוגו אז.
אחרי טיפול או שניים הוא הבין שזה לא בשבילו. היא שידרה אבל ופחד וזה דיכא אותו.
יש אנשים שבלי קשר הם פסימיים ומבואסים מהחיים ונוכחות מחלה מחזקת עוד יותר את התכונות האלה.

מאז הוא רצה ללכת רק איתי

תודה לאל שנולדתי אופטימית. קשה לי לא להיות אופטימית

אני חושבת שגם בני המשפחה זקוקים לטיפול ולתמיכה. קשה לעכל את זה, להבין את זה ולהתמודד עם זה.

שמחה בשבילך שמצאת את הדרך להתמודד בכוחות עצמך. אני מאחלת לך הרבה כוחות ותעצומות וגם שמחה והנאה (בכל זאת סקסית

) ובריאות טובה ואהבה וכל טוב. את מודל להרבה אנשים שגולשים כאן ומתמודדים עם דברים דומים.

שנה מהממת מכל הבחינות

 

[סקסית בנשמה2]

מאד ריגשת אותי בתגובתך

ואני חושבת שכל מה שכתבת ידעתי,חשתי עם הזמן מאז שחליתי בדצנ' האחרון ונכון,יש אנשים/משפה שלא יודעים אייך להתנהג ועדיין החלטתי החלטות בנוגע לאבא שלי/חברה שהייתה שהם לא ראויים ולא משנה אם הם יודעים להתנהד/פסימיים וכאלה אני לא רוצה קשר והכל נכון לי!!! לא להם כי כל אחד מסתכל בראייה שלו לחיים/למצב באופן שונה.
לי למשך מאד כאב שאבי לא הציע ללוות/להחזיר אותי מטיפול כי אני משלמת מוניות וכמובן מקבלת החזרים אבל אייך אתה לא מסוגל להיות אמפטי ברגעים שאני סובלת אחרי כימו? או לא צריך להחזיק לי את היד אני לא צריכה את זה כי שנוא עליי,,פשוט תציע עזרה,אכפיות למרות שכשנותחתי הוא היה פה לסרוגין עם אשתו אבל זה היה מכורח הנסיבות כי לא היה אף אחד שיהיה ועוגמת הנפש אחר כך בתגובות ועוד פגעו בי יותר מהסרטן שהרי הבת שלך חולה ,,אבל עזבתי את זה מזמן וכך טוב שלי ואני חיה נהדר ובשלום עם זה גם אם אני מעלה זאת כי למדתי מזמן שמשפחה לא בוחרים ויחד עם זאת לא רוצה קשר.
אני מאד אופטימית עברתי כברת דרך ארוכה מאד עם הילדים,אני מגדלת לבד מבחירה ולא פשוט אבל אני מאד מאמינה בעצמי וזה מה שילדיי רואים,,נחישות ולא לוותר לכלום מקווה שזה מחלחל אצליהם,

זה מזכיר לי שבארוחת שבת העליתי את נושא הסרטן ותוך כדי הבכור שאל "מה היה הכי קשה בטיפולים או במחלה שלי אז אמרתי לו "שהייתי צריכה להוריד את השיער הארוך,,,ומשם גלשה השיחה ואז הוא שאל "אימא,איזה דברים טובים קרו לך עם המחלה" ועניתי שאנחנו כמשפה קטנה + הכלבה החמודה שלנו כמובן מאד מאוחדים יותר משהו השתנה בבית ,מתקשרים (הוא ואני)כי בעבר הוא היה מצב לא טוב ויצא למסגרת אחרת ועד היום בעצם.,שלמדתי באמת מי לצידי ומי לא וזה לא ממש הפתיע אותי,שלמדתי למרות שידעתי שהחיים חזקים מהכול ויש בשביל מה להתמודד ולהיות חזק ואני אופטימית,וש...הוא יקח את הדוגמא הקשה הזו לחיים שלו שיחשל אותו ושכל משבר שיחווה זה יתגמד לעומת מה שאני עוברת וזה יעבור,,הכול יסתדר אתה תראה אמרתי להם לשאלתם "בטוח שתחלימי והסרטן לא יחזור"??? ומה בטוח??? שום דבר לא בטוח בחיים אני חיה לי מיום ליום ומגדלת אותכם לתפארת וזה מה שחשוב לא המחשבות הרעות אם זה יחזור ועוד,זה חלק משיחה עם נער בן 15 וילד בן 8 שתלויים בי בכל רמח עצמותיהם ,ושוב באשר לבכור מקסים שעושה שינוי מהותי עם עצמו וושמחה,לא פשוט איתו אבל בסדר,,מתמודדים.



תודה
שתהיה שנה טובה ומאושרת בריאות ואופטימיות

 

[healerit]

אין לי מילים...!

לא ידעתי שיש לך גם ילדים שאת מגדלת לבד. פשוט מדהים.
כל הכבוד לבנך שעשה שינוי. יתכן שהמחלה אפשרה את השינוי הזה

מוזרה לי מאוד ההתנהגות של משפחתך במצב הזה. מזל גדול שאת מתמודדת עם זה כך. ששחררת אותם לדרכם.
אני מאמינה שהסרטן מוזן מרגשות קשים כמו אכזבה, חרטה, שנאה, כעס, בושה, אשמה וכו'.
לכן רצוי להתחבר לאושר ולשמחה, כדי להרעיב אותו.
ומי שיש לו סרטן רצוי שיתרחק ממה וממי שלא עושים לו טוב.
זה ממש ממש רצוי וכדאי ומומלץ להתחבר לדברים הטובים ולאנשים טובים.
להיות באנרגיה טובה ונעימה ומטיבה.

בטוחה שיש לך ילדים מהממים כמוך

מאחלת לכם שנה טובה ובריאה, שמחה, מאושרת, מחוייכת, מהנה ושופעת בכל טוב. תבורכי יקירה

 

[נסיכת הכוכב]

מרגע הלידה אנו לבד

כנראה המשפחה הבינה את חזקה יותר מאחותך לכן הם תומכים בה , ואת חשה שהם לא נמצאים איתך
אבל פה אנחנו איתך אז פה את לא לבד , אני אצה רצה להספיק ההכנות לשבת
מבטיחה לך אחר כךתשווובה ארוכה יותר

 

[סבאיציק]

בשעות הקשות אחנו מרגישים לבד,כאן את לא לבד

כול חולה בסרטן, גם אם יש לו משפחה גדולה,
מסנן את אלה שהוא מרגיש נוח במחיצתם.
לא כול אחד יודע איך להתייחס לחולה סרטן.
ברגעים הקשים, בעיקר בלילה , כאשר
השינה נודדת, יש כאבים ,אנחנו לבד.
כאן את לא לבד.

 

[healerit]

רפואה שלמה

את כותבת שאת מרגישה לבד. מאחלת לך שהתחושה הזו תתפוגג. עוד מעט חגים וזו דרך להרגיש ביחד.
מזל שגילו את הסרטן בזמן כדי לנתח. אשרייך. תבורכי בבריאות טובה

לפעמים בלי להיות מודעים לכך אנחנו בוחרים להיות לבד.
בצעד שעשית, שנכנסת לפורום, בחרת לא להיות לבד.

האם ישנם חברים טובים בחייך?
למדתי שחברים טובים במצבים מסויימים בחיים שווי ערך למשפחה.

הרבה בריאות לכל המשפחה